open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          דיני נזיקין - מהם ומה מטרתם?

          על צדק, הרתעה, השבת המצב לקדמותו, כוונה ועוד- המטרות והעוולות שמרכיבות את דיני הנזיקין

          פורסם בתאריך 05.12.2017 רשלנות אחריות לנזקי גוף פקודת הנזיקין
          man silhouette


          פרופסור זיו רייך, רואה חשבון

          דיני נזיקין - מהם ומה מטרתם?

          דיני הנזיקין הינם חלק מהמשפט האזרחי, והם עוסקים במצבים בהם נגרם נזק לגופו/רכושו של אדם והוא מבקש פיצוי מהמזיק. נטל הוכחת הנזק נקבע לפי רמות אחריות. 

          רמת אחריות רגילה - נטל ההוכחה על התובע שהנתבע פגע בו שלא כדין

          רמות אחריות:

          1. רגילה - נטל ההוכחה על התובע שהנתבע פגע בו שלא כדין.

          2. חמורה - נטל ההוכחה, כי אין אחריות, מוטל על הנתבע - הוא צריך להוכיח שהוא לא אשם.

          3. מוחלטת - אחריות ללא אשם (חוק הפלת"ד).

          צדק חלוקתי - פיזור הנזק, מפזרים את הסיכון שמתממש לקורבן הספציפי על פני כלל המשתמשים. בודקים את השלכות הרוחב של הפעולה העוולתית, ואיך ניתן לתקן את הנזק לגבי החברה כולה

          מטרות דיני הנזיקין:

          1. צדק - שהחוטא לא ייצא נשכר. 

          צדק חלוקתי - פיזור הנזק, מפזרים את הסיכון שמתממש לקורבן הספציפי על פני כלל המשתמשים. בודקים את השלכות הרוחב של הפעולה העוולתית, ואיך ניתן לתקן את הנזק לגבי החברה כולה. 

          לדוגמא - חוק הפלת"ד: אם אדם נפצע בתאונת דרכים, לא בודקים אם הנהג אשם בתאונה או לא. עצם זה שהוא נפגע, אומר שהוא זכאי לפיצויים. כולנו משלמים פרמיה ומהפרמיה משלמים לקורבנות.

          צדק מתקן - עשיית צדק בין שני הצדדים, תיקון הנזק שהעוולה גרמה לקורבן.

          (עוולה - התנהגות אסורה בדיני הנזיקין).

          2. הרתעה - לגרום לאדם להימנע מפעילות מסוכנת בכך שיצטרך לשלם. ההרתעה הינה גורם פחות משמעותי, מכיוון שאדם אשר יש לו ביטוח, חברת הביטוח היא זו שמשלמת במקרה של גרימת נזק לאחר. אך ההרתעה עדיין קיימת מבחינת החוק הפלילי, תחרות מסחרית (למשל: אנשים יפסיקו לקנות מוצרים מספק מסוים בעקבות נזק שקרה) זאת אומרת, ההתרעה לא מגיעה מעצם הפיצוי הכספי.

          חברת הביטוח כביכול מנטרלת את יסוד ההרתעה, אך אם אדם יזיק בכוונה, חברת הביטוח תבטל את ביטוחו, או שהפרמיה תעלה משמעותית

           ליסוד ההרתעה יש שלושה סוגים:

          הרתעה יעילה - הרתעה שבעקבותיה המזיק הפוטנציאלי ייזהר יותר וישתדל להימנע מגרימת נזק. חברת הביטוח כביכול מנטרלת את יסוד ההרתעה, אך אם אדם יזיק בכוונה, חברת הביטוח תבטל את ביטוחו, או שהפרמיה תעלה משמעותית.

          הרתעת חסר - מצב בו דיני נזיקין לא יחילו עליו אחריות. לדוגמא: מפעל שפולט חומרים מזיקים שגורמים למחלות לאנשים שמצויים בקרבת המפעל או לעובדיו. הניזוקים לא יכולים להוכיח שהמפעל אחראי לנזק ולכן אין יכולת הרתעה על המפעל.

          הרתעת יתר - מצב בו דיני הנזיקין גורמים לכך שהמזיק מפסיק לפעול בתחום שבו הוא גורם לנזק. במקרה כזה דיני הנזיקין לא השיגו את המטרה שהם מעוניינים בה ואף פוגעים במשק. לדוגמא: אם רופא גרם נזק לחולה, הפיצויים שיצטרך לשלם הם לכל החיים - דבר שיכול לגרום לרופאים לעזוב את עבודתם, והרי זהו תחום חשוב שצריך כוח אדם מספק.

