שיימינג ברשתות החברתיות: תלמידים, היזהרו מתביעה

בני נוער והורים ששותפים לשיימינג ברשתות כמו פייסבוק וסנאפצ'ט, עלולים לשלם מחיר כבד ומסתכנים לא רק בתביעה אזרחית, אלא גם בכתב אישום פלילי

שיימינג ברשתות החברתיות: תלמידים, היזהרו מתביעה

א' בת ה-13 לא האמינה שזה קורה לה. ללא אזהרה מוקדמת, הפיצו עליה חבריה מהשכבה שמועה לפיה היא קיימה יחסי מין עם אדם מבוגר והצטלמה בעירום. מאותו מועד היא סופגת איומים והשפלות ברשתות החברתיות, וכבר כמה חודשים שאינה מגיעה לבית הספר.
המקרה של א', שפורסם בימים האחרונים באמצעי התקשורת, הוא אמנם קיצוני, אך למרבה הצער הוא אינו נדיר במערכת החינוך. מספר לא מועט של תלמידים סובל משיימינג בין כותלי בית הספר, וגם מחוצה לו – כאשר הם משתמשים ברשתות חברתיות כמו: פייסבוק, אינסטגרם, סנאפצ'ט או וואטסאפ.

על המחיר הנפשי הכבד שמשלמים קורבנות השיימינג מרבים לדבר, אך מהן ההשלכות שעלולות להיות להשתתפות בשיימינג על מבצעיו, בין אם מדובר במורים, הורים או בתלמידים? מתברר כי לאקט כזה עשויות להיות משמעויות קשות, החל מהגשת כתב אישום וכלה בתביעה אזרחית.

פרסום לשון הרע הוא עבירה פלילית שהעונש עליה הוא עד שנת מאסר, וכן עוולה אזרחית-נזיקית בגינה ניתן לזכות בפיצוי של 75 אלף ₪, ללא הוכחת נזק, ואם תוכח כוונה להשפיל, לפגוע ולבזות את האדם הסכום אף עשוי להיות מוכפל 

מהן ההשלכות המשפטיות שעלולות להיות להשתתפות בשיימינג ברשתות החברתיות?

מורה, תלמיד או הורה שמשתתפים בביצוע שיימינג נגד תלמיד, הורה, מורה או מוסד חינוכי כלשהו, מסתכנים בכך שתוגש נגדם תביעה אזרחית, וכן בהעמדה לדין במגוון עבירות פליליות -

לשון הרע - על פי החוק, כל פרסום (כולל תמונה, הקלטה, ציור, צליל מכתב ועוד) שיש בו כדי לפגוע, להשפיל, לעשות ללעג, לבזות, לפגוע במשרה/ משלח יד של אדם נחשב ללשון הרע. ברשתות כמו פייסבוק, וואטסאפ וטוויטר היד קלה על ההדק, וחשוב לדעת שיש לכך מחיר. 

הסנקציה: פרסום לשון הרע הוא עבירה פלילית שהעונש עליה הוא עד שנת מאסר, וכן עוולה אזרחית-נזיקית בגינה ניתן לזכות בפיצוי של 75 אלף ₪, ללא הוכחת נזק ואם תוכח כוונה להשפיל, לפגוע ולבזות את האדם הסכום אף עשוי להיות מוכפל.  

הטרדה מינית - הפצת תמונה מינית או סרטון בעל אופי מיני של תלמיד אחר בוואטסאפ או ברשת חברתית אחרת משעשעת אתכם? דעו שזה עלול לגבות מכם מחיר כבד. הפצת תמונה שכזו נחשבת לעבירה, בין היתר לפי החוק למניעת הטרדה מינית, לפי החוק להגנת הפרטיות ומהווה גם עוולה אזרחית. 

הסנקציה: העונש על הפצה של סרטון או תמונה בעלת אופי מיני הוא עד חמש שנות מאסר. במקביל הפיצוי על הטרדה מינית ו/או פגיעה בפרטיות במסגרת תביעה אזרחית- נזיקית עומד על  עשרות אלפי ₪, ללא הוכחת נזק (הן לפי החוק למניעת הטרדה מינית ו/או החוק להגנת הפרטיות). 

פגיעה בפרטיות - החוק קובע, כי לא ניתן לפגוע בפרטיותו של אדם ללא אישורו. ומהי פגיעה בפרטיות? בין היתר, בילוש או התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו, האזנה אסורה, צילום אדם כשהוא נמצא ברשות היחיד, פרסום תצלום של אדם שעשוי להשפילו או לבזותו, להביכו, שימוש במידע על ענייניים פרטיים של אדם, פרסום עניינים הנוגעים לצנעת הפרט (דברים מיניים, בריאותיים, התנהגותו) ועוד. 

הסנקציה: העונש על פגיעה בפרטיות כעבירה פלילית הוא עד 5 שנות מאסר. במקביל מדובר בעוולה אזרחית שמקנה פיצוי של עד 75 אלף שקל ללא הוכחת נזק. 

דוגמאות לסיטואציות של פגיעה בפרטיות ואיסור לשון הרע בבית הספר - פרסום תמונה מביכה של תלמיד/ מורה ברשת האינטרנט, תיאורים משפילים, הוספת דברים מבזים לפרסום/ לתמונה, אמירות בוטות של מורים לתלמידים או של הורים על מורים ועוד. כאמור, התנהגויות ופרסומים אלו, שפעמים רבות נעשים ללא מחשבה ומוך פעולה אימפולסיבית, מהווים עוולות אזרחיות ועשויים להוות אף עבירות פליליות.  

פקודת הנזיקין קובעת, כי אין לייחס לקטין מתחת לגיל 12 אחריות כאשר הוא המזיק. במקרים בהם קיימת עילה לתביעה נזיקית נגד קטין מתחת לגיל זה, תוגש בד"כ התביעה נגד האפוטרופוס שלו (לרוב הוריו)

מהו גיל האחריות הפלילית של תלמידים, ומאיזה גיל ניתן להגיש נגדם תביעת נזיקין?

גיל האחריות הפלילית של ילדים/ תלמידים הוא 12 ומעלה. מעל גיל זה חלה על ילדים אחריות פלילית, וניתן להתלונן נגדם במשטרה. 

במישור האזרחי, פקודת הנזיקין קובעת, כי אין לייחס לקטין מתחת לגיל 12 אחריות כאשר הוא המזיק. במקרים בהם קיימת עילה לתביעה נזיקית נגד קטין מתחת לגיל זה, תוגש בד"כ התביעה נגד האפוטרופוס שלו (ההורים, האפוטרופוס החוקי וכו'), אך על פי פסיקת בתי המשפט רמת האחריות הנדרשת מקטין, מטבע הדברים, נמוכה מזו הנדרשת מבגיר ופעמים רבות יהא צורך להוכיח אחריות ההורים להתנהגותו וקיומו של קשר סיבתי בין התנהגות הילד לרשלנות ההורים (העדר השגחה מתאימה שלהם) ולנזק שנגרם כדי שיחויבו בגין התנהגות ילדם.

אירועים חמורים שנכללים בחובת הדיווח שחלה על מורים כוללים, בין היתר, הפצת תכנים עם פרטים מביכים, שימוש בטלפון הנייד לצילום בזמן שיעור, צילום ללא ידיעת המצולם ושימוש לרעה בתצלומים, כולל איום בהפצתם 

איזו אחריות חלה על מורים, והאם הם חייבים לדווח על פגיעה ברשתות חברתיות?

חוזר מנכ"ל משרד החינוך מאפריל 2015 כולל התייחסות לפגיעה באמצעות האינטרנט, לצילום במהלך שיעור ולשימוש לרעה בתצלומים של תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית הספר כמעשה אלימות.

אחד הקריטריונים להערכת חומרת האירוע הוא אם הפגיעה נעשתה בהפצה המונית באינטרנט. אירועים חמורים שנכללים בחובת הדיווח כוללים, בין היתר, הפצת תכנים עם פרטים מביכים, שימוש בטלפון הנייד לצילום בזמן שיעור, צילום ללא ידיעת המצולם ושימוש לרעה בתצלומים, כולל איום בהפצתם. 

תביעה של גננות נגד אם נדחתה - מדובר בהבעת דעה לגיטימית

פסקי דין בהם נדון שיימינג באינטרנט במערכת החינוך

הורים שפתחו אתר אינטרנט משמיץ נגד מנהל בית הספר - אותו מקרה (ת"א 6296-05-08 לובניאניקר נ' עמיתי) נגע לחברי ועד הורים של בית ספר במועצה האזורית מנשה שהשפילו את המנהל באתר שפתחו לשם כך. ההורים טענו כי המנהל "שקרן פתולוגי ודמות לא חינוכית", וכן כי הוא נוגע בבנים ונועץ מבטים חודרניים בבנות. שופטת השלום בהרצליה אירית מני-גור חייבה את ההורים בפיצוי של 140 אלף שקל. 

אם שהאשימה באמצעות הפייסבוק את הגננות ברשלנות פושעת - באותו מקרה (ת"א 30116-06-13) נדונה תביעה שהגישו גננות בגן בהוד השרון נגד אחת האימהות, לאחר שטענה באתר אינטרנט מקומי ובפייסבוק ל"רשלנות פושעת ואי לקיחת אחריות מצד מנהלות הגן". שופטת השלום בת"א אושרי פרוסט-פרנקל דחתה את התביעה, לאחר שקבעה כי מדובר בהבעת דעה לגיטימית, וציינה כי הפרסום לא היה מתלהם.

סטודנט שהשמיץ מכללה באינטרנט לאחר סיום הלימודים - אותו מקרה (ת"א 48-38-83883 אלקובי ואח' נ' ג'מל) נגע לסטודנט שהחל ללמוד במכללה לרפואה טבעית, התאכזב מהלימודים ועזב את המכללה. לאחר שהמכללה השיבה לו רק 40% מכספו, הוא השמיץ אותה והעלה נגדה מצגת מכפישה ליוטיוב. המכללה הגישה נגדו תביעת לשון הרע על 250 אלף שקל, וזכתה בחלק קטן מהסכום שנתבע – 13 אלף שקלים. שופט השלום בחיפה אהרון שדה קבע, כי התובע לא פעל בשם חופש הביטוי, וניסה רק לגרום נזק למכללה. 

 צלמו ותעדו את הדברים שנכתבו על גבי המסך (Print Screen) וכן את התגוביות לפרסום והפעולות שנקטתם לצורך כך (כולל הדיווח לגורמים בתוך בית הספר). במקביל דרשו להסיר באופן מידי את הפוסט הפוגעני

טיפים הנוגעים לטיפול בשיימינג ברשתות החברתיות

ראשית, אם נפגעתם משיימינג, דווחו על כך לגורמים הרלוונטיים ופעלו להקטנת נזקכם. במערכת החינוך יש חשיבות רבה לידוע כאמור ולעזרה שתוכלו לקבל מתוך המערכת בהיבטים הרגשיים והחברתיים. 

שנית, צלמו ותעדו את הדברים שנכתבו על גבי המסך (Print Screen) וכן את התגוביות לפרסום והפעולות שנקטתם לצורך כך (כולל הדיווח לגורמים בתוך בית הספר). במקביל דרשו להסיר באופן מידי את הפוסט הפוגעני, בין אם באופן עצמאי ובין אם באמצעות עורך דין מטעמכם.

שלישית, הורים, שימו לב לשינויי התנהגות של ילדיכם. נסו לנהוג ברגישות כדי להבין אם נפלו קורבן לשיימינג וחנכו אותם להשתמש באופן ראוי ואחראי ברשת, ולהתייחס כראוי לחבריהם.

האם מאמר זה עזר לך?
עו"ד אודט מורדוך קבע פגישה עם עו"ד אודט מורדוך

עו"ד ומגשרת אודט מורדוך מעניקה ייעוץ משפטי מקצועי ושירותי ליטיגציה במגוון תחומים, כגון: דיני חינוך ועובדי הוראה, דיני ירושה והסכמי...

לפרופיל המלא