את נמצאת בתחילת הריונך, ולא מזמן זימנו אותך לראיון המשך בחברה בה את מאוד רוצה לעבוד. את מתלבטת אם לספר למראיין על דבר ההיריון או לא. אם תספרי, יכול להיות שלא יקבלו אותך לעבודה, וכך תחמיצי את הזדמנות חייך, מצד שני אם לא תספרי, תרגישי לא בנוח עם עצמך.
ע"פ חוק עבודת נשים, עובדת חייבת להודיע למעביד שהיא בהריון בחודש החמישי, כאשר מטרת החוק היא להגן על העובדת מפני העסקתה בשעות נוספות. כלומר: לפני חודש חמישי עובדת אינה חייבת לספר על דבר הריונה. אך מה לגבי מי שבעת הליכי הקבלה לעבודה כבר הייתה בהריון? האם אי הגילוי מהווה חוסר תום לב?
בית הדין האזורי לעבודה בת"א קיבל לאחרונה תביעה של רכזת השמה ושיווק אשר פוטרה מחברה העוסקת בייעוץ והכוונה לגיל הזהב ובהשמת עובדים סיעודיים זרים כשהיא בחודש הרביעי להריונה, וחייב את החברה לשלם לה פיצויים בסך של 108,142 שקלים.
לטענת התובעת, אשר בעת מועמדותה לעבודה לא גילתה למעסיק כי היא בהריון, היא הופלתה בשל הריונה וזכאית לפיצויי פיטורין בתקופת ההיריון.
בית-הדין לעבודה דן באשה האם התובעת אכן זכאית לפיצויים או שמא ההתנהלות שלה לא ראויה ונגועה בחוסר תום לב? האם עצם אי גילוי ההיריון מהווה חוסר תום לב כלפי המעסיק?
ליחצו כאן לקריאה נוספת בנושא זכויות עובדים!
לא חייבת לגלות
סגנית הנשיאה, השופטת לאה גליקסמן קבעה, כי ככלל, במקרים שבהם אין נסיבות חריגות בהן ההיריון הוא עובדה רלוונטית למשרה המוצעת, אין לחייב מועמדת לעבודה לגלות את עובדת הריונה, ובמיוחד אם היא מצויה בשלבים הראשונים של ההיריון. זאת, הן לאור הוראות חוק השוויון ותכליתו והן על פי הפסיקה בעניין חובת הגילוי בכלל. השופטת הוסיפה, כי אומנם לעובדה שהעובדת בהריון בעת קבלתה לעבודה יש השלכות על המעסיק- היא עשויה להיעדר לצורך בדיקות או שמירת הריון, לאחר יציאתה לחופשת לידה המעסיק יצטרך למצוא לה מחליף וכו', אך "השלכות אלה אינן מצדיקות חיובה של העובדת לגלות את עובדת ההיריון במו"מ לקבלתה לעבודה".
בהתייחס למקרה שבפניו, בית הדין קבע, כי מהעדויות והראיות עולה באופן חד-משמעי, כי הסיבה לפיטורי התובעת הייתה עובדת היותה בהריון, והטענה בדבר תפקוד לקוי נולדה רק לצורך ההגנה מהתביעה. בהתאם לכך נקבע, כי התובעת זכאית לפיצויים בסך של 108,142 שקלים, ע"פ הפירוט הבא: הפסד שכר עבור התקופה עד ללידה- 25,150 שקלים, פיצוי עבוד הפרשי דמי לידה-16,117 שקלים, הפסד שכר עבור התקופה של 75 יום לאחר הלידה- 16,875 שקלים ופיצוי בשל נזק לא ממוני כולל עוגמת נפש- 50,000 שקלים.
כמו-כן חויבה החברה לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 שקלים.
(ע"ב 10355/06 אדוה צפון-בנימין נ' נאמן יעוץ והכוונה לגיל הזהב בע"מ).
• ב"כ התובעת: עו"ד שיר אל נקדימון בר
• ב"כ הנתבעים: עו"ד סף שמואל
את בתחילת ההיריון ומועמדת לעבודה? את לא חייבת לספר!
עובדת, אשר בעת מועמדותה לעבודה לא גילתה למעסיק כי בהריון, ופוטרה בשל הריונה, תקבל פיצויים של 108,142 שקלים.

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

שילמתם ביטוח לאומי כל החיים - האם המדינה יכולה לשלול לכם את הקצבה?
מיליוני ישראלים משלמים מדי חודש דמי ביטוח לאומי מתוך הנחה פשוטה: כשיגיע היום, המדינה תהיה שם בשבילם. אבל מה יקרה אם קופת הביטוח הלאומי תיקלע למשבר? האם המדינה יכולה לקצץ בקצבאות, לשנות את תנאי הזכאות או אפילו לבטל חלק מההטבות? עו"ד זוהר אטיאס מסבירה מה באמת אומר החוק.

למה קשה לעצור את גל הרציחות? כך מגביל החוק את המשטרה
שלושה בני אדם נרצחו בתוך שעה אחת - ביניהם הרב עמוס גואטה בנתניה, ימים ספורים אחרי שהתרחשו חמישה מקרי רצח ביום אחד ונדמה שהמדינה חסרת אונים נוכח גל האלימות. כיצד ניתן להתמודד עם הפשיעה והאם הבעיה היא באמת במשטרה? עו"ד פלילי שלומי ביזק מסביר אילו מגבלות משפטיות מקשות על מניעת רציחות, למה מידע מודיעיני לא תמיד מספיק - ואילו צעדים עשויים לשנות את המצב.

בדיקות כשירות לנהיגה במרב"ד
מדוע רבים מהנבדקים נכשלים עוד לפני שנכנסו לבדיקה? עו"ד רובי אלבראנס, מומחית למכון הרפואי לבטיחות בדרכים - מסבירה.