זכות מוסרית – מהי?

ליוצר או לבעלים של יצירה ישנה הגנה מפני שימוש לא מורשה ביצירה שהיא קניין רוחני שלו. להגנה זו קוראים זכות יוצרים.
לצידה של הזכות החומרית של בעל הזכויות ביצירה, ישנה גם זכות אישית, שנקראת זכות מוסרית. זכות זו נובעת מהקשר בין היוצר ליצירה שלו.

זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר: (1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;

(2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן לא תיעשה פעולה פוגעת ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

ע"פ חוק זכות יוצרים, הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר גם אם אין לו ביציאה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום זכויות יוצרים וקניין רוחני

עוד נקבע בחוק, כי הזכות המוסרית קיימת לגבי רוב סוגי היצירות (כגון: יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוזיקלית או יצירה ספרותית), אך הזכות אינה קיימת ביצירות מסוג "תוכנת מחשב" או "תקליט". הסיבה היא, משום שיצירות אלו נוצרות במסגרת תאגידית.

ע"פ התיקון בחוק (משנת 2007) הזכות המוסרית כפופה לסייג של סבירות : " עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה ... אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם הפעולה הייתה סבירה בנסיבות העניין". בהמשך, החוק קובע שיקולים שעל בית המשפט להתחשב בהם בזמן שהוא קובע את הסבירות של הפעלת הזכות המוסרית. בית משפט הוא שיקבע את משמעות הסייג.

חוק זכויות יוצרים מאפשר לקרוביו של נפטר להגיש תביעה בשל הפרת הזכות המוסרית של יוצר שהלך לעולמו.

להורדה באתר עכשיו בקובץ PDF : פסק דין ובו מורה ביהמ"ש לרשת אלג'זירה לפצות צלם בשל הפרת זכות היוצרים שלו וזכותו המוסרית בצילומים [באדיבות אתר הרשות השופטת].

פיצויים בשל הפרת הזכות המוסרית

ע"פ חוק זכויות יוצרים, יוצר שזכותו המוסרית הופרה, רשאי לתבוע בשל הפרת זכותו. התביעה יכולה להיות בשל אי אזכור שם היוצר על גבי יצירתו, או בשל סילוף יצירתו ושינויה, בצורה בפוגעת בכבודו ובשמו. התביעה תהיה ע"פ פקודת הנזיקין.

חשוב לציין, שגם אם לא נגרמו ליוצר נזקים מוחשיים (נזק כלכלי שניתן לכמתו), הוא יכול לתבועע ולקבל פיצוי ללא הוכחת נזק. בית המשפט רשאי לפסוק לתובע פיצוי בסכום מקסימלי של 100,000 שקלים בשל כל הפרה. לבית המשפט יש שיקול דעת רחב בפסיקת גובה הפיצוי, והוא בוחן כל מקרה לגופו.

כך למשל, בית המשפט המחוזי בת"א חייב לאחרונה את מנצח תזמורת עיריית ראש העין, מנהלה והעירייה לפצות את מנהל התזמורת הקודם ב- 160,000 שקלים, בשל כך שהתזמורת ניגנה בקונצרטים את יצירותיו מבלי לקבל את הסכמתו, ותוך הפרת זכויותיו המוסריות והכלכליות ביצירות. הפיצוי בשל הפרת הזכויות המוסריות (במספר הזדמנויות שונות) הועמד על 120,000 שקלים.

ס. הנשיאה, השופטת ד"ר דרורה פלפל, קבעה בפסק הדין כי המנצח, המנהל והעירייה רמסו ברגל גסה את זכויותיו של מנהל התזמורת הקודם, והפרו הן את זכויותיו הכלכליות והן את זכויותיו המוסריות ביצירות.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
(ת"א 2068-07  בנימין בילסקי נ' עיריית ראש העין)