zap group mishpati logo

חוק למניעת מפגעים: על מטרדי רעש, ריח וזיהום אוויר

מסיבה רועשת מפריעה לכם לישון? אזעקת הרכב של השכנים התקלקלה? ריח רע עולה מהמפעל ליד ביתכם? חוק למניעת מפגעים נועד לסייע לכם לטפל במפגעי רעש, ריח וזיהום אוויר

מאת: עו"ד גיל דחוח
16.07.19
תאריך עדכון: 12.12.23
7 דק'
חוק למניעת מפגעים: על מטרדי רעש, ריח וזיהום אוויר

החוק למניעת מפגעים (תשכ"א-1961) שואף למנוע מאנשים ומגופים ליצור מפגעי רעש, מפגעי ריח ומפגעי זיהום אוויר. מפגעים הם פעילויות הגורמות נזק ליחיד או לסביבה. מפגע עשוי להיות מתמשך או נקודתי ועוצמותיו עשויות להשתנות. החוק למניעת מפגעים, בו נעסוק במאמר זה, הוא חלק ממכלול חוקים ותקנות השואף למנוע מאזרחי המדינה סבל או פגיעה, עקב מפגעים ולהבטיח שמירה על איכות הסביבה.

חשוב לציין כי החוק מתייחס באופן ספציפי לשני מטרדי רעש בולטים: 1. רעש בלתי סביר מבתי השכנים; 2. רעש של אזעקת רכב. לשם הפסקת מטרדים אלה, ניתנה סמכות אכיפה מיוחדת למשטרה, ללא צורך בפנייה לבית המשפט, לשם קבלת צו מתאים.

 

מהם עיקרי החוק למניעת מפגעים?

קביעת הגבלות

החוק קובע הגבלות מגוונות, במטרה למנוע מיחידים ו/או מגופים לגרום מפגעים בלתי סבירים הנובעים מרעש, ריח וזיהום אויר, מפגעים המהווים מטרד לציבור (סעיפים 2 ו-3 לחוק). דוגמא למפגע רעש נפוץ הוא רעש המגיע ממפעל או בית ייצור; או רעש בלתי סביר, המגיע מאולם שמחות. דוגמא למפגע ריח וזיהום אוויר הוא ריח העולה משריפת פסולת במפעל או בחצר בית.

חשוב לציין כי החוק מתייחס באופן ספציפי לשני מטרדי רעש בולטים: 1. רעש בלתי סביר מבתי השכנים; 2. רעש של אזעקת רכב. לשם הפסקת מטרדים אלה, ניתנה סמכות אכיפה מיוחדת למשטרה, ללא צורך בפנייה לבית המשפט, לשם קבלת צו מתאים.

הענקת סמכויות

החוק מעניק סמכויות לגופים שונים, ובהם השר לאיכות הסביבה והרשויות המקומיות, לשם אכיפת ההגבלות הקבועות בו.

קביעת זכות עמידה

בחוק נקבע למי מותר לפעול במסגרתו, נגד מחולל המפגע.

ענישה

החוק קובע אילו סנקציות יוטלו על מי שמפר את ההגבלות הקבועות בו ואילו סעדים יוענקו למי שנפגע מהפרה זו.

בראש ובראשונה, מדובר בחוק השייך לדיני העונשין. לא רבים מודעים לכך שמי שעובר על ההגבלות הקבועות בחוק למניעת מפגעים עובר למעשה עבירה פלילית. במצב דברים זה, יכולה המדינה להגיש כתב אישום נגד מחולל המפגע, מה שמהווה נקיטת הליך פלילי, העשוי לגרור הרשעה וענישה.

למי מעניק החוק את הזכות ו/או היכולת לפעול נגד מחולל המפגע?

למעשה, הזכות ו/או היכולת לפעול נגד מחולל המפגע היא מה שמכונה "זכות עמידה". החוק מעניק זכות עמידה למספר גורמים, היכולים לפעול נגד מפר החוק באופנים מגוונים.

בראש ובראשונה, מדובר בחוק השייך לדיני העונשין. לא רבים מודעים לכך שמי שעובר על ההגבלות הקבועות בחוק למניעת מפגעים עובר למעשה עבירה פלילית. במצב דברים זה, יכולה המדינה להגיש כתב אישום נגד מחולל המפגע, מה שמהווה נקיטת הליך פלילי, העשוי לגרור הרשעה וענישה.

לצד המדינה, גם לרשויות מקומיות שבתחומן מתקיים המפגע (קרי, בתחומן נעברה עבירה פלילית) יש סמכות לאכוף את החוק ולהגיש תביעה נגד מפר החוק (סעיף 11ה לחוק). זכות זו עומדת גם ליועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, החוק מאפשר לשר לאיכות הסביבה להוציא צו להסרת המפגע (סעיף 11ב).

חוק המפגעים מעניק זכות עמידה גם ליחיד. קרי: אדם פרטי שנפגע מהמפגע, יכול להגיש נגד מחולל המפגע קובלנה פלילית, אם העבירה נעשתה בתחומו או אם נגרם לו נזק. כמו כן, רשאי היחיד להגיש תביעה אזרחית נגד מחולל המפגע ולזכות בפיצויים, בגין הנזק שנגרם לו עקב המפגע. זאת, בהתאם לקבוע בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) תשנ"ב-1992.

מה דינו של אדם/גוף המחולל מפגע?

ההשלכות של קיום מפגע על יחיד או גוף המחולל אותו, תלויות בשני משתנים עיקריים: 1. חומרת המפגע: משך המפגע, עוצמת המפגע, השלכותיו והנסיבות בהן התקיים; 2. ההליך הננקט נגד מחולל המפגע.

כך, אם ננקט הליך פלילי נגד מחולל המפגע, שהינו אדם פרטי, בית המשפט עשוי להשית עליו עונש מאסר ששה חודשים או קנס. אם מחולל המפגע הינו תאגיד, יוטל על נושא משרה בתאגיד כפל קנס (סעיף 11 לחוק). אם ימצא בית המשפט שהעבירה נעברה באופן חמור או בנסיבות מחמירות, עונש המאסר עשוי להתארך ואף להגיע לארבע שנות מאסר, וקנס כפול; וכשמדובר בתאגיד, אף קנס פי 4 (סעיף 11(ב) לחוק).

לצד העונשים, ישנם סעדים שבית המשפט יכול להעניק לתובע, הן בהליך פלילי והן בהליך אזרחי. סעדים אלה כוללים מתן צווים, לרבות צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון (סעיף 10א(א) לחוק). 

צו נפוץ, בהקשר למפגעים, הוא צו לסילוק מפגע (סעיף 11ב) - צו שיורה למחולל המפגע לנקוט צעדים, שיובילו להפסקת או מניעת המפגע. בית המשפט אף רשאי להורות לגורם אחר לצמצם או להפסיק את המפגע (למשל: רשות מקומית) ולהשית על מחולל המפגע את ההוצאות הכרוכות בתהליך זה.

כאשר מוגשת תביעה אזרחית נגד מחולל המפגע, לצד הסעדים האמורים, רשאי בית המשפט להעניק פיצויים למי שיוכיח כי נגרם לו נזק עקב המפגע, גם אם הנזק אינו ממוני (סעיף 10א לחוק).

כאמור לעיל, החוק מתייחס גם לשני מקרים ספציפיים בהם ניתן לפעול להסרת המפגע באופן מיידי וישיר, ללא צורך בפנייה לבית המשפט: מקרה בו בוקע רעש חזק ובלתי סביר מדירת השכנים; ומקרה בו מופעלת אזעקת רכב, משך זמן ממושך.

עיף 11א1 לחוק מעניק לשוטר סמכות כניסה למקום (לרבות בית מגורים) אם השתכנע שבמקום התבצעה עבירה של השמעת רעש בלתי סביר, וכי המשך ביצוע העבירה גורם הפרעה ממשית לשלום הציבור. 

כיצד ניתן לפעול כשבוקע רעש חזק מדירת השכנים?

ניתן לפנות למשטרה. סעיף 11א1 לחוק מעניק לשוטר סמכות כניסה למקום (לרבות בית מגורים) אם השתכנע שבמקום התבצעה עבירה של השמעת רעש בלתי סביר, וכי המשך ביצוע העבירה גורם הפרעה ממשית לשלום הציבור. 

השוטר שיגיע למקום ביצוע העבירה נדרש להזדהות ולדרוש את הפסקת ביצוע העבירה. אם השוטר יתרשם כי הרעש נמשך ו/או הנוכחים במקום מסרבים לשתף פעולה עם דרישותיו, הוא רשאי לנקוט בכל אמצעי חיוני, הדרוש לשם הפסקת ביצוע העבירה.

כיצד ניתן לפעול כאשר אזעקת רכב בלתי פוסקת נשמעת ופוגעת בתושבי הסביבה?

ניתן לפנות למשטרה. סעיף 11א לחוק למניעת מפגעים מעניק סמכות מיוחדת לשוטר ומאפשר לשוטר לנקוט אמצעים נחוצים, כדי להפסיק רעש הנגרם מאזעקת רכב, בתנאי שהרעש נמשך למעלה מ-20 דקות. בפועל, השוטר רשאי לפרוץ לרכב, לגרור את הרכב או לפרק את מכשיר האזעקה המותקן בו. השוטר לא יישא באחריות על נזק, אם ייגרם עקב פעולותיו. בנוסף, הוצאות הגרירה והאחסנה של כלי הרכב (אם ייגרר) יחולו על בעל הרכב.

כיצד יכול מחולל מפגע להתגונן כאשר הוא נאשם ו/או נתבע בגין הפרת החוק למניעת מפגעים?

סעיף 5 לחוק למניעת מפגעים קובע כי השר לאיכות הסביבה יקבע בתקנות מה ייחשב למפגעי רעש ו/או ריח בלתי סבירים ואף יפרט את הצעדים שיש לנקוט כדי להימנע מגרימתם. 

מכוח החוק למניעת מפגעים, הותקנו תקנות רבות ומגוונות. כך, למשל: תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה), תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), חוק רישוי עסקים (התקנת מד-רעש באולם שמחות ובגן אירועים), תקנות הבטיחות בעבודה (גהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) ועוד.

להגדרות ולצעדים המעוגנים בתקנות השונות, יש חשיבות רבה לאור סעיף 10 לחוק למניעת מפגעים, הקובע כי לנאשם (מי שננקט נגדו הליך פלילי בשל גרימת מטרד) ו/או לנתבע (מי שהוגשה נגדו תביעה אזרחית בגין גרימת מטרד) תהא "הגנה טובה" אם מילא את כל המוטל עליו לפי התקנות.

יתרה מזאת: סעיף 10 קובע כי אם ננקטו צעדים משפטיים נגד מחולל מפגע, חזקה עליו כי המפגע מתקיים. כלומר: יש הנחה בסיסית לפיה הנאשם / הנתבע אשמים בביצוע עבירה של קיום מפגע, רק מעצם נקיטת הליך משפטי נגדם. הם יצטרכו להוכיח שלא הפרו את החוק. האמצעי העומד להגנתם הוא מילוי הנדרש בתקנות השונות, שנחקקו מכוח החוק למניעת מפגעים.

לסיכום: החוק למניעת מפגעים מהווה כלי אפקטיבי לטיפול במפגעי רעש, ריח וזיהום אוויר. במקום לסבול, כדאי לעשות שימוש לטובתכם בהסדרי החוק השונים.

עו"ד גיל דחוח מתמחה בעבירות צווארון לבן.

 

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה