לאחרונה יצא לאור (הוצאת "ידיעות ספרים") ספר הנושא את הכותרת "ספר הציטטות של שופטי ישראל לדורותיהם". ליקוט הציטטות שבספר נעשה על ידי עו"ד צעיר (כך הוא מציג עצמו בספר) בשם יניר קפח.
לאחר עיון בספר אבקש להעיר מספר הערות :
ראשית : הספר כולל ציטטות של שופטי בית המשפט העליון בלבד ואילו כותרתו, כאמור לעיל, הינה "שופטי ישראל ". היינו, לכאורה מתבקשת המסקנה כי מלבד שופטי בימ"ש עליון אין שופטים נוספים ואין ערכאות אחרות.
ובכן ,לא היא.
אם נאספות ציטטות לכדי ספר עב-כרס מדוע זה ייגרע חלקם של שופטים המכהנים בערכאות אחרות או בבתי דין אחרים? אין בספרו של עו"ד קפח כל הסבר לתמיהה זו.
ולא הייתי טורח כל כך בכתיבת ביקורתי זו לולא העובדה כי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש טרחה וכתבה הקדמה לספר, הכוללת, מטבע הדברים ,דברי קילוסין לעבודת האיסוף של המחבר.
גם הנשיאה ביניש לא התייחסה כלל לעובדה כי הספר מתעלם לגמרי משופטים שאינם נמנים על צוות בית המשפט העליון.
כלום סבור המחבר או מאן דהוא כי אין שופטים אחרים ראויים לאיזכור?
כלום סבור מאן דהוא כי כותרת הספר עושה צדק עם כל השופטים?
כלום יש צורך לענות על שאלות אלו?
הערה שנייה: חלק מן המובאות המופיעות בספר זה אינן מחדשות דבר ואינן כוללות קביעות משפטיות מיוחדות במינן אלא הן משקפות - באותם מקרים - דעה רגילה ובלתי חריגה של השופטים.
חוששני כי מדובר, אם כן , בכלי המחזיק הרבה אך לא בהכרח מחזיק הוא את העידית שבעידית.
.
כדוגמה הפוכה לספר הציטטות הנוכחי, אני מבקש להפנות לחוברת צנועה בשם "נשמה יתירה במשפט - אמרות ולקוטות ממשנתו של מנחם אלון".
החוברת הוצאה בהוצאת "מוזאיקה" ונערכה על ידי אביעד הכהן. עליה, על אסופה זו ניתן לומר כי היא בבחינת " מועט המחזיק את המרובה".
נחמה פורתא יוכל המחבר למצוא בכשל דומה שנעשה על ידי הנהלת בתי המשפט ומשרד הביטחון/ההוצאה לאור עת הוציאו ספר יובל הנושא כותרת "בית-המשפט: חמישים שנות שפיטה בישראל".
גם בספר זה ישנה התייחסות רק לפסקי דין של בית המשפט העליון בבחינת "אני ואפסי עוד".
למען הדיוק צריכה היתה כותרת הספר לומר כך " חמישים שנות שפיטה של בית משפט עליון" ואל יקל בעינינו ההבדל המילולי הזה.
זאת ועוד אחרת: אני מבקש להפנות למאמרו של המשפטן האמריקאי לורנס מ' פרידמן אשר כתב מאמר בשם "ההיסטוריה המשפטית האמריקנית: עבר והווה" אשר פורסם בספרם של דניאל גוטווין ומנחם מאוטנר "משפט והיסטוריה" (הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים). באותו מאמר מתייחס פרידמן אל מה שהוא מכנה "אסכולת ויסקונסין", כהאי לישנא: " אין לאסכולה זו מתודולוגיה רשמית, אבל ניתן לזהות נושאים מסוימים הנמצאים בעבודת חבריה, נושאים אשר בהחלט לא עניינו את הדוקטרינרים המשפטיים.
אחד מנושאים אלה הוא בתי המשפט הנמוכים, ואפשר לומר: ככל שיותר נמוך יותר טוב".(עמ' 14 לספר הנ"ל). ובמילים פשוטות ניתן לומר כי את המשפט של העם יש ללמוד באספקלריה של פסיקת בתי המשפט הנמוכים - אם תורשה לי פראפרזה על דברי השופט אגרנט בפסק דין "קול העם".
לתשומת לב הכותבים והעורכים.
הרן א. פינשטין
שופט (בדימ.)
משפט העם יש ללמוד באספקלריה של פסיקת בתי המשפט הנמוכים
"ספר הציטטות של שופטי ישראל לדורותיהם" כולל ציטוטים מביהמ"ש העליון - ומה לגבי שופטים בערכאות אחרות?

- כן1
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

למה רשויות בגרמניה ובאוקראינה דוחות מסמכים באנגלית?
רבים בטוחים שמסמך שתורגם לאנגלית יתקבל בכל מקום בעולם. בפועל, רשויות בגרמניה, באוקראינה ובמדינות נוספות דורשות בדרך כלל מסמכים בשפה הרשמית שלהן. עו"ד ונוטריון ויאצ'סלב (סלבה) פונומריוב מסביר למה השפה של התרגום הנוטריוני חשובה כמו התוכן שלו, ואיך נמנעים מעיכובים מיותרים.

יקיר דבול - משרד עורכי דין: ליווי עסקאות מקרקעין בנתניה ובשרון
יקיר דבול - משרד עורכי דין הוא משרד בוטיק בנתניה שמתמחה במקרקעין ונדל״ן. המשרד מלווה קונים ומוכרים של דירות, רוכשי דירות מקבלן, בעלי דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית, ומשפחות שמתמודדות עם ירושה של דירה או עם העברת נכס בין בני משפחה. בראש המשרד עומד עו״ד יקיר דבול. המשרד נבחר לדירוג LB10 של לשנת 2026 בתחום המקרקעין ובתחום ליקויי בנייה ונזקי רכוש, ומלווה יותר ממאה עסקאות נדל״ן בשנה ברחבי השרון.

הסבא נפטר אחרי בתו: מי יורש את חלקה?
נישואים שניים, ילדים משני הצדדים וצוואה שלא עודכנה בזמן. עו"ד מאור גרצנשטיין מסביר למה דווקא במשפחות מורכבות צוואה צריכה לצפות גם את מה שאיש לא מצפה לו, ומציג כלי חדש שמאפשר לנסח טיוטת צוואה מהבית.