          ישנו תחום אחד בו דיני הנזיקין לא יהוווה הרתעה כלל – "נזקי גוף לנפגעי תאונות הדרכים", עצם הנזק מחייב את המזיק בפיצוי ללא אפשרות להשתחרר מאחריות ולכן יש חובת ביטוח: כל אדם המשתמש ברכב מנועי חייב לבטח את עצמו נגד נזקי גוף שיגרום לאחר. לא ניתן למנוע את תאונות הדרכים, ולכן עוסקים בפיצוי הקורבנות ללא שאלת אשם.

          3. השבת המצב לקדמותו - השבה בפועל או השבה בכסף, פיצויים.

          4. הגנה על אינטרסים חיוניים:

          • חיים

          • שלמות הגוף

          • אינטרס כלכלי

          • רכוש

          • כבוד, שם טוב

          • חופש התנועה

          מי שפוגע באחר באינטרסים אלו, יצטרך לתת את הדין (פיצוי/תיקון). דבר זה מגביר את המודעות להיזהר מפגיעה בזולת.

          עקרונית, דיני הנזיקין לא מתעניינים ביסוד הנפשי של בן אדם, הם בודקים תהליך ותוצאה - מה קרה ולמה זה גרם

          פקודת הנזיקין כוללת בתוכה מספר פרקים

          מבחינה מבנית בפקודה ישנם שלושה חלקים: 

          1. פרק שמפרט עוולות - המטרה היא להגן על האינטרסים החיוניים שלנו וצריך להתקיים קשר סיבתי ונזק בפועל.

          2. חלק כללי הקובע מתי חלה האחריות בנזיקין 

          3. תרופות/ סעדים - למה זכאי הקורבן ממי שפגע בו.

          עקרונית, דיני הנזיקין לא מתעניינים ביסוד הנפשי של בן אדם, הם בודקים תהליך ותוצאה - מה קרה ולמה זה גרם. אך ישנן שתי עוולות שאכן דורשות יסוד נפשי של זדון:

          זדון -  רצון לגרום לנזק, להרע ללא שום בסיס או הצדקה.

          נגיסה - הכוונה למצב בו אדם מגיש נגדי תלונת שווא בזדון, מתגלה שזוהי אכן תביעת שווא ובעקבות כך ההליכים נפסקים. כדי שאוכל להתלונן כנגד מי שהתלונן נגדי, אהיה חייב להוכיח שהגישו נגדי תביעת שווא בכוונת זדון. באפשרותי להגיש נגדו תביעה בדיני נזיקין בטענה לעוולת הנגיסה.

          שקר מפגיע - ניסיון לפגוע במעמדו הכלכלי של אדם ללא שום בסיס מתוך רצון להרע לו. הנפגע יכול להגיש תביעה כנגד הפוגע, ויש צורך להוכיח שתבעו אותו בכוונת זדון. דוגמא מפסק דין אנגלי: היה בעל בית שהשכיר חנות לדייר שהפעיל שם עסק. הדייר היה מסודר ושילם את השכר דירה בזמן, אך בעל הדירה רצה לסלק אותו ולא היה יכול לעשות זאת מתוקף החוזה. בעל הבית הלך לסניף הדואר, והודיע שהדייר פשט את הרגל ושלא יחלקו לו דואר. לאחר מכן הלך לספקים וטען את אותה הטענה, ובכך לא סיפקו לו סחורה. כמו כן הוא בדה מליבו ללקוחות דברים כדי שלא יכנסו לקנות אצלו. הוא פשוט רצה לפגוע בדייר כלכלית מתוך כוונה להרע לו. במצב כזה הדייר שנפגע יכול להגיש תביעת נזיקין בעילה של שקר מפגיע.

          כוונה - היסוד מתייחס להתנהגות מודעת שמעוניינת להשיג את התוצאה, לא חייבת להיות התנהגות שלילית

          יש עוולה אחת בפקודת הנזיקין שדורשת יסוד נפשי של כוונה:

          כוונה - היסוד מתייחס להתנהגות מודעת שמעוניינת להשיג את התוצאה, לא חייבת להיות התנהגות שלילית.

          תקיפה - לעוולת התקיפה שלושה יסודות:

          1. נגיעה בגופו של הזולת

          2. בכוונה

          3. ללא הסכמה

          עוולת התקיפה לא דורשת נזק, כי המטרה של עוולה זו היא להגן על האוטונומיה של האדם על גופו.

          * פרופ' זיו רייך הינו דיקן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה

          לקבלת יעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? contact us