בעקבות פרשת "הטענות האנונימיות" בעניינו של איש התקשורת עמנואל רוזן עולות על הפרק מספר שאלות הקשורות לתחום "ההטרדה המינית", תלונות אנונימיות והאם הן ראויות. כמו גם שאלות בקשר לחזקת החפות של החשוד.
במחקר שנערך באוניברסיטת מינסוטה בארה"ב בשנת 1989 עלה, כי בעיני הציבור ההתנהגויות הנתפסות כהטרדה מינית הן: מגע וחיכוך בלתי רצויים, גהירה ודחיקה לפינה, לחץ בלתי רצוי לפעילות מינית, מכתבים ושיחות טלפוניות לא רצויים הנושאים אופי מיני, לחץ לא רצוי לבילוי משותף, בדיחות סטריאוטיפיות או סקסיסטיות ואף במבטים עורגים בלתי רצויים- כולן התנהגויות המהוות הטרדה מינית. ניתן לומר, כי המשותף להתנהגויות אלו נעוץ בהפעלת לחץ מיני בניגוד לרצונו של האחר.
נדמה שקשה להגדיר בצורה ממוקדת יותר מהי "הטרדה מינית", שכן לרוב מדובר בתחושה סובייקטיבית המורכבת משילוב נסיבתי שלאו דווקא ניתן להגדירו ולפשטו במילים, כגון: אווירה, מבט, היתממות וכד'.
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה
לראשונה התמודד החוק הישראלי עם האיסור על הטרדה מינית בשנת 1988 במסגרת החוק לשוויון ההזדמנויות בעבודה. העמדה לדיון בגין הטרדה מינית מחוץ למסגרת יחסי עבודה, נעשתה באמצעות חוק העונשין והעבירות הייעודיות לכך, כגון: מעשים מגונים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, סחיטה וכד'.
התקדמות נוספת במעמד הנשים בישראל והרכבת הוועדה לקידום מעמד האישה, תרמו לכך שבשנת 1998 נחקק החוק למניעת הטרדה מינית. תפקידו נועד למלא טוב יותר את החסר בחקיקה הישראלית, להגדיר טוב יותר את משמעות האיסור על "הטרדה מינית", כך שניתן יהיה להימנע מביצועה ולאסור אותה בכל הקשר ולאו דווקא במסגרת יחסי עבודה.
מהי הטרדה מינית ע"פ החוק?
סעיף 3(א) לחוק מגדיר מהי הטרדה מינית:
1. סחיטה באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני.
2. מעשה מגונה.
3. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר האדם שאליו מופנית ההתייחסות הראה למטריד שאינו מעוניין בהתייחסויות.
4. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעתו.
5. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו לרבות נטייתו המינית של אדם- במקרה זה גם תקרית חד פעמית תהווה הטרדה מינית.
6. סעיף סל הקובע, כי הטרדתם המינית של אוכלוסיות חלשות יותר בעיני החוק, מתקיימת גם מבלי שהראו כי אינם מעוניינים.
הגדרה רחבה ומעורפלת
ושוב, דומה שהגדרתו המשפטית של המושג "הטרדה מינית" נותרה רחבה, מופשטת ומעורפלת עד כדי קושי לזהותה ולפיכך, גם להימנע ממנה. התנהגות הנתפסת אצל האחד כחיזור או רומנטיקה, עלולה להיתפס על ידי האחר כהטרדה.
על אף אי הבהירות בלשון החוק, ניתן להעמיד לדין פלילי אדם הנחשד בהפרתו, ובמקביל רשאי קורבן ההטרדה לתבוע בתביעה אזרחית את המטריד ולדרוש פיצויים.
מאידך, הדרישה להראות חוסר עניין- האם די במשיכת כתף, התעלמות, העברת מסר דרך אדם אחר, או שרק הבעת דחייה באופן מפורש מזכה את הקורבן בהגנה על ידי החוק?
יחסי מרות
החוק מעניק הגנה יתרה ומיוחדת במסגרת יחסי מרות. בין היתר, על המעביד מוטלות חובות שונות אשר נועדו לאפשר גישה נוחה וישירה להגשת תלונה וכן טיפול יעיל בה. כשמדובר ביחסי עבודה והעבירה היחידה עמה מתמודד הנאשם הינה הטרדה מינית, יוגש כתב האישום ויידון בבית הדין לעבודה. למותר לציין, כי במסגרת ההליך, לא פעם תיבדק לעומק התנהלות המעביד לאור החובות המוטלות עליו בחוק.
הכפשה ללא הגשת תלונה - מעשה בלתי נסבל
לדעת הכותב, הגשת תלונות אנונימיות והכפשת שמו של אדם באמצעות כלי התקשורת ובכללם המדיה החברתית (פייסבוק, טוויטר וכיוב') הן התנהלויות לא ראויות בעליל. מי שנפגעת מהתנהלות מינית כלשהי ובכללה הטרדה, תתכבד ותגיש תלונה ו/או תביעה אזרחית מנומקת. כך יוכל החשוד / נתבע לבחון את הטענות בצורה רצינית וגם להיות מסוגל להתמודד עם המתלוננת ולא עם רכילות או תלונה אנונימית.
הבסיס המרכזי בשיטת המשפט הוא האפשרות להתגונן ולא רק האפשרות להתלונן. כך קרה שבהינף קולמוס וללא תלונה של ממש הוכפש לדיראון עולם שמו של אדם אשר אפילו לא הוגשה נגדו תלונה למשטרת ישראל ולפחות תביעה אזרחית.
דרך ההכפשה התקשורתית ללא תלונה או תביעה הינה דרך פחדנית ולא ראויה אשר מחד פוגעת באדם כאשר ידיו בעצם "קשורות" מאחורי גבו ואינו יכול להתגונן, ומאידך, מעניקה חסינות למי שרוצה להישאר באזור הנוחות של מתלוננת ללא צורך במתן תשובות ו/או בדיקות לגיטימיות.
פרשת עמנואל רוזן: הטרדה מינית או הכפשה שאין מאחוריה דבר?
הגשת תלונות אנונימיות והכפשת שמו של אדם בכלי התקשורת כולל המדיה החברתית הן התנהלויות לא ראויות

