open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          תביעות בשל לשון הרע - האם מותר לכתוב הכול בפייסבוק?

          רשתות חברתיות הן אתר ציבורי לכל דבר ועניין, כך שאמירות פוגעניות שאנו מעלים אליהן שמות אותנו בסכנה של תביעה בלשון הרע

          פורסם בתאריך 04.12.2017 תום לב פרסום לשון הרע אמת דברתי
          תביעות בשל לשון הרע - האם מותר לכתוב הכול בפייסבוק?

          למציאות הווירטואלית יש כיום מקום מרכזי בחיי החברה, התרבות, הכלכלה והפוליטיקה שלנו, ובשל כך החוק, המחוקק והרשות השופטת מתייחסים אליה יותר ויותר כזירה שיפוטית לכל דבר.
          חלקים נרחבים מהמציאות הווירטואלית מתנהלים ברשתות חברתיות שונות ובראשן פייסבוק. אנו רגילים כיום לספר ולחלוק ברשתות החברתיות את החוויות היומיומיות ביותר שלנו - מה עשינו, איפה אכלנו, את מי פגשנו, מה קרה בעבודה ועוד. 

          מה שרובנו לא מקדישים לו מחשבה מרובה הוא העובדה שכל פוסט, תמונה או סרטון שאנו מעלים או משתפים בפייסבוק או ברשתות החברתיות האחרות, שיתוף שאנחנו תופסים כאישי או אפילו אינטימי עם חוג החברים שלנו, עלול לפגוע באדם או בגוף מסחרי כלשהם באופן ציבורי, ומכאן שגם מעמיד אותנו בסיכון להיתבע בגין לשון הרע. יותר מכך, גם עשיית "לייק" או תגובה לפוסט פוגעני כזה, כמוהם כאמירה פוגענית העלולה לשים אותנו תחת סכנת תביעה כזו. 

          הגבול שבין חופש הביטוי לבין לשון הרע ייקבע פעמים רבות לפי אופן הניסוח של הפוסט, הסרטון או התגובה שתפרסמו

          כיצד נבחין בגבול שבין חופש הביטוי לבין לשון הרע?

          נשאלת השאלה, היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי לבין פגיעה בשמו הטוב או בעסקו של אדם? האם הבעת דעה לא מחמיאה ברשתות החברתיות על אדם או עסק מותרת כלל ללא צורך לחשוש מתביעה? 
          גבול זה ייקבע פעמים רבות לפי אופן הניסוח של הפוסט, הסרטון או התגובה שתפרסמו, והיצמדות למספר כללי כתיבה בסיסיים תשמור עליכם מהפיכתם למושא של תביעה בגין לשון הרע

          הכלל הראשון הוא תמיד להיצמד לעובדות ולעובדות בלבד, תוך תיאור מדויק של האירוע

          היצמדות לעובדות והצגת דעות

          הכלל הראשון הוא תמיד להיצמד לעובדות ולעובדות בלבד, תוך תיאור מדויק של האירוע. אם הייתם במסעדה, חוויתם את השירות כגרוע, ואתם רוצים לשתף את חבריכם באופן פומבי, כתבו בדיוק מה קרה, ותנו לחברים להבין מזה שהשירות היה גרוע. 

          הכלל השני הוא הצגת כל ביקורת שלילית כדעה אישית ולא כעובדה. שימוש במלים כמו "לדעתי", "לטעמי", "על פי הבנתי" וכד', יסייעו לכם בכך וימנעו אפשרות של תביעה עתידית בגין הוצאת לשון הרע. כך תוכלו גם לכתוב "לדעתי, שירות כזה הוא גרוע" מבלי לקבוע שהוא היה כזה בהכרח.

          זכרו כי אם אתם כועסים, מאוכזבים, מרגישים מרומים - ניתן לכתוב זאת, מבלי להפוך את הדבר להשמצה או לפגיעה

           

           

          שפה לא אלימה והימנעות מקריאה מפורשת לפגיעה

          הכלל השלישי נוגע לחשיבות השימוש בשפה יפה ומכבדת והימנעות מקללות, השמצות והכפשות גם כאשר מעלים דברי ביקורת. זכרו כי אם אתם כועסים, מאוכזבים, מרגישים מרומים - ניתן לכתוב זאת, מבלי להפוך את הדבר להשמצה או לפגיעה.

          מכאן, שהכלל הרביעי הוא הצורך להימנע מקריאה לחרמות על עסקים או אנשים כאלה או אחרים, ודאי וודאי כשמדובר בקריאה לפגיעה בהם. זכרו, כי גם הצטרפות תמימה או אפילו לייק לפוסט הקורא לחרם או פגיעה, עשויים לחשוף אתכם לתביעה בגין לשון הרע.

          הפעילו שיקול דעת טרם פרסום הפוסט, ושאלו את עצמכם האם הפרסום עלול לפגוע או לבזות אדם או עסק אחר?

          החשיבות של פרטיות מושא הפרסום

          הכלל החמישי נוגע לנושאי פרטיות, לפיו מומלץ שלא לחשוף תמונות, מידע וסודות של אנשים אחרים ברשת ללא קבלת רשות לכך מראש. גם בוס ששיתף אתכם בהחלטות ניהוליות או חבר שסיפר לכם סוד שאתם מתקשים להחזיק, עשויים להיפגע מפרסומם באופן פומבי ללא שנתנו את רשותם מראש. 

          לבסוף, החשוב ביותר - הפעילו שיקול דעת טרם פרסום הפוסט, ושאלו את עצמכם האם הפרסום עלול לפגוע או לבזות אדם או עסק אחר? במידה שיש לכם ספק - התייעצו עם עורך דין שעוסק בתחום או שאל תעלו את הפרסום כלל. 

