open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          עבירות ההמתה: מדרג חדש

          חוק העונשין תוקן לאחרונה, במסגרת רפורמה משמעותית בעבירות ההמתה. השינוי המרכזי: יצירת מדרג בעבירת הרצח, ביטול עונש מאסר עולם כעונש חובה והרחבת שיקול הדעת של בית המשפט

          פורסם בתאריך  גרימת מוות ברשלנות חוק העונשין מאסר עולם
          עבירות ההמתה: מדרג חדש

          לאחרונה (ינואר 2019) התקבל תיקון חשוב לחוק העונשין (תיקון מס' 137, התשע"ט-2019) המהווה רפורמה משמעותית מאוד בעבירות המתה. התיקון, שנכנס לתוקף ב-10 ביולי 2019, יוצר למעשה מדרג בעבירות ההמתה השונות בכלל ובעבירת הרצח בפרט. התיקון מקנה לביהמ"ש יותר גמישות ואפשרות להפעיל שיקול דעת, ומאפשר לתביעה לסווג את מעשה ההמתה לפי משתנים מגוונים יותר.

          עד לתיקון, כל העבירות שבהן גרם הנאשם בכוונה תחילה למותו של אדם, סווגו תחת עבירה של רצח בכוונה תחילה - עבירה שהעונש בגינה היה מאסר עולם חובה. כלומר: החוק לא אפשר לביהמ"ש להפעיל שיקול דעת בעניין זה. כל מי שהורשע בכך שגרם בכוונה תחילה למותו של אדם, נידון באופן אוטומטי למאסר עולם, אלא אם כן דובר בנסיבות של אחריות מופחתת המפורטות בסעיף 300א לחוק (למשל שהנאשם בצע המעשה במצב של מצוקה נפשית קשה שנגרמה עקב התעללות חמורה ומתמשכת של המנוח בו או בבן משפחתו). במצב דברים זה לא ניתן היה להבחין בין מעשי רצח שבוצעו בנסיבות שונות המשליכות על חומרתם ולכולם היה עונש אחד: מאסר עולם חובה. 

          יצוין, כי עבירות נוספות המוגדרות כ"רצח" הן המתת הורה או סב, המתה תוך כדי ביצוע עבירה אחרת, הכנות לביצועה או על מנת להקל על ביצועה, או המתה לאחר ביצוע עבירה אחרת על מנת להבטיח המלטות מהדין. בנוסף לעבירת הרצח, היתה עבירת ההריגה שעונש המקסימום בצדה הנו 20 שנות מאסר, ועבירה של גרם מוות ברשלנות שעונשה הוא עד שלוש שנות מאסר. התיקון, ביטל את עבירת ההריגה ויצר מדרג בעבירות הרצח.

           

          התיקון יוצר למעשה מספר שינויים עיקריים, וביניהם: יצירת מדרג רחב יותר בעבירות הרצח, באופן המרחיב את עבירת הרצח ומאידך יוצר מדרג בין רצח לרצח בנסיבות מחמירות

           עיקרי התיקון

          התיקון יוצר למעשה מספר שינויים עיקריים:

          • יצירת מדרג רחב יותר בעבירות הרצח, באופן המרחיב את עבירת הרצח ומאידך יוצר מדרג בין רצח לרצח בנסיבות מחמירות.
          • ביטול חובת עונש מאסר עולם .
          • מתן אפשרות לביהמ"ש להפעיל שיקול דעת.
          • ביטול עבירת ההריגה
          • יצירת עבירה חדשה של "המתה בקלות דעת"

          מטרת שינויים אלה הנה לאפשר למערכת המשפט לפסוק בצורה יותר מדויקת ונכונה, המתחשבת גם בנסיבות שהובילו לרצח ובאופן התרחשותו ולא רק בתוצאה הקטלנית.

          עבירת הרצח הבסיסית תהייה מתוך כוונה תחילה או אדישות כלפי התוצאה הקטלנית; העונש המקסימלי בגינה יהיה מאסר עולם (לא חובה) שלא יעלה על 30 שנה

          המדרג החדש של עבירות ההמתה

          עד כה, עבירות ההמתה סווגו לשלושה סוגים:

          1. רצח בכוונה תחילה - עבירה שבה נדרשה הוכחת כוונה מיוחדת. העונש בגינה היה עונש מאסר עולם חובה ללא שיקול דעת (אלא אם כן התקיימו נסיבות של אחריות מופחתת).
          2. הריגה - עבירה שלא הצריכה כוונה תחילה, אלא יחס נפשי של פזיזות/אדישות; העונש המקסימלי בגינה 20 שנות מאסר.
          3. גרימת מוות ברשלנות.

