zap group mishpati logo

הגבול הדק שבין ידועה בציבור למאהבת

מתי אשה תוכר כידועה בציבור, שיש לה זכויות משפטיות ומתי תוגדר כמאהבת/פילגש חסרת זכויות? עו"ד איילת מצויינים מסבירה

מאת: עו"ד איילת מצויינים
21.07.11
תאריך עדכון: 28.03.24
5 דק'
הגבול הדק שבין ידועה בציבור למאהבת

איתי, גבר נשוי בשנות ה - 30 המאוחרות לחייו, יצא לחגוג עם חברו למילואים את הקידום שקיבל במקום עבודתו. הם ישבו בבר שכונתי שם פגש איתי את לינדה, סטודנטית יפה אשר עובדת למחייתה כמלצרית בבר.

לינדה סיפרה לו על היותה בודדה ועל הקשיים הכלכלים במימון לימודיה, איתי האזין וחייך וחשב לעצמו שעבר זמן רב מאז חייכה אליו חזרה בחורה צעירה ויפה. 
בין השניים התפתחה שיחה ארוכה ובסופה הציע איתי להמתין לסיום עבודתה וללוותה לדירתה.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום משפחה

פגישה אחת הובילה לשנייה ולשלישית וכך עברו 5 שנים בהם נהוג להיפגש מידי פעם, בהתאם למשמרות עבודתו, לפעמים בדירתה לפעמים בחדר במלון. לא פעם נהג איתי להזמין את לינדה להצטרף אליו לנסיעות עסקים מטעם העבודה, ובמהלכן נהג להרעיף מתנות שונות ולפנקה במסעדות יוקרה. איתי אף נהג להעביר ללינדה מידי חודש בחודשו סכום כסף לכיסוי הוצאותיה.

בחלוף 5 שנים ומחשש שמא נודע הדבר לאשתו, הודיע ללינדה כי בצר לו הוא נאלץ להפסיק את הקשר.
לינדה נותרה המומה, 5 שנים מחייה כאילו נמחקו והיא החליטה לעשות מעשה והגישה תביעה לביהמ"ש להכיר בה כידועה בציבור.

האם לינדה ידועה בציבור או מאהבת?

מאהבת או במילים אחרות פילגש- מושג  מוכר כמעמד חברתי בלבד ואכן כך הוא מבחינה משפטית, היות האיש או האישה מאהבת/פילגש, לא מקנה כל מעמד משפטי היוצר זכויות ממוניות.
בניגוד למעמד הידועה בציבור, אשר זכה להכרה הן בחוק והן בפסיקה ומקנה זכויות משפטיות וחיובים לבן הזוג אשר נמצא כעומד בהגדרה.

ההגדרה ל"ידועים בציבור" (common law marriage)

ידועה בציבור – ההגדרה הרווחת לידועה בציבור - בני זוג אשר החליטו, בין במפורש ובין במשתמע, להחיל על מערכת היחסים ביניהם, את מכלול דיני הנישואין והגירושין, הן הזכויות והן החובות - ללא האקט הפורמאלי של הנישואין.

הפסיקה קבעה תנאי סף מצטברים לצורך קביעת בני זוג בחזקת "ידועים בציבור".
התנאים המצטברים הם: חיי משפחה וניהול משק בית משותף.

תנאים אלה נבחנים על פי קריטריונים סובייקטיביים כלומר, כיצד ראו בני הזוג, האיש והאישה, את מערכת היחסים שביניהם.
התנאי הראשון הינו חיי משפחה – תנאי זה של חיי משפחה, קיבל פירוש של קיום חיי אישות כבעל ואשה. כב' השופט ברנזון קבע בעניין זה כך: "חיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה.

בכך נבדל הקשר הזה מחיי פילגשות, למשל, שבהם הגבר מקיים מאהבת או ידידה ועושה זאת בעיקר להשגת סיפוק מיני בחיק האישה ואולי גם כמקום מקלט למתן פורקן לנפשו מחיי נישואין בלתי מוצלחים ומדכאים; והאישה, הפילגש- אצלה תופש בדרך כלל מקום נכבד מצבו החומרי ומעמדו החברתי של האיש המשמש לה פטרון וגומל חסדים ותמורת זאת היא מעניקה לו את חסדייה הגופניים".

התנאי השני הינו ניהול משק בית משותף  - משק בית משותף פירושו שיתוף במקום מגורים, אכילה, שתיה ,לינה ,הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בחיי היומיום, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם את חלקו בהתאם לאפשרויותיו.

הכוונה לניהול חשבון משותף כלומר ניהול תקציבי של תא המשפחתי של בני הזוג כיחידה משפחתית.
ויודגש, תשלום כספים באופן חד צדדי כמו במקרה שלפנינו, מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אינם מהווים ניהול משק בית משותף אלא אם המדובר בשיתוף לכל דבר ועניין.

האם מערכת היחסים עמדה בתנאים המצטברים?

במקרה שלפנינו איתי ולינדה נהנו זה מזה. הוא קיבל הטבות מיניות והיא מתנות ותמיכה כלכלית. מערכת היחסים שהייתה ביניהם אינה עומדת בבחינת התנאים המצטברים להיות מוכר כידוע בציבור. נטל הראיה להוכחה כי לינדה כידועה בציבור, מוטל על הטוען לכך.

כלומר, על לינדה להוכיח כי מערכת היחסים עמדה בבחינת התנאים המצטברים.
לצדדים לא היתה כוונת שיתוף מפורשת כלשהי, או כוונת שיתוף בכלל.
לצדדים לא היה חשבון בנק משותף, איתי לא נשא בהוצאות המחייה של לינדה, הצדדים לא ניהלו משק בית משותף, לא ניהלו חשבון משותף, ואף לא התגוררו יחד או הייתה אי איזו התנהלות לקביעות במערכת חייהם ולא כל הכרה בקיום מערכת משותפת אלא המפגשים זמניים ובהתאם לזמנו הפנוי של איתי. 

סוף דבר:

תביעת לינדה נדחתה – לינדה לא עמדה בבחינת התנאים המצטברים ומכאן שאינה בחזקת ידועה בציבור של איתי.
ואילו איתי, ההליך המשפטי נודע לאשתו כמו גם הרומן שניהל עם לינדה מתחת לאפה. אשתו של איתי בחרה לא להבליג ולשים קץ לחייהם המשותפים, והגישה נגדו תביעות לגירושין, לפירוק שיתוף , תביעה למזונות האישה והילדים ומשמורת.

עוד בנושא:

ידועים בציבור - מה אומר החוק?

 

* הכותבת, עו"ד איילת מצויינים, עוסקת בתחום מעמד אישי, צוואות ירושות והוצאה לפועל

** רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד.

 

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה