נקודת ציון משמעותית במסע לשוויון זכויות מלא לזוגות חד-מיניים ולקבלה חברתית של דפוסי משפחה מגוונים בישראל: הכרעה ההיסטורית של בית המשפט העליון קובעת כי זוגות נשים לסביות יזכו להכרה מלאה כשתי אמהות שוות בתעודות הלידה של ילדיהן. לאחר מאבק ממושך, הפסיקה התקדימית מחייבת את רשות האוכלוסין להנפיק תעודות לידה מתוקנות לילדים.
לאחר שנים ארוכות של מאבק משפטי, תשעה זוגות לסביות שהביאו ילדים לעולם באמצעות תרומת זרע הצליחו לגרום לרשות האוכלוסין וההגירה לרשום בתעודות הלידה גם את שמותיהן של האמהות הלא-ביולוגיות. זוהי התקדמות משמעותית להכרה חברתית במבנה המשפחתי החדש, המהווה נדבך נוסף בדרך לשוויון מלא לקהילה הגאה בישראל.
הרקע לפסיקה
הרקע לפסיקה ההיסטורית הוא עתירה שהוגשה לבג"ץ לאחר שרשות האוכלוסין סירבה להנפיק לילדים של הזוגות תעודות לידה מתוקנות הכוללות את שמות שתי האמהות.
המחלוקת הגיעה לבג"ץ לאחר שתשעה זוגות נשים לסביות, שהביאו ילדים לעולם באמצעות תרומת זרע אנונימית, דרשו מרשות האוכלוסין להנפיק לילדיהן תעודות לידה מתוקנות. התעודות המקוריות כללו רק את שמה של האם הביולוגית שילדה את הילד, ולא את שמה של האם השנייה אשר מעמדה ההורי הוסדר בהליך משפטי. רשות האוכלוסין סירבה לבקשה בנימוק שתעודת הלידה משקפת אך ורק את ההורות הביולוגית בעת הלידה.
עתירת הזוגות זכתה לתשומת לב ציבורית רבה ונחשבה למבחן מכריע לעתיד מעמדן של משפחות חד מיניות בישראל.
ניצחון היסטורי במאבק לזכויות משפחות חד-מיניות
בפסיקה חלוצית ומשמעותית, בית המשפט העליון הכריע וקבע כי על רשות האוכלוסין להכיר בהורות השווה של שתי אמהות הנמצאות בזוגיות, ולשקף זאת בתעודות הלידה של ילדיהן. פסק הדין הנדיר, שהתקבל פה אחד, נחשב לניצחון היסטורי במאבק להשוואת זכויות של משפחות חד-מיניות במדינת ישראל.
כאמור, רשות האוכלוסין סירבה לבקשת הזוגות בנימוק שתעודת הלידה משקפת אך ורק את ההורות הביולוגית בעת הלידה. ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט נועם סולברג, דחה את עמדת הרשות והדגיש כי לאחר הסדרת המעמד ההורי במישור המשפטי, הורותם של שני ההורים - הביולוגי והלא ביולוגי - היא שווה לחלוטין וכוללת את אותו סל של זכויות וחובות הוריות.
השופט סולברג ציין כי הדרת ההורה הלא-ביולוגי מתעודת הלידה עלולה להעביר מסר פוגעני, לפיו הורות ביולוגית היא "הורות אמיתית", ואילו הורות לא-ביולוגית היא נחותה ו"הורות על-תנאי". "אין לקבל מסר מסוג זה," קבע השופט סולברג.
תעודות לידה מתוקנות יונפקו לילדים
בהתאם לפסיקה, נקבע כי כאשר הורותה של האם הלא-ביולוגית כוננה באמצעות צו הורות פסיקתי בעל תחולה רטרואקטיבית ליום הלידה, יש להנפיק תעודות לידה מתוקנות הכוללות את שמות שתי האימהות. במקרה של צו הורות שתחולתו רק מכאן ולהבא, לא חלה חובה לתיקון התעודה, כיוון שביום הלידה טרם הוסדר מעמדה ההורי של האם הלא-ביולוגית. עם זאת, השופט סולברג הדגיש כי בנסיבות חריגות, ייתכנו מקרים שיצדיקו תיקון גם במצב כזה.
כמו כן, נפסק כי במקרים בהם הורותה של האם הלא-ביולוגית כוננה באמצעות צו אימוץ, יש להנפיק תעודות לידה מתוקנות. זאת, בהתאם לחוק מרשם האוכלוסין הקובע כי במקרי אימוץ, המאמצים ייחשבו להורים והמאומץ כילדם.
השופט אליקים רובינשטיין, אשר הצטרף לפסק הדין, הוסיף כי הרישום בתעודות צריך להיעשות במתכונת של "הורה/הורה" או "אם/אם", על פי בקשת ההורים החוקיים, וזאת כדי לשמור על נייטרליות המדינה ביחס לדפוסי המשפחה השונים.
ארגוני הלהט"ב: העוול ההיסטורי תוקן
פסק הדין החשוב זכה לתגובות נלהבות מארגוני הלהט"ב בישראל. יו"ר האגודה למען הלהט"ב, הילה פאר, כינתה אותו "יום היסטורי שבו המשפחות שלנו שוות". היא קראה לזוגות נשים לפנות למשרד הפנים, לתקן את "העוול ההיסטורי" ולדרוש רישום כזוג אמהות מלא בתעודות הלידה של ילדיהן. "המשפחות שלנו שוות, האהבה שלנו שווה, ואנחנו נמשיך לצעוד עד שנגיע לשוויון מלא לכל חלקי הקהילה הגאה," הוסיפה פאר.
עורכי הדין דניאלה יעקובי, חגי קלעי ואחינועם אורבך, שייצגו את העותרות, הדגישו את חשיבות תעודת הלידה כמסמך מרכזי המקנה סל של זכויות. "למרות זאת, משך כל השנים, המדינה התעקשה למנוע מילדים לשתי אמהות תעודת לידה שמשקפת את מציאות חייהם, תוך פגיעה בטובתם", אמרו. "פסק הדין של בג"ץ שם סוף לאפליה מכוערת ומיותרת זו. זה ניצחון גדול, אבל אף אדם לא רוצה לנצח את המדינה שלו. הגיעה העת שהמדינה מיוזמתה תאפשר שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה, גם להט"בים".
בשורה התחתונה, פסיקתו ההיסטורית של בג"ץ מהווה נדבך משמעותי נוסף בדרך להכרה מלאה בזכויותיהן של משפחות חד-מיניות בישראל. ההחלטה להנפיק תעודות לידה הכוללות את שתי האמהות ולראות בהורותן כשווה מסמלת את קבלתן בחברה הישראלית של סוגי משפחות אחרות, שהן לא רק אבא ואמא. פסק הדין הוא ניצחון חשוב ונקודת ציון משמעותית בדרכה הממושכת של ישראל להיות חברה מקבלת, שוויונית ופלורליסטית עבור כל אזרחיה.
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