          התיקון משנה את המדרג הזה וקובע:

          • עבירת הרצח הבסיסית תהייה מתוך כוונה תחילה או אדישות כלפי התוצאה הקטלנית; העונש המקסימלי בגינה יהיה מאסר עולם (לא חובה) שלא יעלה על 30 שנה.
          • העבירה החמורה תהיה רצח בנסיבות מחמירות, שהעונש בגינה הוא מאסר עולם חובה, אך גם כאן ניתנה לביהמ"ש אפשרות לסטות מעונש זה מנימוקים מיוחדים.
          • עבירה של המתה בקלות דעת.

          רצח בכוונה תחילה הוא בכל מקרה שבו הרוצח קיבל החלטה מודעת להמית את הנרצח, בלי שקדם לכך קנטור (התגרות) ולאחר שהכין את עצמו למעשה ההמתה

          מהו רצח בכוונה תחילה?

          בסעיף 301 מבוארת ההגדרה של כוונה תחילה (המכונה בפסיקה גם "כוונה מיוחדת"). ע"פ סעיף זה, יוגדר רצח בכוונה תחילה בכל מקרה שבו הרוצח קיבל החלטה מודעת להמית את הנרצח, בלי שקדם לכך קנטור (התגרות) ולאחר שהכין את עצמו למעשה ההמתה.

          התיקון החדש לחוק מאפשר להאשים ברצח גם מי שביצע את המעשה מתוך אדישות ולא בהכרח מתוך כוונה תחילה, ומאפשר לסווג מקרים רבים יותר תחת הגדרה של רצח

          עבירת הרצח "הבסיסית"

          כאמור, בניגוד למה שהיה עד כה, החוק מפצל את עבירת הרצח לשתי עבירות; וקובע כי עבירת הרצח "הבסיסית" תהיה גרימת מוות בכוונה או באדישות כלפי התוצאה הקטלנית. בעניין זה, יש לשים לב לכך שמצד אחד, ע"פ הסיווג הקודם, כדי להרשיע אדם ברצח נדרשה הפרקליטות להוכיח קיומה של כוונה מיוחדת; ואילו ע"פ הסיווג החדש, אין צורך בכך ודי במחשבה פלילית של אדישות לצורך הרשעה ברצח, כך שעבירות שקודם לכן סווגו כהריגה, יסווגו כעת כרצח.

          יש לכך חשיבות רבה, מאחר שהוכחת כוונה מיוחדת קשה מאוד. עד היום, במקרים רבים לא ניתן היה להאשים אדם ברצח, רק מכיוון שלא ניתן היה להוכיח כוונה מיוחדת. כך, למשל, במקרה שאדם דקר אדם אחר דקירה אחת שהיתה קטלנית - אם הפרקליטות לא הצליחה להוכיח שהדקירה נעשתה במכוון, תוך היערכות מוקדמת, ומתוך רצון להביא לתוצאה הקטלנית, לא ניתן היה להאשימו ברצח, אלא בהריגה בלבד.
          מעתה, מאפשר התיקון לחוק להאשים ברצח גם מי שביצע את המעשה מתוך אדישות ולא בהכרח מתוך כוונה תחילה, ומאפשר לסווג מקרים רבים יותר תחת הגדרה של רצח. מאידך, המחוקק ביטל את חובת מאסר עולם לעבירה בסיווג זה והעניק לביהמ"ש את היכולת להפעיל שיקול דעת ולהחליט אם להטיל מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה או מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושים שנים.

          "רצח בנסיבות מחמירות" הוא במקרים של גרימת מוות בכוונה או באדישות, בתנאי שנעשתה באחת מ-11 הנסיבות המחמירות המפורטות בחוק

          רצח בנסיבות מחמירות

          התיקון לחוק אמנם שינה את ההגדרה הבסיסית של עבירת הרצח וקבע כי בגינה אין חובת עונש מאסר עולם, אך עם זאת קבע (בסעיף 301א) כי עונש מאסר עולם יהיה חובה במקרים שבהם תסווג העבירה כעבירת "רצח בנסיבות מחמירות". סיווג זה מתייחס למקרים של גרימת מוות בכוונה או באדישות, בתנאי שנעשתה באחת מ-11 הנסיבות המחמירות המפורטות בחוק:

          1. המעשה היה כרוך בהליך ממשי של תכנון או של גיבוש החלטה להמית (בדומה למה שהיה עד כה).
          2. המעשה נעשה במטרה לאפשר, להקל או להסתיר ביצוע עבירה אחרת שהעונש בגינה (העבירה האחרת) הוא 7 שנות מאסר.
          3. הקרבן היה עד במשפט פלילי, שהיה אמור לתת עדות, או שהיה שופט והמעשה נעשה כדי למנוע את המשפט.
          4. המעשה בוצע ממניע של גזענות או עוינות כלפי הציבור.
          5. המעשה נעשה כפעולת עונשין, במטרה להטיל מרות או לכפות אורחות התנהגות על הציבור.
          6. הקורבן הוא בן זוגו והמעשה נעשה לאחר התעללות מתמשכת, שיטתית גופנית או נפשית.
          7. המעשה נעשה באכזריות מיוחדת או תוך התעללות נפשית או גופנית בקורבן.
          8. הקורבן הוא חסר ישע, קטין מתחת לגיל 14, או קטין שעובר העבירה אחראי עליו.
          9. המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של הקורבן (למשל: מי שרוצח אדם על ידיד פיצוץ רכב וברחוב ויוצר בכך סכנה לאחרים).
          10. המעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק מאבק בטרור.
          11. המעשה בוצע במסגרת פעילות ארגון פשיעה או ארגון טרור, לשם קידום מטרות הארגון.

          כאמור, בנסיבות אלה מדובר בעונש מאסר עולם חובה, אך גם כאן מאפשר התיקון גמישות לביהמ"ש. שכן סעיף קטן ב' קובע כי גם אם התקיימה נסיבה מחמירה, במקרה שביהמ"ש מצא נימוקים מיוחדים, שבגין נסיבות מיוחדות שמתקיימות, המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד - רשאי ביהמ"ש להרשיע ע"פ סיווג עבירת רצח בסיסי, שאין בצידה מאסר עולם חובה.

          העונש המקסימלי על עבירת המתה בנסיבות אחריות מופחתת הנו מאסר בן 15 שנים או 20 שנה - תלוי בנסיבות האחריות המופחתת

          המתה בנסיבות אחריות מופחתת

          סעיף 301ב קובע כי העונש המקסימלי על עבירת המתה בנסיבות אחריות מופחתת הנו מאסר בן 15 שנים או 20 שנה (תלוי בנסיבות האחריות המופחתת)
          קביעה זו מקלה את מצבו של נאשם שהורשע בבצוע רצח באחריות מופחתת, שכן על פי המצב הקודם ניתן היה לתן לו עונש קל ממאסר עולם ואילו כאן נקבעה תקרה נמוכה יותר.

          אחריות מופחתת תיקבע במקרים שבהם:

          • המעשה נעשה בעת שהנאשם היה נתון במצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת של המנוח, בו או בבן משפחתו. ( 15 שנות מאסר).
          • המעשה נעשה בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה להתגרות ובתנאי שבעקבות אותה התגרות התקשה הנאשם לשלוט בעצמו וקושי זה ממתן את אשמתו נוכח מכלול הנסיבות.(20 שנות מאסר)
          • המעשה נעשה בשל הפרעה נפשית חמורה או ליקוי בכושר השכלי, שהגביל במידה ניכרת את יכולתו של הנאשם להבין את חומרת המעשה, את הפסול במעשה, או להימנע מעשיית המעשה, אך לא ברמה המובילה לפטור מאחריות פלילית (20 שנות מאסר).
          • המעשה נעשה חריגה מועטה מנסיבות המזכות בפטור בשל הגנה עצמית, צורך, או כורח ויש בנסיבות העניין כדי למתן את אשמתו.

          המתה בקלות דעת

          סעיף 301ג קובע כי העונש על גרימת מותו של אדם בקלות דעת, הינו מאסר 12 שנים. עבירת המתה בקלות דעת מחליפה למעשה את עבירת ההריגה, ותחתיה יסווגו המקרים שבהם נגרם המוות כתוצאה מפזיזות.

          אין ספק כי מדובר בשינוי משמעותי, אשר מחד מרחיב את עבירת הרצח ויכול לתייג כרוצחים נאשמים שבעבר היו מורשעים בהריגה בלבד, ומאידך מאפשר לסווג את העבירה בצורה מדויקת יותר

          גרימת מוות ברשלנות

          סיווג העבירה של גרימת מוות ברשלנות לא השתנה; העונש בגינה נותר 3 שנות מאסר.

          לסיכום: אין ספק כי מדובר בשינוי משמעותי, אשר מחד מרחיב את עבירת הרצח ויכול לתייג כרוצחים נאשמים שבעבר היו מורשעים בהריגה בלבד, ואולם המדרג החדש יאפשר לסווג את העבירה בצורה מדויקת יותר, בהתאם לנסיבות. התיקון יעניק לביהמ"ש אפשרות להפעיל שיקול דעת נרחב יותר גם במקרים החמורים ולא יהיה עוד עונש חובה ללא שיקול דעת. מובן שהפסיקה תצטרך ליצוק תוכן לשינויים אלה ולקבוע היכן עוברים הגבולות בין ההגדרות השונות. כך, למשל: בין קלות דעת לבין אדישות ו/או רשלנות.

          * עו"ד מירב נוסבוים עוסקת במשפט הפלילי
          ** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי

          ליצירת קשר עם עו"ד מירב נוסבוים
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          עו"ד מירב נוסבוים

          קבע פגישה עם
          עו"ד מירב נוסבוים

          עורכת דין מירב נוסבוים, בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב בשנת 1995. משנת 2000 מנהלת עו"ד נוסבוים משרד עצמאי בכפר סבא...

          לפרופיל המלא