השבוע פורסם שראש הממשלה החליט על הארכה נוספת בכהונתו של ראש המוסד, מאיר דגן. בינתיים, דגן ישאר בתפקידו שנה אחת לפחות. אחר כך נראה. זאת, כזכור, לאחר שממשלה בישראל כבר החליטה שדגן יסיים את תפקידו בסוף השנה האזרחית הנוכחית.
מי שבקיא בנבכי היחסים שבין הפוליטיקה לבין זרועות הביטחון והשירותים החשאיים לא צריך להיות מופתע. לא מההחלטה ולא מהנימוקים. לפי אותם פרסומים, הסיבה לכך שדגן לא יוחלף בשנה הקרובה היא רצון לייצר יציבות במערכת: גם רמטכ"ל חדש וגם ראש מוסד חדש זה קצת יותר מדי.
תוסיפו לכך את העובדה שראש השב"כ יובל דיסקין גם הוא צפוי להתחלף במאי הקרוב וקבלתם שלושה גופי ביטחון המצויים בטלטלה בו זמנית. נתניהו רוצה, ובצדק, לשמור על מעט יציבות ועל כן פעל נכון כשהאריך את כהונתו של דגן הראוי בשנה נוספת.
אבל ההחלטה הנכונה כשלעצמה אינה מסתירה את הליקוי הבסיסי של המערכת – אין לכהונת ראש מוסד קדנציה ברורה עם התחלה וסוף, אין הליך שקוף לבחירת ראש מוסד חדש, ואין נוהל ברור שמסדיר את חילופי הגברי באחד מגופי הביטחון הרגישים בישראל.
המצב שנוצר, ולפיו ממשלה נאלצת לבטל את ההחלטה שלה כדי לכבות שריפות הוא מצב שמדינה לא יכולה להתנהל בו כשיטה. בשביל להבין למה, אין צורך לאמץ יתר על המידה את הזיכרון: המדינה כולה עסקה במסמך גלנט המפורסם בקיץ האחרון, ובסכסוך המביך בין שר הביטחון ברק לבין הרמטכ"ל גבי אשכנזי. הפרשה ההיא לא הוסיפה כבוד רב לאיש מהמוערבים בה, וגרמה לכך שקולות צורמים ילוו את גלנט, קצין מצוין ורמטכ"ל ראוי, כשיכנס ללשכתו החדשה בקירייה. אחת הסיבות למבוכה, היא שגם מינוי רמטכ"ל הוא תהליך שאין לו פרוטוקול מסודר וברור.
אבל בישראל, כמו בישראל, הורגים טורקי והולכים לנוח: מאיר דגן הוא ראש מוסד טוב? הוא מוכן להשאר? מצוין, פתרנו את הבעיה עד לשנה הבאה. אז מה אם רק לפני חודשים ספורים החלטנו אחרת? איכשהו כיסינו את הבור עד הבור הבא.
לפני שבועות מספר פניתי לראש הממשלה וביקשתי ממנו לבחור במהירות את מחליפו של דגן ולנסח אחת ולתמיד פרוטוקול שלפיו יפעלו יורשיו של נתניהו בבואם לאתר ולמנות את יורשו של דגן. מחוגי השעון נעו קדימה, הזמן דחק ונתניהו הצליח לעשות זאת שוב: להחליט בלי להחליט. להתגלגל במורד הקדנציה במינימום בחירות ומקסימום יכולת תמרון: דגן הוא איש מקצוע מוערך, בעל שם ותדמית מצוינים ואין חולק על הצלחתו בתפקיד, אולם יגיע הרגע שראש הממשלה יצטרך להחליט. להחליט? ראש הממשלה? לא במשמרת הזאת.
מיוחד למשפטי - אין הליך שקוף לבחירת ראש מוסד חדש
פניתי לראש הממשלה אך נתניהו הצליח לעשות זאת שוב: להחליט בלי להחליט

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
עורכי דין בתחום
מאמרים נוספים

שילמתם ביטוח לאומי כל החיים - האם המדינה יכולה לשלול לכם את הקצבה?
מיליוני ישראלים משלמים מדי חודש דמי ביטוח לאומי מתוך הנחה פשוטה: כשיגיע היום, המדינה תהיה שם בשבילם. אבל מה יקרה אם קופת הביטוח הלאומי תיקלע למשבר? האם המדינה יכולה לקצץ בקצבאות, לשנות את תנאי הזכאות או אפילו לבטל חלק מההטבות? עו"ד זוהר אטיאס מסבירה מה באמת אומר החוק.

משפט נתניהו, בג"ץ ובליץ החקיקה - האם ישראל במשבר חוקתי? ראיון עם עו"ד עופר ברטל
משבר חוקתי זה לא כשמשנים את החוק - זה כשמפרים אותו", אומר עו"ד עופר ברטל על רקע ההתפתחויות במשפט נתניהו, קידום חוק יסוד: לימוד תורה, חוק פיצול היועצת המשפטית, חוק התקשורת, מינוי עו"ד ראביליו - מקורבו של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה והעימותים סביב החלטות בג"ץ. אז האם ישראל כבר במשבר חוקתי - או שמדובר במחלוקת פוליטית חריפה שפועלת עדיין בתוך כללי המשחק הדמוקרטיים?

למה קשה לעצור את גל הרציחות? כך מגביל החוק את המשטרה
שלושה בני אדם נרצחו בתוך שעה אחת - ביניהם הרב עמוס גואטה בנתניה, ימים ספורים אחרי שהתרחשו חמישה מקרי רצח ביום אחד ונדמה שהמדינה חסרת אונים נוכח גל האלימות. כיצד ניתן להתמודד עם הפשיעה והאם הבעיה היא באמת במשטרה? עו"ד פלילי שלומי ביזק מסביר אילו מגבלות משפטיות מקשות על מניעת רציחות, למה מידע מודיעיני לא תמיד מספיק - ואילו צעדים עשויים לשנות את המצב.


