ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ אמנון כהן, אישרה לאחרונה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק להקמת בית דין מיוחד לעררים בנושאי הכניסה לישראל.

כשנוסחה הצעת החוק לראשונה, בית הדין הוגדר כ"בית דין לזרים", אך לאחר ביקורת רבה מצד ארגוני זכויות אדם על הקונוטציות השליליות של שם בית הדין, שונה שם בית הדין ל"בית דין לעררים".

בתי המשפט המנהליים - ערכאה שנייה
הצעת החוק עוסקת בהקמת בית דין מינהלי חדש – "בית הדין לעררים" – שידון בעררים על החלטות של רשויות שונות בישראל בענייני הגירה, כניסה ויציאה מישראל וגירוש מהארץ. בית הדין ייחשב כערכאה ראשונה ואילו בתי המשפט המנהליים, שעד כה עסקו בעררים, יהפכו לערכאה שנייה. בתי הדין לעררים נוצרו בעקבות לחץ עבודה  מרובה לו נתונים בתי המשפט המנהליים.

עם תום הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, התעקש ח"כ אמנון כהן, יו"ר הועדה, להשאיר כמה סעיפים בנוסח שהוצע על ידי צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה. ח"כ כהן סבר כי נוסח הוועדה יוצר איזונים נכונים יותר בין העוררים לבין בית הדין. כך לדוגמא, החליט כי יש לאפשר מרווח של 45 יום בין החלטת הרשות להגשת הערר. הממשלה טענה כי יש להסתפק ב- 30 יום. ח"כ אמנון כהן, יו"ר הועדה, התעקש כי יינתנו לעורר 45 יום וכי יקבל הודעה בדואר רשום על האפשרות להגיש ערר.

עיון במידע
סוגיה נוספת בה התעקש ח"כ כהן לעמוד לצדו של העותר, היא סוגיית המקרית בהם אין לאפשר לעורר לעיין במידע שהוגדר חסוי. עמדת היועץ המשפטי של הכנסת הייתה שרק במקרים קיצוניים של חשש  לפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי חוץ של מדינת ישראל יש למנוע עיון במידע.
הממשלה סברה, כי כי יש להרחיב את שיקול הדעת למניעת עיון העורר במידע.

כאמור, ח"כ כהן צידד בעמדת היועץ המשפטי של הכנסת, ולכן הממשלה תגיש הסתייגויות לקראת הקריאה במליאה.

הדיינים יעבור השתלמות ייחודית
מחלוקת נוספת שנפתרה על ידי הצהרה של משרד המשפטים היא תנאי הכשירות של השופטים. עמדת הצוות המשפטי של הועדה הייתה, כי ראוי שהשופטים יהיו בקיאים בהסכמים בינלאומיים שישראל אשררה, הדנים בדיני אזרחות וכניסה לישראל. עמדת הממשלה המקורית הייתה, כי נדרשת בסה"כ בקיאות כללית בדיני הכניסה לישראל ובדיני האזרחות.
בדיון שהתקיים, התחייבה הממשלה כי כל הדיינים של בית הדין המיוחד יעבור השתלמות ייחודית בה ילמדו את האמנות וההסכמים הרלוונטיים לנושאי הכניסה לישראל.