תאונות עבודה: גם עצמאי זכאי לפיצוי

שימו לב, עצמאים, לטעות נפוצה, שעולה לכם ביוקר: נפגעתם בתאונת עבודה? חליתם במחלה שקשורה לעבודתכם? גם אתם זכאים לפיצוי מביטוח לאומי. מדריך למיצוי זכויות

תאונות עבודה: גם עצמאי זכאי לפיצוי

מרבית המעסיקים נחשפים לתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי, כאשר אחד מעובדיהם נפגע בתאונת עבודה. זהו מצב המחיל עליהם מגוון חובות. עם זאת, מעסיקים רבים אינם מודעים לכך שגם להם מגיעות זכויות מהמוסד לביטוח לאומי. שימו לב: כל עובד בישראל (עצמאי או שכיר) - זכאי לסל זכויות, מהמוסד לביטוח לאומי - במקרה שיוכר כנפגע תאונת עבודה. 

כדי למצות את מלוא הזכויות והתגמולים המגיעים לעצמאי שנפצע בתאונת עבודה - עליו להגיש תביעה, להכרה כנפגע עבודה, למוסד לביטוח לאומי

מה ההבדל בין תאונת עבודה של שכיר לתאונת עבודה של עצמאי?

למעשה, אין הבדל גדול. ההבדל הקיים טכני בעיקרו (פרוצדורלי) ואיננו מהותי. 

ישנה תפיסה בסיסית מאוד רווחת (ושגויה!) - לפיה לעצמאים בישראל כלל לא מגיעות זכויות מביטוח לאומי. תפיסה זו שגויה מיסודה: עצמאים משלמים ביטוח לאומי (לרוב אפילו יותר משכירים) - בכך למעשה, הם הופכים לרוכשי סל ביטוח וככאלה הם זכאים למגוון זכויות, במגוון נרחב של מצבים. 

ככל הנראה, ההנחה לפיה אין לעצמאים זכויות כנפגעי עבודה - נובעת מהעובדה כי עצמאים אינם זכאים לקבל דמי אבטלה. כך, נגררת מסקנה שגויה של העצמאים (ופעמים רבות אף של רואי החשבון שלהם!) - לפיה אין טעם לתבוע את המוסד לביטוח לאומי. זו טעות! 

לנפגעי עבודה עצמאים, יש בהחלט טעם לנהל הליך מול ביטוח לאומי. כדי למצות את מלוא הזכויות והתגמולים המגיעים לעצמאי שנפצע בתאונת עבודה - עליו להגיש תביעה, להכרה כנפגע עבודה, למוסד לביטוח לאומי. 

מבוטח עצמאי אינו זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור 12 הימים הראשונים של מחלתו, עקב התאונה. זאת, בשונה ממבוטח שהינו עובד שכיר - אשר זכאי לתשלום מביטוח לאומי גם עבור 12 הימים הראשונים

כיצד יכול לתבוע עצמאי את זכויותיו, כנפגע עבודה?

עובד עצמאי בישראל - נדרש לתבוע את הזכויות והתגמולים המגוונים, המגיעים לו מהמוסד לביטוח לאומי, בהליך דומה מאד להליך הנדרש מעובד שכיר. ההבדל בין שני ההליכים נעוץ בעיקר בניואנסים פרוצדורליים חסרי חשיבות מהותית. 

כך, לדוגמא: טופס התביעה שיוגש למוסד לביטוח לאומי יהיה שונה. עצמאי נדרש למלא ולהגיש למוסד לביטוח לאומי טופס 283; שכיר נדרש למלא ולהגיש טופס 250. 

הבדל מהותי יותר, בין עובד עצמאי לשכיר: מבוטח עצמאי אינו זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, עבור 12 הימים הראשונים של מחלתו, עקב התאונה. זאת, בשונה ממבוטח שהינו עובד שכיר - אשר זכאי לתשלום מביטוח לאומי גם עבור 12 הימים הראשונים. 

בהקשר זה, חשוב לציין כי המוסד לביטוח לאומי ישלם את דמי הפגיעה לשכיר עבור פרק זמן זה. אבל המעסיק יהיה זה שיממן אותם (מאחר שהמוסד לביטוח לאומי גובה מהמעסיק את התשלום ששילם לעובד, בגין התקופה האמורה). 

