חוק פיצויי פיטורים (תשכ"ג-1963) עוסק בחובתו של המעסיק לפצות עובד שפוטר, ומעגן בתוכו את כל הדינים החלים על המעסיקים, באשר לתשלום פיצויים לעובד מפוטר, או עובד שהתפטר בדין מפוטר.
מהי מטרת החוק?
המטרה העיקרית של החוק היא להגן על עובדים שאיבדו את מקור ההכנסה הקבוע שהיה להם, במשך תקופה ממושכת יחסית, ולאפשר להם לכלכל את עצמם בתקופת הביניים, עד שימצאו עבודה חדשה.
הזכות לפיצויי פיטורים
סעיף 1 לחוק מגדיר מתי חלה על המעסיק חובה לשלם פיצויי פיטורים לעובד שפוטר. בעניין זה יש בחוק הבחנה בין עובד "רגיל" (שעובד במשך כל השנה) לבין עובד עונתי (שעובד במשך לפחות שלושה חודשים; לדוגמה: מציל).
• עובד "רגיל": זכאי לקבל פיצויי פיטורים, אם פוטר לאחר שעבד ברציפות שנה אחת לפחות.
• עובד עונתי: זכאי לקבל פיצויי פיטורים אם פוטר לאחר שעבד שתי עונות לפחות בתוך שנתיים.
בנקודה זו, חשוב לציין כי על אף שהחוק מגדיר שנת עבודה כתנאי סף, מודגש בסעיף 3 לחוק כי גם עובד שפוטר סמוך לסוף שנת העבודה הראשונה שלו (למשל: לאחר 11 חודשים) יהיה זכאי לפיצויים. בסעיף זה, התכוון המחוקק למנוע מצב שהמעסיק יפטר עובד רק כדי "להתחמק" מתשלום הפיצויים.
התפטר בדין מפוטר
כאמור, באופן עקרוני הזכות לקבלת פיצויי פיטורים חלה כאשר העובד פוטר מעבודתו (ביוזמת המעסיק). עם זאת, בסעיפים 11-6 מגדיר המחוקק מצבים חריגים, שבהם גם אם העובד התפטר ביוזמתו - הוא יהיה זכאי לקבלת פיצויי פיטורים, בדומה למצב בו הוא מפוטר:
התפטרות בשל מצב בריאותי: סעיף 6 קובע שאם עובד נאלץ להתפטר בגלל שהמצב הבריאותי שלו או של בן משפחתו אינו מאפשר את המשך העבודה שלו (בגלל תנאי העבודה או אופייה), רואים בהתפטרות כאילו פוטר.
התפטרות של הורה: סעיף 7(א) קובע כי עובדת המתפטרת מעבודתה לצורך גידול ילד, תהיה זכאית לפיצויים כאילו פוטרה, בתנאי שהתפטרה בתוך תשעה חודשים מיום הלידה, האימוץ, האומנה או קבלת המשמורת.
סעיף 7(ב) מתייחס אמנם גם לזכותו של האב להתפטר כדין מפוטר, לצורך גידול הילד, אך קובע כי מימוש זכות זו יתאפשר בתנאי שהאם עבדה לפחות שישה חודשים רצופים לפני התפטרותו, או כאשר הילד בטיפולו/ בחזקתו הבלעדית של האב בשל נכות או מחלה של בת הזוג, או אם האם עובדת כעצמאית לפחות 12 חודשים לפני הלידה ולא הפסיקה את עבודתה לצורך גידול הילד.
התפטרות בשל שהייה במקלט לנשים מוכות: כדי שאשה תהיה זכאית מסיבה זו, יש לקיים מספר תנאים. השהייה צריכה להיות מאושרת ע"י משרד העבודה והרווחה או המחלקה לשירותים החברתיים, וכן נדרש שלפני התפטרותה, שהתה האשה במשך 60 ימים לפחות במקלט לנשים מוכות.
התפטרות בשל מעבר למקום מגורים אחר: סעיף 8 קובע כי עובד שהתפטר, בשל מעבר מגורים, בעקבות נישואים (מעבר למקום המגורים של בן/ת הזוג) או מעבר מיישוב "רגיל" ליישוב חקלאי או לעיירת פיתוח, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים כמו עובד שפוטר.
סיום חוזה לתקופה קצובה: סעיף 9 קובע כי עובד שעבד במסגרת חוזה לתקופה קצובה, זכאי לפיצויים בתום תקופת החוזה; ובלבד שהמעסיק לא הציע לו לחדש את חוזה העבודה. אם המעסיק הציע לעובד חוזה חדש, והעובד סרב, אזי הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים בתום התקופה.
הרעת תנאים: סעיף 11 מפרט מקרים נוספים שבהם תיחשב התפטרות כפיטורים, לצורך קבלת פיצויי הפיטורים. המקרה העיקרי הוא סעיף קטן א, הקובע שאם עובד התפטר בגלל שתנאי העבודה שלו הורעו, או בגלל נסיבות שבעטיין לא ניתן לצפות ממנו להמשיך לעבוד, הוא ייחשב כמפוטר.
חשוב להדגיש כי כדי להוכיח הרעה בתנאים, המזכה בפיצויי פיטורים, חלה על העובד חובה להתריע בכתב על ההרעה בפני המעסיק ולתת לו שהות סבירה לתקן את המצב. אם המעסיק לא תיקן את המצב, העובד יכול כאמור להתפטר בדין מפוטר.
בעניין זה, חשוב להדגיש כי כדי להוכיח הרעה בתנאים, המזכה בפיצויי פיטורים, חלה על העובד חובה להתריע בכתב על ההרעה בפני המעסיק ולתת לו שהות סבירה לתקן את המצב. אם המעסיק לא תיקן את המצב, העובד יכול כאמור להתפטר בדין מפוטר.
יודגש כי חשוב מאוד לציין במכתב הפיטורים כי הנסיבות שהביאו את העובד להתפטר קשורות בהרעה בתנאים ו/או אי מילוי חובתו של המעסיק כלפיו (למשל: במקרה שהמעסיק אינו מפריש לעובד לקרן הפנסיה).
מהו גובה פיצויי הפיטורים?
סעיף 12 לחוק קובע כי גובה פיצויי הפיטורים, שאותם צריך המעסיק לשלם, יחושב לפי שכר חודשי, עבור כל שנת עבודה. כאשר מדובר בעובד עונתי, יחושב הסכום באופן יחסי למספר חודשי העבודה.
לא פעם, נדרש בית המשפט להתייחס לשאלת חישוב השכר, לצורך פיצויי הפיטורים, במקרים שבהם השכר השתנה במהלך השנים או כאשר השכר של החודש האחרון נמוך, יחסית לחודשים שקדמו לו. במקרים כאלה, נוטה הפסיקה לחשב את הפיצויים כך שישקפו נכונה את כל תקופת העבודה.
כך, למשל: במקרים בהם חלו שינויים בשכר במהלך השנים, יחושב השכר בחלוקה לתקופות השכר השונות. במקרים שבהם השכר האחרון נמוך יותר וביהמ"ש מתרשם כי הירידה בשכר נבעה מכוונת המעסיק לפטר את העובד, יחושבו הפיצויים לפי השכר בחודשים הקודמים וכו'.
באופן טבעי, המעסיקים נוטים לשלם פיצויים לפי השכר הנמוך. לכן, חשוב שהעובד יהיה מודע לשינויי השכר שחלו במהלך תקופת עבודתו ויבקש מהמעסיק לחשב את הפיצויים באופן יחסי או לפי השכר הגבוה כאשר יש טעמים המצדיקים זאת.
החל משנת 2008, כל מעסיק חייב להפריש לעובד כספים, לטובת קרן פנסיה המחולקת לשלושה רכיבים: הפרשות העובד לפנסיה, הפרשות המעסיק לפנסיה והפרשות המעסיק לקופת פיצויים. הדגש הוא על כך שההפרשה לקופת הפיצויים לא תבוא במקום תשלום פיצויי פיטורים
פיצויים לפי סעיף 14: מניעת כפל פיצויים
סעיף 14 לחוק הוא סעיף חשוב מאוד, העשוי למנוע מהמעסיק לשלם כפל פיצויים!