          מה קובע חוק איסור לשון הרע?

          על פי החוק, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול -

          (1)  להשפיל אדם (יחיד או תאגיד) בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

          (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

          (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

          (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

          בשנים האחרונות נראית מגמה ברורה בבתי המשפט להגדלת שיעורי הפיצויים לנפגעי לשון הרע, בכלל, ולנפגעי לשון הרע ברשת, בפרט

          מגמה - הגדלת הפיצויים

          יש לזכור, כי לשון הרע והוצאת דיבה נחשבות כעוולה אזרחית וכעבירה פלילית. בשנים האחרונות נראית מגמה ברורה בבתי המשפט להגדלת שיעורי הפיצויים לנפגעי לשון הרע, בכלל, ולנפגעי לשון הרע ברשת, בפרט. 

          יש גם לדעת, כי קבלת פיצוי כספי בגין לשון הרע אינה מחייבת הוכחת נזק לתובע. לבית המשפט הסמכות לפסוק פיצויים, בין היתר, גם על פי מבחן האדם הסביר. כלומר, על סמך בחינת השאלה האם אדם סביר היה נפגע באותן הנסיבות מן הפוסט או הפרסום או שמא מדובר בפגיעה סובייקטיבית של התובע.

          ברשימת הפרסומים המותרים מצויים, למשל, פרסומים אשר מטרתם העברת ביקורת מקצועית לגיטימית, קריאה לשיפור מצב נתון וכד'

          מהן ההגנות העומדות לרשות מפרסם הפוסט ברשתות החברתיות?

          חוק איסור לשון הרע כולל רשימה של פרסומים מותרים, אשר אינם נחשבים כהוצאת לשון הרע. רשימה זו של פרסומים מתבססת על הפסיקה הקיימת שהכריעה בתביעות שונות לטובת הנתבעים. ברשימת הפרסומים המותרים מצויים, למשל, פרסומים אשר מטרתם העברת ביקורת מקצועית לגיטימית, קריאה לשיפור מצב נתון וכד'. זאת ועוד, אם הביקורת פורסמה במסגרת מקובלת -למשל, פורומים של חילופי מידע בענייני צרכנות, או כתגובה לאתר של בית עסק שבו ביצענו רכישה - פרסום כזה לא ייחשב כהוצאת לשון הרע. 

          הגנת "אמת דיברתי" עומדת למפרסם במידה שפרסם אמת או חשב שהוא מפרסם אמת, ובמידה שבפרסום קיים עניין ציבורי

          אמת דברתי

          בנוסף לפסיקה, עומדות למפרסם שתי הגנות שנקבעו בחוק מראש. האחת היא הגנת "אמת דיברתי", העומדת למפרסם במידה שפרסם אמת או חשב שהוא מפרסם אמת, ובמידה שבפרסום קיים עניין ציבורי. במקרה כזה לא תוטל על המפרסם האחריות בגין הוצאת לשון הרע.

          אי ידיעה על קיומו של מי שנפגע או על הנסיבות שמהן משתמעת הפגיעה מהווה הגנת תום לב על המפרסם

          הגנת תום הלב

          ההגנה השנייה היא הגנת תום הלב. אי ידיעה על קיומו של מי שנפגע או על הנסיבות שמהן משתמעת הפגיעה מהווה הגנת תום לב על המפרסם, וכך גם מצב שבו היחסים שבין המפרסם לבין מי שתופס עצמו כנפגע הם כאלה המטילים על המפרסם חובה חוקית, מוסרית או חברתית לפרסם את דבריו. גם כאשר הפרסום נעשה לשם הגנה על עניין אישי לגמרי של הנאשם או הנתבע ואין בו עניין ציבורי, הפרסום ייפול תחת הגנת תום הלב.

          יתרה מכך, כאשר הפרסום כולל הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו, הפרסום נופל תחת הגנת תום הלב.

          הגנה זו תעמוד גם לפרסום שהוא ביקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אמנותית או אחרת שהנפגע פרסם או הציג ברבים, או על פעולה שעשה בפומבי, וכן, במידה שהפרסום הביע דעה על התנהגותו או אפיו של הנפגע, כאשר הוא מצוי בעמדת ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה.

          אל מול הזכות להביע דעה בחופשיות, עומדת זכותו של כל אדם לשם טוב

          הזכות לשם טוב

          לסיכום, חשוב להדגיש כי החוק אינו בא למנוע מאדם לומר את דעתו, ואולם, כפי שנכתב במקורות "טוב שם טוב משמן טוב" (קהלת ז' א). אל מול הזכות להביע דעה בחופשיות, עומדת זכותו של כל אדם לשם טוב. מה לו לאדם אם לא שמו הטוב וזכות זו נובעת במהותה מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. 

          האם מותר לכתוב הכל ברשת?..

          * הדברים האמורים בכתבה אינם באים במקום ייעוץ משפטי. מומלץ להתייעץ באופן אישי ולבחון כל מקרה לגופו. 

           

           

          לקבלת יעוץ מד"ר איריס טרומן, עו"ד, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          ד"ר איריס טרומן משרד עו"ד

          קבע פגישה עם
          ד"ר איריס טרומן משרד עו"ד

          משרד עורכי דין ד"ר איריס טרומן משרד מוביל וייחודי בו משולב ידע, ניסיון, והבנה מעמיקה במגוון רחב של תחומי פעילות...

          לפרופיל המלא