באיזה מקרים יכול עצמאי לקבל זכויות, בעקבות תאונת עבודה?

עצמאי זכאי לזכויות ותגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, במקרה שמתקיימים בעניינו מספר תנאים: הוא עצמאי; הוא שילם דמי ביטוח לאומי; הוא נפצע באירוע המהווה תאונת עבודה או חלה המחלה הקשורה בעבודתו. כמובן שלכל תנאי כזה יש משמעות שחשוב להבין. נבהיר זאת להלן.

עובד עצמאי מוגדר כמי שעסק באותה תקופה במשלח ידו, שהוא עיסוק קבוע ורציף לצורכי מחייה, שלא כשכיר, והתקיימו בו אחד משני תנאים

מיהו עצמאי?

עובד עצמאי מוגדר כמי שעסק באותה תקופה במשלח ידו, שהוא עיסוק קבוע ורציף לצורכי מחייה, שלא כשכיר - והתקיים בו אחד מאלה: 

• הוא עסק במשלח ידו, לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע, הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע במשק.

• הוא עסק במשלח ידו לפחות 12 שעות בשבוע בממוצע - והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום הקבוע בחוק. 

מיהו עצמאי המבוטח בביטוח לאומי?

עצמאי מבוטח בביטוח לאומי הוא רק מי ששילם דמי ביטוח לאומי, רשום ומדווח כעצמאי במוסד לביטוח לאומי וברשויות המס. 

כאשר עצמאי היה מעורב באירוע שעונה על הגדרת תאונת עבודה, והוא נפגע תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו, הוא יוכר כנפגע עבודה

מהי תאונת עבודה של עצמאי?

חוק הביטוח הלאומי כולל הגדרה של תאונת עבודה. כאשר אירעה תאונה, תוך כדי העבודה ועקב העבודה - היא תוכר כפגיעה בעבודה. תאונת עבודה כוללת גם מקרים בהם העובד היה בדרך אל העבודה או בדרך חזרה ממנה, או כאשר היה בנסיעה למטרות עבודה; או נסע ממקום עבודה אחד לאחר. 

כאשר עצמאי היה מעורב באירוע שעונה על הגדרה זו - והוא נפגע תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו, הוא יוכר כנפגע עבודה.

תחת ההגדרה "תאונת עבודה" נמצאים גם מקרים של מחלות מקצוע הקבועות בחוק, וכן מקרים בהם העבודה במהלך השנים גרמה לפגיעה רפואית שאינה מוגדרת ברשימת מחלות המקצוע – אם יוכח עובדתית ורפואית כי העבודה גרמה למחלה על פי הכללים הקבועים לעניין זה (מיקרוטראומה). 

עצמאי נפגע עבודה זכאי על פי רוב לדמי פגיעה ולקצבת נכות

מהן הזכויות והתגמולים להן זכאי עצמאי, שהוכר כנפגע עבודה?

עצמאי שפונה למוסד לביטוח לאומי בתביעה מתאימה ותביעתו מתקבלת - יוכר כזכאי לזכויות ותגמולים מגוונים, בהתאם לסוג הפגיעה, חומרתה ומאפיינים מגוונים נוספים. עצמאי נפגע עבודה זכאי על פי רוב לדמי פגיעה ולקצבת נכות.

עצמאי שיוכר כנפגע עבודה זכאי לקבל דמי פגיעה - המשולמים במשך התקופה בה לא היה מסוגל נפגע העבודה לעבוד; עבור 12 הימים הראשונים של תקופה זו, עצמאי אינו זכאי לתשלום דמי פגיעה

דמי פגיעה לעצמאי

עצמאי שיוכר כנפגע עבודה זכאי לקבל דמי פגיעה - המשולמים במשך התקופה בה לא היה מסוגל נפגע העבודה לעבוד; עבור 12 הימים הראשונים של תקופה זו, עצמאי אינו זכאי לתשלום דמי פגיעה. תקופה זו מסתיימת לכל היותר לאחר 90 ימים מיום הפגיעה.

חשוב - להבדיל מעובד שכיר שהזכויות שלו נגזרות מהכנסתו על פי תלושי השכר בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה, אצל עצמאים המצב הוא שונה, וזכויותיהם מחושבות על פי רוב על בסיס המקדמות ששולמו לביטוח לאומי בשנה שקדמה לשנה שבה אירעה הפגיעה. לכן, כדאי ורצוי לעצמאי לוודא עדכון מקדמות לביטוח לאומי בהתאם להכנסותיו, כך שחלילה, בקרות מקרה תאונה המזכה בזכויות מהמוסד לביטוח לאומי, יחושבו זכויותיו על פי הכנסתו האמיתית ככל הניתן ולא באופן נמוך יותר בשל תשלום מקדמות נמוכות (טעות נפוצה של עצמאיים).

במקרה שתאונת העבודה או מחלת מקצוע גרמה לעצמאי נכות, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות (ו/או מענק) מהמוסד לביטוח לאומי, ששיעורה יושפע מדרגת הנכות שתיקבע לו

קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי - לעצמאי

במקרה שתאונת העבודה או מחלת מקצוע גרמה לעצמאי נכות, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות (ו/או מענק) מהמוסד לביטוח לאומי, ששיעורה יושפע מדרגת הנכות שתיקבע לו. דרגת הנכות נקבעת על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. 

על מנת למצות זכויות אלה, יש צורך בקבלת סיוע משפטי, בכל שלבי ההליך המתנהל מול המוסד לביטוח לאומי. עורך דין בעל ניסיון והתמתחות מתאימים, יסייע לנפגע העבודה העצמאי לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו. ובנוסף, יסייע לו בניסיון לשנות קביעות של המוסד לביטוח לאומי (לרבות קביעות של ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי - אם קביעות אלה אינן תואמות את המציאות וגורעות שלא בצדק מזכויותיו או מהיקפן). 

במקרה שלא נקבעה נכות, או שנקבעה נכות נמוכה מדי - יכול נפגע העבודה לערער. במקרה זה, מדובר בערעור על החלטת הוועדה הרפואית הראשונה

כיצד ניתן לערער על החלטות המוסד לביטוח לאומי?

 ערעור לגבי דרגת הנכות

במקרה שלא נקבעה נכות, או שנקבעה נכות נמוכה מדי - יכול נפגע העבודה לערער. במקרה זה, מדובר בערעור על החלטת הוועדה הרפואית הראשונה. במקרה זה, ניתן להגיש ערעור לוועדה רפואית נוספת - ה"וועדה הרפואית לעררים" - תוך 60 יום מקבלת ההודעה, בגין החלטת הוועדה הראשונה. ניתן לערער בשאלה משפטית בלבד, על החלטתה של הוועדה הרפואית לעררים. לשם כך, יש להגיש ערעור לבית הדין לעבודה, בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה של הוועדה. 

ערעור לגבי הכרה בזכויות

במקרים בהם ביטוח לאומי דוחה את התביעה להכרה של מבוטח כנפגע עבודה - ולא מכיר בפגיעה כתאונת עבודה, המבוטח שלא יימצא זכאי לקבל דמי פגיעה, יוכל להגיש לבית הדין לעבודה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי. יש להגיש את התביעה בתוך 12 חודשים מן המועד בו התקבלה הודעת הביטוח הלאומי. 

בית המשפט פסק

לסיכום: רבים סוברים בטעות, כי עצמאים אינם זכאים להכרה כנפגעי עבודה (זו טעות שכיחה, הנובעת מאי זכאות של עצמאים לדמי אבטלה). המציאות, למרבה השמחה, מאפשרת לעצמאים לקבל זכויות כנפגעי עבודה. במקרה שחלילה נפגעתם - כדאי כי תמצו את זכויותיכם, בעזרת עו"ד הבקי בתחום.

*סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת זאפ משפטי

לקבלת יעוץ מעו"ד אלי דמרי, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
עו"ד אלי דמרי קבע פגישה עם עו"ד אלי דמרי

עו"ד ומגשר אלי דמרי, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), ניהל בעבר את מחלקת הביטחון הסוציאלי באחד ממשרדי עורכי הדין המובילים...

לפרופיל המלא