החל משנת 2008, כל מעסיק חייב להפריש לעובד כספים, לטובת קרן פנסיה המחולקת לשלושה רכיבים: הפרשות העובד לפנסיה, הפרשות המעסיק לפנסיה והפרשות המעסיק לקופת פיצויים. הדגש הוא על כך שההפרשה לקופת הפיצויים לא תבוא במקום תשלום פיצויי פיטורים. המשמעות היא שהסכומים שהצטברו בקופת הפיצויים, שאליה הפריש המעסיק במהלך השנים, אינם יכולים לשמש אותו לטובת תשלום פיצויי פיטורים. עליו לשלם את הפיצויים בנוסף, אלא אם נקבע אחרת.
לסייג הקטן "אלא אם נקבע אחרת", יש משמעות רבה, מאחר שבתחילה יצא חוזר של שר העבודה, שאפשר למעסיק לקבל אישור מיוחד מהשר ולהחתים את העובד על "ויתור על סעיף 14", שמשמעותו היא שהעובד מסכים שהתשלום שהופרש בכל חודש לקופת הפיצויים כן יבוא על חשבון תשלום פיצויי פיטורים. במשך הזמן, כדי למנוע את הסרבול שכרוך בצורך לקבל את אישור השר על חתימת הוויתור, יצא חוזר כללי שקובע כי הוויתור תקף אם הצדדים הסכימו על כך ביניהם.
כלומר: נקודת המוצא היא כי בפועל יכול כל מעסיק להחתים את העובד על "ויתור על סעיף 14", אך מכיוון שהחוק לא תוקן והסעיף לא בוטל, מעסיקים רבים שאינם מודעים לזכותם נופלים ל"מלכוד" וייאלצו לשלם כפל פיצויים.
חשוב לשים לב, כי הסכמה על ויתור על סעיף 14, אין משמעותה כי מה שיש בקופת הפיצויים יבוא כולו במקום פיצויי הפיטורים. זאת יקרה, כאשר המעסיק הפריש בכל חודש 8.33% (החלק המלא לפיצויי פיטורים). אם המעסיק הפריש ע"פ המחויב בחוק, 6%, אזי מה שהצטבר בקופה יבוא על חשבון פיצויי פיטורים ועל המעסיק יהיה להשלים את הסכום החסר בהתאם לחישוב שציינו מעלה.
שלילת הזכות לפיצויי פיטורים
בסעיפים 16 ו-17, מפורטים מצבים חריגים, שבהם גם אם העובד פוטר או עונה על תנאי פיטורים בדין מפוטר, הוא עדיין לא יהא זכאי לקבל פיצויי פיטורים: אם על העובד חל הסכם קיבוצי שקובע זאת; או אם ניתן פס"ד שקבע כי נסיבות הפיטורים המיוחדות מצדיקות שלילת הזכות לפיצויי פיטורים (למשל: בשל גניבה/ מעשה מרמה חמור).
האם יש תיקונים שיש לשלב בחוק?
חוק פיצויי פיטורים הוא חוק חשוב, שנועד להגן על העובדים. חלק מהסעיפים בחוק מיושנים ואינם מתאימים לזמננו. לכן, כדאי לבצע בחוק מספר תיקונים. כך, למשל: ביטול סעיף 14 (העוסק בכפל פיצויים). בנוסף, יש לשנות את סעיף 7 שכותרתו היא אמנם התפטרות של הורה, אך מתייחס בעיקר לאימהות. בעידן שבו אנחנו חיים כיום, חשוב להרחיב את הסעיף ולהעניק גם לאבות את הזכות השווה להתפטר בדין מפוטר, כדי לגדל את ילדיהם.
לסיכום: חוק פיצויי פיטורים הוא אחד החוקים החשובים בדיני עבודה. מומלץ לעובדים ולמעסיקים להכיר היטב את פרטי החוק, כדי להכיר את זכויותיהם וחובותיהם, בהתאם לחוק.
עו"ד רווית ישי עוסקת בדיני עבודה, ממשרד עו"ד אלי דמרי.
