open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          פרשת פישר פרייס - חיזוק משמעותי להלכות הקניין הרוחני

          פסיקת בית המשפט העליון בפרשת פישר פרייס ייצרה הלכה חדשה, המשרטטת קווים מנחים למבחנים ולהליכים המקימים הגנה למוצרים ועיצובים שונים

          פרשת פישר פרייס - חיזוק משמעותי להלכות הקניין הרוחני

          לפני מספר שנים יצאה חברת "דוורון" הישראלית לשוק עם מוצר חדש - טרמפולינה לתינוקות שיש בה ריפוד ועליו מוטבע ציור של אריה מחייך. בפועל, התברר כי הן המוצר והן העיצוב של האריה המחייך הועתקו כמעט אחד לאחד ממוצר זהה של חברת "פישר פרייס", כולל מיקום העיצוב על המוצר. ההבדלים בין שני המוצרים הם מזעריים, נמצאים בגזירה של הבד ואינם נראים כמעט לעין - כל צרכן רגיל לא היה שם לב אליהם והיה מחליף את האחד ברעהו.

          חברת "פישר פרייס" פנתה לבית המשפט המחוזי וביקשה הגנה על המוצר שלה. מאחר שמדובר בהעתקה של מוצר מסחרי שעיצובו בר רישום במדגם, בית המשפט המחוזי בחן את המקרה תחת המבחנים הנהוגים בדיני קניין רוחני - מדגמים, פטנטים וסימני מסחר

          פישר פרייס פנתה לביהמ"ש

          חברת "פישר פרייס" פנתה לבית המשפט המחוזי וביקשה הגנה על המוצר שלה. מאחר שמדובר בהעתקה של מוצר מסחרי שעיצובו בר רישום במדגם, בית המשפט המחוזי בחן את המקרה תחת המבחנים הנהוגים בדיני קניין רוחני - מדגמים, פטנטים וסימני מסחר, ולא תחת חוקי הגנה על זכויות יוצרים. יש לציין, כי בדיני הקניין הרוחני וזכויות היוצרים בישראל קיימת הפרדה בין הדין המאפשר הגנה על מוצרים ועיצובים שאפשר לרשום אותם, וזאת על פי חוקים, פקודות ותקנות רלבנטיות (פטנטים, מדגמים, סמני מסחר) לבין יצירות אחרות אשר אינן בנות רישום, ואשר ההגנה עליהן מתבצעת בכפוף לדיני זכויות היוצרים בישראל. דינים אלה מתנגשים לעתים. המקרה של פישר פרייס הוא אחד ממקרים אלה, וקביעתו של בית המשפט העליון מפתחת את הדינים המפרידים בין דיני הקניין הרוחני הנרשם וזה שאינו נרשם. 

          ביהמ"ש המחוזי קבע, כי מאחר שפישר פרייס לא רשמה את המוצר כמדגם, היא לא תוכל לבוא בטענה על העתקתו ולדרוש הגנה בהתאם לפקודת המדגמים

          המחוזי דחה את התביעה - פישר פרייס לא רשמה את המוצר כמדגם

          ביהמ"ש המחוזי קבע, כי מאחר שפישר פרייס לא רשמה את המוצר כמדגם, היא לא תוכל לבוא בטענה על העתקתו ולדרוש הגנה בהתאם לפקודת המדגמים. עוד קבע המחוזי, שאי אפשר לקבוע כי יש זכויות ביצירה, ודחה את התביעה. בעשותו כך הוא הסתמך על ההלכה המקובלת בישראל, והמתחזקת בשנים האחרונות, כי קניין רוחני בר רישום יש לרשום כדי לקבל בו הגנה.

          חברת פישר פרייס החליטה לערער לבית המשפט העליון על פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי, וטענה שוב כי יש לה זכויות בעיצוב של הטרמפולינה

          ערעור לעליון - הגנה בזכויות יוצרים

          חברת פישר פרייס החליטה לערער לבית המשפט העליון על פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי, וטענה שוב כי יש לה זכויות בעיצוב של הטרמפולינה. בית המשפט העליון בחן את הבקשה תחת מבחן משולש, המושפע מהדין האמריקאי. 

