zap group mishpati logo

הצעדים לפתיחת סטארט-אפ לאפליקציה - מדריך

יש לכם רעיון לאפליקציה? כיצד תוציאו אותו לפועל? במי תוכלו להיוועץ וכיצד תוכלו לגייס כספים ולמנוע ממתחרה "לגנוב" לכם את הרעיון? כל המידע שעליכם לדעת בדרך אל הא(ע)ושר..

מאת: יריב קדם משרד עו"ד ונוטריוןיריב קדם משרד עו"ד
05.10.14
תאריך עדכון: 04.03.24
6 דק'
הצעדים לפתיחת סטארט-אפ לאפליקציה - מדריך

מהרגע שבו עלה בראשכם רעיון לאפליקציה מנצחת, תודו שהמוטיבציה המיידית שלכם היא להעביר אותה ל- App Store, ל- Google Play, ואולי אף ל- Amazon Appstore שנכנסה לאחרונה בשקט לישראל, ולשלשל לכיסכם את דמי מכירת גרסת ה - Primum שלה, פרסומות הכלולות בה, מוצרים וירטואליים הנמכרים בה, או מודל מנצח אחר.

אולם, רגע לאחר מכן עולות השאלות: איך עושים את זה, כמה זה עולה, למי לפנות ומתי, ואיך לשמור על רעיון האפליקציה מפני העתקה? 

כיצד מוציאים אפליקציה לפועל?

במדריך זה אשר לפניכם, "מפת דרכים" פרקטית, המפרטת כיצד ולאלו בעלי מקצוע יש לפנות כדי להוציא אל הפועל אפליקציה. זאת, משלב הרעיון כל הדרך אל הבנק. 

"מפת הדרכים" לאפליקציה כוללת כיום 19 אבני דרך עיקריות, והיא מתעדכנת מדי פעם באבני דרך נוספות ובשלבי ביניים חדשים, שכן זהו תחום חי ונושם המתעדכן מעת לעת. שימו לב- אבני הדרך כוללות גם תחנות שאינן משפטיות וסוגים של אנשי מקצוע המלווים את התהליך מתעדכנים ונוספים מדי פעם. 

 שלב 1 הינו שלב הרעיון שלכם לאפליקציה ממנו אתם מתחילים לצעוד. 

חשוב לקבל ייעוץ משפטי

שלב 2 הינו קבלת יעוץ משפטי לגבי שני עניינים מרכזיים: כיצד להגן על האפליקציה העתידית, ומהם השלבים של הסטארט-אפ בהמשך הדרך כדי להוציא אותה אל הפועל. כאן חשוב לציין, כי על אף ש"מפת הדרכים" נכונה לרוב הסטארט אפים לאפליקציה ברוב אבני הדרך, לא כל סטארט-אפ זקוק לעשות שימוש בכל אחת ואחת מאבני הדרך וניתן לקצר את הדרך, ומצד שני ישנם סטארט-אפים שלהם דרושים כלים משפטיים נוספים, שהינם כלולים במפת הדרכים. כך למשל, כאשר הסטארט-אפ הוא של יזם בודד, הוא אינו זקוק להסכם מייסדים. מאידך, אם לסטארט-אפ יש צורך לגבש הסכם עם ספקים או לקוחות עסקיים, הרי שזה כלול ב"מפת הדרכים".

הגנה ע"י קניין רוחני

שלב 3 של פתיחת הסטארט-אפ הינו השלב המשפטי החשוב ביותר: הגנת הקניין הרוחני על האפליקציה באמצעות פורמט זכויות יוצרים בינלאומי או פטנט. בנקודה זו חשוב להבין, כי אם היזם מתחיל את תהליך היישום של האפליקציה ללא פורמט זכויות יוצרים בינלאומי, זכויות היוצרים באפליקציה לא יהיו של היזם, אף שהרעיון שלו.

ההפך הוא הנכון, זכויות היוצרים באפליקציה יפוזרו בין ספקים שונים בזמנים שונים של חייה, כגון מעצבי האפליקציה על עיצוב, מאפייני האפליקציה לגבי האפיון, מפתחי האפליקציה לגבי הפיתוח וכן הלאה. אם לאפליקציה יש גם הגנת פטנט פוטנציאלית, הרי שזו תלך לאיבוד ללא הגנת פטנט לפני תחילת התהליך שכן תהפוך לנחלת הכלל.

הסכם סודיות לאפליקציה

שלב 4 הינו משפטי אף הוא, והינו ניסוח הסכם הסודיות לאפליקציה. שלב זה תלוי בתוצרים של שלב 3 (פורמט זכויות יוצרים בינלאומי ואולי גם בקשת פטנט), שכן אלו מגדירים לגבי מה תשמר הסודיות. הסכם סודיות הכולל רק תיאור מילולי כללי של הרעיון פרוץ להעתקה. רצוי לכלול בהסכם הסודיות גם הגבלת תחרות, שכן מי שחשפתם בפניו את סודכם לא חייב לגלות אותו לאחרים כדי להתחרות בכם ישירות.

