כמעט שנה חלפה מאז שפרצה מחאת Me Too, ששמה זרקור על כל נושא ההטרדות המיניות. עם זאת, על אף שהמחאה בנושא חדשה יחסית, החוק בישראל אינו חדש. למעשה, החוק קיים כבר 20 שנה!
כלומר: מחאת Me Too היא בגדר "קו פרשת המים". ההשלכה החשובה ביותר של המחאה טמונה בהעלאת המודעות של נשים וגברים לנושא ולהיבטיו השונים, לרבות האופן שהחוק הורחב ותוקן עם השנים. המחאה לא יצרה את האיסור על הטרדה מינית (שכאמור כבר היה קיים) - אלא יצרה מודעות ציבורית.
החידוש המהותי בחוק הוא בקביעה שבנוסף לעבירה פלילית, עבירה על החוק מוגדרת גם כעוולה אזרחית, שמשמעותה היא שלנפגעי העבירה ניתנת הלגיטימציה להגיש גם תביעה נזיקית נפרדת כנגד המטריד ואף ללא הוכחת נזק
מהי מהות החוק למניעת הטרדה מינית?
החוק למניעת הטרדה מינית (התשנ"ח-1998) לא נועד לעברייני מין שביצעו עבירות מין ברורות (כגון: אונס), עבריינים שעליהם חלים דיני החוק הפלילי המעוגנים בחוק העונשין (התשל"ז-1977). ייעודו של החוק הוא לשנות תפיסות שהיו מקובלות ולקבוע שגם התנהגויות שעשויות היו להיראות מקובלות, או שהיו מקובלות בעבר - אינן מקובלות יותר ואף מהוות עבירה.
החידוש המהותי בחוק הוא בקביעה שבנוסף לעבירה פלילית, עבירה על החוק מוגדרת גם כעוולה אזרחית, שמשמעותה היא שלנפגעי העבירה ניתנת הלגיטימציה להגיש גם תביעה נזיקית נפרדת כנגד המטריד ואף ללא הוכחת נזק!
מטרת החוק היא לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים
מה מוגדר כהטרדה מינית?
מטרת החוק, כפי שהיא מוגדרת בסעיף 1, היא "לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים". לשם כך, הגדיר החוק כהטרדה מינית והתנכלות, התנהגויות שונות שהמשותף להן הוא אופיין המיני, בניגוד לרצונו של הנפגע.
עבירות "ברורות"
סעיף 3א' (1 ו-2) מבהיר, כי עבירות של מעשים מגונים וסחיטה באיומים (כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני) - יוגדרו גם כעבירה פלילית, כהגדרתה בחוק העונשין; וגם כהטרדה מינית.
לא כל הצעה מינית היא הטרדה, אלא אם מדובר בהצעה שחוזרת על עצמה, על אף שהצד השני אמר או הראה במפורש שאינו מעוניין בה
הצעות חוזרות
סעיף 3א'(3): "הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות".
סעיף זה מתייחס למעשה לכל הצעה בעלת אופי מיני, אך מסייג ומבהיר כי לא כל הצעה מינית היא הטרדה, אלא אם מדובר בהצעה שחוזרת על עצמה, על אף שהצד השני אמר או הראה במפורש שאינו מעוניין בה.
גם התייחסות חוזרת בעלת אופי מיני (אפילו "מחמאה") תיחשב כעבירה, אם הצד השני הראה שאינו מעוניין בה
התייחסויות חוזרות
סעיף 3א'(4): "התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות".
החוק אינו מסתפק רק בהגדרה של הצעה מינית מפורשת כעבירה, אלא מדגיש שגם התייחסות חוזרת בעלת אופי מיני (אפילו "מחמאה") תיחשב כעבירה, אם הצד השני הראה שאינו מעוניין בה.
כל התייחסות משפילה, בעלת אופי מיני, מוגדרת כעבירה על החוק, גם אם נאמרה פעם אחת בלבד
התייחסות מבזה או משפילה
סעיף 3א'(5): "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית".
הגדרה זו באה להדגיש, כי כל התייחסות משפילה, בעלת אופי מיני, מוגדרת כעבירה על החוק, גם אם נאמרה פעם אחת בלבד (בניגוד לסייג החזרתיות בסעיפים הקודמים).
פרסום בעל אופי מיני
סעיף 5א': "פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום... ובלבד שבנסיבות העניין ניתן לזהות את האדם".
בסעיף זה, מגדיר החוק הפצה או פרסום בעל אופי מיני מבזה כעבירה. בדומה לחוק איסור לשון הרע (תשכ"ה-1965), מסויגים גם כאן מקרים שבהם נעשה הפרסום בתום לב, למטרה כשרה או שיש בו עניין לציבור.
חל איסור להתנכל לאדם או לפגוע בו (בכל צורה שהיא), בשל תלונה או תביעה שהגיש על הטרדה מינית
התנכלות
בנוסף לאיסור המפורש על הטרדה מינית, מדגיש החוק כי חל איסור להתנכל לאדם או לפגוע בו (בכל צורה שהיא), בשל תלונה או תביעה שהגיש על הטרדה מינית.
במקרים מסוימים, העבירה תתקיים גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות בעלות אופי מיני (לדוגמה: קטין או חסר ישע, תלמיד שאינו קטין תוך ניצול יחסי מרות ועוד)
מה בנוגע להגנה על חלשים וחסרי ישע?
סעיף 3א'(3 ו-4) מתנה את העבירה בחזרתיות ובהבעת חוסר רצון מהצד המוטרד. עם זאת, סעיף 6 קובע כי לגבי אנשים מסוימים לא תחול התניה זו והדבר ייחשב כעבירה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות בעלות אופי מיני:
• קטין או חסר ישע - תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול (ע"י אדם בוגר); אם טרם מלאו לקטין 15 שנים - ייחשב המעשה כעבירה, גם בלא ניצול יחסים.
• מטופל במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי - תוך ניצול התלות של המטופל במטפל.
• עובד במסגרת יחסי עבודה ו/או אדם בשירות במסגרת שירות - תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות.
• תלמיד בכיתה י"ב, י"ג או י"ד, שאינו קטין - תוך ניצול יחסי מרות בלימודים.
• תלמיד או סטודנט, הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית, דתית או מקצועית לבוגרים - תוך ניצול יחסי מרות בלימודים.
• אדם במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת/ מי שמתחזה לכהן דת/ אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות - תוך ניצול יחסי מרות או תלות.
• אדם שהוטרד ע"י עובד ציבור במילוי תפקידו או בקשר אליו - תוך שימוש לרעה בסמכותו, ניצול יחסי מרות או תלות של הנפגע בעובד הציבור.
• אדם עם מוגבלות המועסק במפעל מוגן - תוך ניצול יחסי מרות או תלות.
לאחרונה, ביולי 2018, הונחה על שולחן הכנסת הצעה לתיקון החוק ולהרחבתו, כך שיחול גם לגבי עובד קבלן, שמועסק אצל מזמין השירות
עובדי קבלן
לאחרונה, ביולי 2018, הונחה על שולחן הכנסת הצעה לתיקון החוק ולהרחבתו, כך שיחול גם לגבי עובד קבלן, שמועסק אצל מזמין השירות. התוספת הזו חשובה מאוד, בכל הקשור להטרדות מיניות בעבודה, שכן התוספת תמנע ממעסיקים להטריד עובדי קבלן ולטעון שאין בינם לבין המוטרד/ת יחסי עבודה, ומטרתה הברורה היא הגנה על אוכלוסיה הנחשבת לחלשה.
מהו העונש (הפלילי) על הטרדה מינית והתנכלות?
העונש על מרבית הסעיפים - שנתיים מאסר. העונש על התנכלות - שלוש שנות מאסר. העונש על הטרדה מינית והתנכלות - ארבע שנות מאסר.
בית המשפט רשאי לפסוק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי שלא יעלה על סך 120,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק
מהי הסנקציה הנזיקית על הטרדה מינית והתנכלות?
עבירות אלה מהוות כאמור גם עוולה אזרחית. סעיף 6 לחוק קובע, כי: "בית המשפט רשאי לפסוק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי שלא יעלה על סך 120,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק".
המשמעות של הסעיף: ניתן למעשה לפצל את התביעה לשניים: משפט פלילי ומשפט אזרחי. במסגרת המשפט האזרחי, כדי לפסוק פיצוי - די בכך שמאזן ההסתברויות יהיה 51 אחוזים (בניגוד לצורך ברף הוכחה מעל לספק סביר במשפט פלילי; וללא קשר לתוצאותיו). 
לסיכום: אין ספק שהחוק למניעת הטרדה מינית הוא חוק חשוב מאוד, שמגן על הנפגעים ופועל בחומרה כנגד המטרידים. נושא ההטרדות המיניות עלה לתודעה הציבורית בעקבות מחאת Me Too. הוטרדתם? אל תשתקו! החוק בישראל ניצב לצדכם. וגם האווירה הציבורית, בעקבות מחאת Me Too. ייעוץ משפטי יאפשר לכם לבחון את המצב לעומק ולשקול האם כדאי להגיש תביעה.
* עו"ד מירב נוסבוים עוסקת בתחום הפלילי
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי
