אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין, נעצר במסגרת התפתחות בפרשה העוסקת בשוחד מיני בתמורה לקידום מינויים במערכת המשפט.
נוה נחקר אתמול (16.1.2019) ביחידת להב 433. בדיון שהתקיים בעניינו בבית משפט השלום בת"א, הוחלט לשחררו למעצר בית בתנאים מגבילים למשך שבוע ולהרחיקו למשך חודש מהלשכה.
נוה נחשב לחשוד המרכזי בפרשה, שבה מעורבים גם שופטת אשר נוה פעל לקידום מינויה, ע"פ החשד, ועורכת דין שנחשד כי נוה פעל לקידום בעלה השופט.
עוה"ד דוד פייל ואיילה מאור ממשרד עורכי הדין פייל ושות' הגישו תביעה כנגד קופת החולים מכבי בשל רשלנות.
ע"פ התביעה, כבר בתחילת ההריון של האם נקבע, כי זהו היריון ייחודי שבו שני תאומים זהים גדלים בשקי היריון נפרדים, אך מחוברים לשלייה אחת.
ע"פ הטענה, רופאי קופ"ח 'מכבי' לא התייחסו אל היריון האם כהיריון בסיכון, ולא שלחו את האם לסריקות ובדיקות מוגברות.
ועוד: ההבדל משקל בין העוברים אמור היה להעלות חשד לתסמונת מעבר דם בין העוברים (במסגרתה תאום אחד מקבל דם על חשבון אחיו).
כאשר האם הגיעה לבדיקה במרפאה להיריון בסיכון, התברר כי אחד התאומים נמצא במצוקה עוברית וסובל מאנמיה קשה. בשלב זה האם הובהלה ללידה קיסרית.
עם הלידה התגלה כי התאום הגדול סובל מעודף כדוריות אדומות, בעוד שאחיו סבל ממחסור בדם על רקע תסמונת הנקראת 'תסמונת מעבר דם עוברי', וכתוצאה מכך הוא לקה בשיתוק מוחין, פיגור פסיכומוטרי חמור ובפגיעות נוספות וקשות.
ע"פ הטענה, רופאת קופת החולים התרשלה, והפנתה את האם להמשך מעקב במרפאה להריון בסיכון גבוה רק כעבור 9 ימים - פרק זמן שעלול להיות הרה אסון בהתפתחות סיבוכים עובריים, שכבר אובחנו במקרה זה.
השהייה זו, ע"פ כתב התביעה, גרמה לאיחור בחילוץ העוברים מהרחם ולהדרדרות במצבם.
התביעה הוגשה בימים אלה ע"י עוה"ד מאור ופייל, נגד קופ"ח מכבי, לביהמ"ש המחוזי בתל אביב.
בימים אלה נדונה בביהמ"ש השלום בהרצליה תביעה לפיצויים על סך מאות אלפי שקלים נגד רשות נחל הירקון. את התביעה הגישה רוכבת אופניים כבת 40 ממושב שבשפלה.
לדברי עו"ד אדיר שויגמן המייצג את הרוכבת, היא חיפשה מסלול לטיול אופניים. מסתבר, שהמסלול כלל בתוכו בור גדול, שכתוצאה מההתקלות בו התהפכה הרוכבת עם אופניה והוטחה בעוצמה בקרקע, תוך שהיא נחבלת קשות בגפיה ובפניה.
על פי התביעה, המפגע בפארק עליו התריעה התובעת עדיין קיים ומסכן רוכבים נוספים.
התובעת הובהלה לביה"ח, שם נקבע כי נגרמו לה שברים, ובנוסף היא סבלה מפגיעות רבות.
ע"פ התביעה, התאונה פגעה בצורה קשה בעבודתה וביכולת השתכרותה.
בהתאם לכך, עו"ד שויגמן בקש מבית המשפט לחייב את רשות נחל הירקון לפצות את הרוכבת בסכום של מאות אלפי שקלים.
לקוח משרדו של עו"ד אלון שליכטר נחשד בגניבה והחזקת רכוש החשוד כגנוב של מספר מעילים בשווי מעל 1,000 ש"ח וחפצים רבים לשימוש ביתי בשווי רב.
לאחר פניית משרד עו"ד שליכטר התיק הסתיים ללא הגשת כתב אישום וללא הרשעה בדרך של סגירת תיק בהליך בהסדר מותנה.
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019. מדובר בהצעה ממשלתית אליה מוזגה הצעה פרטית של חברת הכנסת רויטל סויד.
הצעת החוק מחליפה את חוק המרשם הפלילי בחוק חדש, המשקף את המלצות 'ועדת קנאי', ובכלל זה קיצור התקופות בהן יימסר מידע פלילי, במיוחד כלפי אלה שהעבירה שלהם הייתה חד-פעמית או שולית.
בנוסף, ההצעה מגבילה את הגישה לתיקים שהסתיימו בזיכוי, רק למשטרה ולגופי הביטחון ולא לאף גוף אחר.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה תביעה לקבלת שעות נוספות של עובד שעבד כנהג ואיש חילוץ בחברה לתיקוני רכב.
העובד עבד שש שנים ובסיום עבודתו הגיש תביעה של חצי מיליון ש"ח לקבלת תמורת שעות נוספות בגין כל תקופת עבודתו. לטענתו, הוא עבד מדי יום כ-12 שעות.
סגן נשיא בית הדין, השופט צבי פרנקל, דחה את התביעה וחייב את התובע בהוצאות לטובת הנתבעת.
בית הדין קבע, שעולה כי התובע היה חופשי לעשות כרצונו בשעות שבהן היה זמין לקריאות השירות, ואין מדובר בשעות עבודה. התובע לא זכאי לקבל תמורה בגין שעות אלה. די בתוספת כוננות ששילמה הנתבעת לתובע.
( סע"ש 18054-10-16 אליאור אלעזר נגד טומי שירותי רכב. ניתן ביום 1.1.19)
בית המשפט המחוזי בירושלים קבל אתמול (6.1.2018) את ערעור המדינה, והחמיר את עונשו של מהנדס המבנים אורן ורשבסקי לתשעה חודשי מאסר בפועל.
ורשבסקי הורשע בעקבות אסון קריסת גשר התאורה בהר הרצל (שארע לפני יותר משש שנים), בו נהרגה סגן הילה בצלאלי.
הערעור הוגש לאחר שבחודש יוני האחרון הטיל בית משפט השלום עונשים קלים יחסית על הנאשמים בתיק. על ורשבסקי נגזרו רק 400 שעות עבודות שירות, בנימוק של מצבו הנפשי הקשה.
בימ"ש השלום גזר לאחרונה (26.12.2018) את דינו של נאשם, אשר הודה והורשע בתיק שכלל, בין היתר, עבירה של גידול סמים.
בתחילת כניסת עו"ד אלון ארז לייצוג הנאשם בתיק זה, התביעה ביקשה עונש של מאסר בפועל כולל הפעלת התנאי בן שבעת החודשים שריחף מעל לראשו של הנאשם, בשל הרשעה קודמת בעבירות סמים. באותה עת, בקש עו"ד ארז להסתפק בעבודות שירות. הבקשה התקבלה כמעט בגיחוך ובבוז על ידי התובע שטפל בתיק.
ואולם, לאחר חקירת מרבית עדי התביעה, אשר כולם שוטרים, הצליח עו"ד ארז לחשוף בפני בית המשפט את החולשה הממשית הקיימת בראיות התביעה. מכאן, קצרה מאוד הדרך לשכנע את התביעה, כי לא רק שלא יוטל על הנאשם עונש של עבודות שירות, אלא כי העונש היחיד שיוטל על הנאשם בהסכמה, הוא עונש של הארכת המאסר על תנאי בשנה נוספת בלבד.
ואכן כך נגזר על הנאשם.
בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע היום (3.1.2019) את דניאל נחמני ברצח בכוונה תחילה של נועה אייל, אשר היתה בת 16, בשנת 1998 ביער רמות בירושלים.
נחמני זוכה מאישום בעבירת אונס.
בית המשפט הרשיע את נחמני, שנעצר 15 שנה לאחר רצח נועה אייל, אשר גופתה נמצאה ביער רמות בירושלים. לאחר בדיקות וחקירות נרחבות, נמצא כי ה-DNA שלו התאים לזה שנמצא על הגופה.
דגימת ה- DNA נלקחה מיריקה שלו על מדרכה.
יצוין, כי סניגוריו של נחמני טענו כי ראיית ה-DNA הושגה באופן לא חוקי וכי יש לפסול אותה.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע"ט-2018. זו הצעה ממשלתית של משרד המשפטים והצעות פרטיות של חברות הכנסת עליזה לביא ושולי מועלם רפאלי.
מוצע לקבוע בהוראת שעה לחמש שנים, כי צריכה או ניסיון לצרוך מעשה זנות יהיו אסורים, ויוטל בגינם קנס של 2,000 ש"ח וסכום כפול בעבירה חוזרת. בנוסף ובהתאם לנהלים שייקבעו, תובע יוכל להגיש כתב אישום, ובית המשפט יוכל להטיל קנס בסכום של עד 75,300 ₪, וכן ניתן יהיה לקבוע אמצעי חלופי לתשלום הקנס.
מטרתה של קביעת העבירה המוצעת היא להביא לצמצום צריכת הזנות בישראל בשל מאפייניה הפוגעניים.
פרקליטות המדינה צפויה להגיש כתב אישום נגד הדוגמנית בר רפאלי בעבירות מס בכפוף לעריכת שימוע. זאת, בהתאם לסעיף 220 לפקודת מס הכנסה - התחמקות מתשלום מס בדרכי מרמה, עורמה ותחבולה.
בר רפאלי חשודה כי הציגה מצג שווא לרשות המסים לפיו היא לא תושבת ישראל, באמצעות החתמת בני משפחתה על חוזי שכירות עבור דירות שהיא התגוררה בהן בפועל וכן שימוש בחוזים סודיים עבור קניית כלי רכב.
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 4), התשע"ט-2018 של חברי הכנסת עודד פורר, ענת ברקו וקבוצת חברי כנסת.
ע"פ הצעת החוק, מי שנגזר עליו עונש מאסר בשל ביצוע עבירת רצח, או ניסיון לרצח שהם מעשה טרור, לא ישוחרר על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת מאסרו לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר.
זאת, כולל מי שוועדת שחרורים מיוחדת מצאה שעבר עבירה שהיא מעשה טרור לפני תחילתו של חוק זה.
ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת אישרה אתמול (26.12.2018) כי רצח בת או בן זוג, שנעשה לאחר התעללות ממושכת, כמו במקרה של עליזה שפק, אנגווץ׳ וואסה ואחרות, יוכר כרצח בנסיבות מחמירות המחייבות להטיל מאסר עולם על הרוצח.
במקביל, אושר תיקון נוסף, הקובע כי אחריותן הפלילית של נשים שהורשעו בהריגת בן זוג מתעלל תופחת, והעונש המקסימלי שניתן יהיה להטיל עליהן יעמוד מעכשיו על 15 שנות מאסר, במקום מאסר עולם, כפי שהיה נהוג עד כה.
תביעת רשלנות רפואית הוגשה בימים אלה נגד קופת חולים 'כללית', ע"י עוה"ד דניאל פרקש ודוד פייל ממשרד עורכי הדין פייל ושות'.
על פי כתב התביעה, אשה תושבת חולון ילידת 1962, הגיעה לרופא הנשים שלה בקופת חולים כללית, עם תלונות על דימום נרתיקי הנמשך כחודשיים. הרופא הפנה אותה לבדיקת PAP (לאיתור סרטן השחלות) שפורשה כתקינה.
לדברי עוה"ד פרקש ופייל, האשה חזרה עם אותן תלונות, ונאמר לה כי מדובר בתופעות של גיל המעבר.
לאחר כשנה אובחנו בשחלותיה ציסטות, אך גם אז, כך נטען, כי הצוות הרפואי הניח כי מדובר בממצא שפיר. רק יותר משנתיים לאחר תלונותיה הראשונות עברה האישה כריתת שחלות, שהעלתה כי היא סובלת מסרטן צוואר הרחם.
לאחר מכן התגלה, כי הסרטן שלח גרורות, ובימים אלו האשה נאבקת על חייה.
ע"פ הטענה, אילו הסרטן היה מאובחן אצל התובעת עם הגעתה לרופא הנשים, הייתה מחלתה נמצאת ככל הנראה בשלביה המוקדמים ביותר, עם סיכויי החלמה של כמעט 90%.
לאחר מו"מ ממושך השתכנעה התביעה, כי יש מקום לחזור מכתב האישום אשר הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב וייחס לנאשם עבירה של תקיפה חבלנית של אשתו, וזאת חרף תמונות של החבלה ותעודה רפואית.
במהלך פגישה עם התביעה הוצגו על ידי עו"ד נוסבוים (אשר יצגה את הנאשם) ראיות שפגמו במהימנותה של המתלוננת (מסרונים ותכתובות שונות), והצביעו על כך כי דובר במהלך מתוכנן שלה במסגרת סכסוך עם בעלה כדי לקבל יתרונות לגבי משמורת הילדים בהליך גירושין.