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
עורכי דין בתחום
מאמרים נוספים

יקיר דבול - משרד עורכי דין: ליווי עסקאות מקרקעין בנתניה ובשרון
יקיר דבול - משרד עורכי דין הוא משרד בוטיק בנתניה שמתמחה במקרקעין ונדל״ן. המשרד מלווה קונים ומוכרים של דירות, רוכשי דירות מקבלן, בעלי דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית, ומשפחות שמתמודדות עם ירושה של דירה או עם העברת נכס בין בני משפחה. בראש המשרד עומד עו״ד יקיר דבול. המשרד נבחר לדירוג LB10 של לשנת 2026 בתחום המקרקעין ובתחום ליקויי בנייה ונזקי רכוש, ומלווה יותר ממאה עסקאות נדל״ן בשנה ברחבי השרון.

הסבא נפטר אחרי בתו: מי יורש את חלקה?
נישואים שניים, ילדים משני הצדדים וצוואה שלא עודכנה בזמן. עו"ד מאור גרצנשטיין מסביר למה דווקא במשפחות מורכבות צוואה צריכה לצפות גם את מה שאיש לא מצפה לו, ומציג כלי חדש שמאפשר לנסח טיוטת צוואה מהבית.

תרגום נוטריוני לטורקית: מה לבדוק לפני ששולחים מסמך לטורקיה
מי ששולח מסמך ישראלי לטורקיה, או מגיש בישראל מסמך שהונפק בטורקיה, עשוי להידרש לתרגום ולאישור מתאים, בהתאם לדרישות הגורם המקבל. לפני שמזמינים תרגום, השאלה הראשונה היא לא כמה מילים יש במסמך, אלא מה בדיוק דורש הגורם שאליו הוא מוגש: איזה סוג אישור, על איזה מסמך, והאם נדרש גם אפוסטיל.