גיבוש מודל עסקי

בשלב 5 מגבשים את המודל העסקי של האפליקציה העתידית, או כמו שחלק מבעלי המקצוע העוסקים בכך אוהבים לומר – "פיצוח האפליקציה". כלומר, בשלב זה קובעים כיצד תעמיד האפליקציה את עצמה ואת המודל העסקי שלה באופן האטרקטיבי ביותר כלפי שוק לקוחותיה.

סקר שוק - הצעות מחיר ממפתחי אפליקציות

שלב 6 הינו סקר שוק מפתחים, ובו מבקשים הצעות מחיר ממפתחי אפליקציה כדי להתחיל ולשקול באיזה סוג פיתוח כדאי יותר לפתח (Native/Hybrid)? האם להעלות אפליקצית Native רק לאחת משתי החנויות הוירטואליות העיקריות (של Apple ושל Google ) או לשתיהן בבת אחת (מכפיל עלות), תוך כמה זמן יבוצע העיצוב/פיתוח וכמה זה יעלה.

הכנת תכנית עסקית

בשלב 7 עורכים תוכנית עסקית באמצעות כלכלן או רו"ח הבקי בתחום, וזאת לשתי מטרות: הראשונה, להבין כמה זה יעלה, כמה נקבל, ומתי קורה כל שלב. השניה, כדי להביא מידע זה בפני משקיעים עתידיים. בשלב זה מחליטים אם להוציא את האפליקציה אל הפועל, אם לאו. זהו צומת החלטה חשוב. 

הסכם מייסדים/תקנון חברה

שלב 8 הוא שלב משפטי בו ממשיכים עם אמונה עזה בצדקת הדרך אותה בחרתם ובדקתם בשלבים הקודמים. אם אתם שני יזמים או יותר, זה הזמן לגבש הסכם מייסדים/תקנון חברה שיגדיר את היחסים, חלוקת התפקידים ומקרים ותגובות בינכם לבין צדדים שלישיים במיזם: שותפים או משקיעים.

מימון המיזם, הסכם השקעה והקמת חברה

בשלב 9 מתארגנים לקבל הצעות למימון המיזם. המימון אפשרי ממספר מקורות: הון עצמי, הלוואה מבנק/חברת ביטוח, משקיעים פרטיים (אנג'לים), מימון המונים, או קרנות הון סיכון.

בשלב 10 מגבשים הסכם השקעה/מימון עליו חותמים עם מי שבחרתם בשלב 9.

שלב 11 הולך פעמים רבות יד ביד עם שלב 8 או שלב 10, והינו הקמת חברה עם השותף לדרך משלב 8 או עם המשקיעים משלב 10.

מינוי רו"ח לחברה

בשלב 12 ממנים רו"ח לחברה, פותחים חשבון בנק לחברה ולמעשה מפעילים אותה לאחר רישומה ברשם החברות. 

הזרמת הון לחברה

בשלב 13 מזרימים הון לחברה בהתאם להסכם המימון/השקעה ומתחילים בפיתוח עם חברת הפיתוח בה בחרנו בשלבים הקודמים, בהתאם להסכם פיתוח עליו חותמים לפני תחילת העבודה.

הגדרת סיכונים משפטיים

בשלב 14 ו- 15 מגדרים סיכונים משפטיים לפני שהאפליקציה עולה לאוויר בשני אמצעים: תנאי שימוש לאפליקציה, והסכם ביטוח אפליקציה, כנגד טענות שעלולות לבוא מצד המשתמשים באפליקציה אל בעלי האפליקציה ואל המפתחים.

מיתוג האפליקציה והגנה

בשלב 16 עליכם כבר להיערך ליציאה לשוק על ידי מיתוג האפליקציה באמצעות שם ו/או לוגו. כמובן שניתן לעשות זאת עוד קודם לכן, אך לא לאחר מכן. 

בשלב 17 עליכם להגן על המיתוג של השם ואו הלוגו באמצעות רישום סימן מסחר.

העלאת האפליקציה לאוויר ושיווקה

שלב 18 הוא השלב המשמח ביותר, שכן מעלים את האפליקציה לאוויר. שימו לב שלא מדובר בפעולה קצרה, ויתכן שיהיה צורך לתקן/לשנות/להתאים את האפליקציה לדרישות גוגל, אפל, אמזון וכו'. גם כאן נמדדת חברת הפיתוח במקצועיות שלה.

שלב 19 הוא השלב האחרון לפני שתראו את הכסף, והוא דורש משאבים לא מבוטלים בתקציב חודשי: שיווק האפליקציה. תחום מומחיות מורכב ומקצועי למביני דבר בתחום השיווק. 

 

עו"ד יריב קדם, בעל משרד עורכי דין בתל אביב העוסק בענייני טכנולוגיה, אפליקציות וקניין רוחני.
כל הזכויות שמורות �.   

 

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים