יולי גולדשטיין ואמירה ברנשטיין הגישו תביעה נגד לאומי קארד בשל גביית דמי טיפול.
לטענתן, חב' לאומי קארד גובה דמי טיפול בסך המלא שנקבע לחודש, גם כאשר הלקוח מחזיק בכרטיס בחלק מן החודש. למשל: כאשר הלקוח מקבל לידיו את הכרטיס במהלך חודש נתון או במקרה בו הכרטיס בוטל או הוחזר ללאומי קארד באמצע החודש.
התובעות טענו, כי כאשר הלקוח מחזיק בכרטיס אשראי רק בחלק מהחודש, על החברה לגבות עמלת דמי טיפול בשל התקופה היחסית בלבד, והיא לא רשאית לגבות את הסכום המלא לחודש.
לאומי קארד טענה מנגד, כי סמכותה לגבות את הסכום המלא לחודש בכל המקרים נקבעה במפורש במסמכי ההתקשרות, ועולה גם מההיגיון וממהות עמלת דמי טיפול.
ביהמ"ש: אין עילת תביעה
השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן דנה בשאלות האם למבקשות יש עילת תביעה אישית, והאם נעשתה גבייה שלא כדין.
נקבע, כי אין למבקשות עילת תביעה נגד לאומי קארד. ממסמכי ההתקשרות עולה, כי החל ממועד מסירת הכרטיס ללקוח, הוא יחויב בעמלות. לגבי עמלת דמי הטיפול נקבע, כי היא עמלה הנגבית על בסיס חודשי מידי חודש בחודשו.
מכיון שעמלת דמי הטיפול נועדה לכסות עלויות תפעול כמו הפקת דמי פירוט או העמדת שירות לקוחות למידע ובירורים, ברור שאין הבדל בין עלויות הטיפול ללקוח שקיבל את כרטיסו במהלך החודש, או לקוח שביטל את כרטיסו במהלך חודש נתון, לבין לקוח שהחזיק בכרטיס האשראי במהלך חודש מלא. "גם זה וגם זה קיבל דף פירוט חשבון בסוף החודש", כתבה השופטת.
השופטת הוסיפה, כי גם אילו עילת התביעה של המבקשות הייתה מבוססת, ספק רב אם היה מקום לדון בתביעה כייצוגית לאור העובדה שע"פ התערבות המחוקק ונגיד בנק ישראל בוטלה ב-8 בינואר עמלת דמי טיפול. העמלות שהיו קיימות בוטלו, ורוכזו תחת עמלה אחת, שאותה אפשר יהיה לגבות, והיא נקראת: "דמי כרטיס".
בסיכום נקבע, כי אין מקום לניהול הליך ייצוגי במקרה הזה, וכי יש מקום לפסוק הוצאות לטובת לאומי קארד. זאת, בשל החשיפה הרבה לה הייתה נתונה בשל הגשת הבקשה, בהתחשב בדחיית הבקשה בשלב הראשוני וכן בשל העובדה שעצם הגשת הבקשה והעלאת הנושא לא הביאו תועלת כלשהי לציבור הרחב.
על כן- המבקשות חויבו לשלם ללאומי קארד הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקלים.
(תא 2675-06 יולי גולדשטיין נ' לאומי קארד בע"מ).
• ב"כ התובעות: עו"ד איל גולדנברג
• ב"כ לאומי קארד: עו"ד פרופ' יובל לוי
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום תביעות ייצוגיות