          ראשית, כמו ביהמ"ש המחוזי, העליון שאל האם המוצר נרשם כמדגם, וקבע כי למוצר עצמו לא ניתנת הגנה בחוק משום שלא נרשם ככזה.

          במקרים שבהם ניתן לעשות הפרדה בין העיצוב למוצר - העיצוב יכול להיות מועמד להגנה תחת חוק זכויות יוצרים

          הפרדה בין העיצוב למוצר

          לאחר מכן שאל העליון האם ניתן להפריד בין העיצוב - האריה המחייך - לבין המוצר, וקבע כי ההפרדה אפשרית. זוהי הלכה חדשה וחשובה מאד. ישנם מוצרים שלא ניתן לעשות לגביהם הפרדה כזו (למשל בטקסטיל) ואז ללא מדגם, המוצר בדרך כלל אינו זכאי להגנה. במקרים שבהם ניתן לעשות הפרדה - העיצוב יכול להיות מועמד להגנה תחת חוק זכויות יוצרים. זוהי הלכה חדשנית ומרתקת שכן היא מאפשרת שימוש בשני הדינים - אלה הדורשים רישום ואלה שאינם דורשים רישום - במוצר אחד. עד כה לא היה הדבר אפשרי. 

          העליון קבע כי העיצוב זכאי להגנה כזו, וכי הוא עומד בדרישות החוק, לרבות התאמה לאחת הקטגוריות הקבועות בחוק ליצירה המוגנת בזכויות יוצרים, שכן הוא ניתן להגדרה כיצירה אמנותית

          העיצוב זכאי להגנת חוק זכויות יוצרים

          לאחר שנקבעה ההפרדה, בית המשפט בדק האם העיצוב הוא יצירה הראויה להגנה תחת חוק זכויות יוצרים. במקרה הזה קבע העליון, כי העיצוב זכאי להגנה כזו, וכי הוא עומד בדרישות החוק, לרבות התאמה לאחת הקטגוריות הקבועות בחוק ליצירה המוגנת בזכויות יוצרים, שכן הוא ניתן להגדרה כיצירה אמנותית, מקוריותו של העיצוב, שכן היצירה האמנותית במקרה זה היא מקורית וחדשה ואינה דומה לעיצוב קיים אחר והבעלות על הזכויות ביצירה, שכן נקבע כי הזכויות בציור שייכות לפישר פרייס. כל אלה הם מבחנים שונים, שביחד קובעים את זכאותו של היצירה לקבל את הגנת חוק זכויות היוצרים. 

          בסופו של דבר פסק העליון, כי פישר פרייס זכאית להגנה על הציור הייחודי שלה וכי דוורון אינה יכולה להשתמש בעיצוב הזה - לא במוצר עצמו (הטרמפולינה) ולא במוצרים נלווים (כגון חוברת ההפעלה וההוראות). מצד שני, נקבע כי פישר פרייס לא זכאית לקבל הגנה על המוצר עצמו, אותה טרמפולינה אף על פי שהוא הועתק במלואו על ידי דוורון, משום שלא רשמה אותו כמדגם. 

          פסיקת העליון במקרה של פישר פרייס משמשת כהלכה חדשנית המאפשרת מצע ברור יותר לעבודת עורכי הדין בעתיד. היא עושה זאת, הן בחיזוק הלכה קיימת וקיבועם של מבחנים הקשורים בחוק זכויות יוצרים ודיני קניין רוחני, והן, חשוב מכך, ביצירת הלכה חדשנית בכל הקשור להפרדה בין שני התחומים

          מהן משמעויותיו של פסק הדין של העליון?

          מקריאת פסק הדין של העליון עולה דיון עמוק במשמעותם של דיני הקניין הרוחני וחוק זכויות יוצרים. מדובר בתחום משפטי המשווע להלכות חדשות שידביקו את קצב ההתפתחויות בשטח. כאשר יוצאת הלכה מטעם בית המשפט העליון, היא משמשת הלכה מנחה הן עבור בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום והן עבור עורכי הדין הטוענים והמייצגים בתחום. על סמך הלכות אלה יכולים עורכי דין לבנות תיק ולדעת בצורה ברורה יותר מה יהיו תוצאותיו האפשריות ולעדכן בהתאם את הלקוחות והיוצרים. 

          כיום, במקרים רבים, על עורך הדין העוסק בדיני קניין רוחני וחוק זכויות יוצרים "להמציא" את הטיעון בכל פעם מחדש, על סמך הליכים ומבחנים שונים, ולקוות שבית המשפט יקבל אותו, אך מבלי לדעת בבירור מה מנחה אותו בהחלטותיו.

          פסיקת העליון במקרה של פישר פרייס משמשת כהלכה חדשנית המאפשרת מצע ברור יותר לעבודת עורכי הדין בעתיד. היא עושה זאת, הן בחיזוק הלכה קיימת וקיבועם של מבחנים הקשורים בחוק זכויות יוצרים ודיני קניין רוחני, והן, חשוב מכך, ביצירת הלכה חדשנית בכל הקשור להפרדה בין שני התחומים.

          הפסיקה מקבעת את הדרישה לרישום מוצר כמדגם שעל בסיסו יהיה אפשר לקבל הגנה בהתאם לדיני המדגמים בישראל 

          החידוש בפסיקה: הפרדה בין המוצר לבין העיצוב שלו

          החידוש הטמון בפסיקה הוא ההפרדה בין המוצר לבין העיצוב שלו - בין ההגנה על המוצר באמצעות מדגם, לבין ההגנה על העיצוב באמצעות דיני זכויות יוצרים. בתוך כך, החידוש טמון גם בפנייה של העליון לדין האמריקאי והשאלת ההפרדה הזו ככלי מבחן. 

          יחד עם כך, הפסיקה מחזקת את הליכי קביעת הזכאות להגנה תחת חוק זכויות יוצרים והמבחנים שיש להשתמש בהם, כמו גם מקבעת את הדרישה לרישום מוצר כמדגם שעל בסיסו יהיה אפשר לקבל הגנה בהתאם לדיני המדגמים בישראל. 

          ההפרדה בין המוצר לבין עיצובו לשם קבלת הגנה בזכויות יוצרים הינה חדשנית ואף מלהיבה. 

          העליון אף חיזק את הלכת ההגנה של מפר תמים

          הגנת מפר תמים

          עוד יש לציין, כי העליון אף חיזק את הלכת ההגנה של מפר תמים. דוורון ניסתה לטעון כי לא היא ייצרה את המוצר בעיצוב שלו, אלא החברה הסינית ממנה רכשה את המוצר. העליון פסק בבירור שדוורון אינה זכאית להגנה של מפר תמים משום שהיא היתה זו שהורתה לסינים לייצר כך את המוצר. משום כך הוא מצא שדוורון היא זו אשר הפרה את זכויות היוצרים של פישר פרייס.

          קניין רוחני

          בעתיד - אפשרות להתגונן ולשמור על הזכויות

          לסיכום, אף על פי שפעמים רבות דווקא חברות גדולות ותאגידים רב לאומיים הם הכוח החזק הפוגע בזכויות היוצרים של יוצרים יחידים ובקניין הרוחני של חברות קטנות, הרי שבמקרה זה, דווקא פסיקה לטובת תאגיד רב לאומי כמו פישר פרייס, הביאה לקביעת הלכה חדשה בבית המשפט העליון שתאפשר בעתיד לחלשים יותר להתגונן ולשמור על זכויות בקניין הרוחני שלהם. 

           

          * סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי

          לקבלת יעוץ מד"ר עו"ד מיכל סגל ארנולד, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          דוקטור ועו"ד מיכל סגל - ארנולד

          קבע פגישה עם
          דוקטור ועו"ד מיכל סגל - ארנולד

          משרד עו"ד מיכל סגל ארנולד, עו"ד וד"ר, עוסק בקניין רוחני ובתאגידים, זכויות יוצרים, חוזים ורישיונות, רישום סימני מסחר ומדגמים, תקשורת...

          לפרופיל המלא