עו"ד שלומי ביזק מסביר על התקנות החדשות לסגירת תיק פלילי

יש הרבה "עניין לציבור" בקיום דיון (דחוף ומקיף) בתקנות החדשות לסגירת תיק פלילי, הפוגעות בזכויות אדם. כל ה"ראיות", אודות "אשמת התקנות" - בפנים

פורסם בתאריך 26.03.2018 רישום פלילי ספק סביר תיק פלילי
עו"ד שלומי ביזק מסביר על התקנות החדשות לסגירת תיק פלילי

רישום פלילי, המופיע ברישומי המשטרה - עשוי להוביל למגבלות רבות במקומות עבודה, לימודים וצרכים אחרים. כאשר אדם מורשע בתיק פלילי בבית המשפט, ברורה לגמרי סיבת הרישום הפלילי. יש היגיון רב בדרישה החברתית לדעת על עברו הפלילי של כל אדם; ועל המעשים הפליליים בהם הוא נמצא אשם.

יחד עם זאת, כאשר תיק פלילי שנפתח בחקירת משטרה ולאחר מכן נסגר  - מבלי שהגיע לבית המשפט, נכנס למאגר המשטרתי ומכונה רישום משטרתי, רישום כזה  חשוף בפני גופים רבים, ונעשה על סמך החלטת תובע/חוקר. אם ניקח את אותו תיק בדיוק, ולחשוד יינתן יומו בביהמ"ש, סביר להניח שהוא יזוכה ולא יוותר כל רישום (מאחר ואין מספיק ראיות להרשעה). למעשה, הרישום המשטרתי  מהווה פגיעה חמורה  בהליך ההוגן, שכל אדם זכאי לו. 

בשל כך, החוק קובע באיזו עילה ייסגר תיק פלילי (בלא הליך משפטי); מתי לא יוותר כל רישום משטרתי ומתי כן (המציין את החשד ואת הסיבה לסגירה). 

תיק פלילי, שהתקיימה בו חקירת משטרה - אך לא הוגש בו כתב אישום - יכול להיסגר בשל שלוש עילות עיקריות: חוסר עניין לציבור, חוסר בראיות או העדר אשמה

מהן העילות לסגירת תיק פלילי, ללא משפט?

תיק פלילי, שהתקיימה בו חקירת משטרה - אך לא הוגש בו כתב אישום - יכול להיסגר בשל שלוש עילות עיקריות:  חוסר עניין לציבור, חוסר בראיות או העדר אשמה. 

חוסר עניין לציבור - המשטרה החליטה כי חקירת אשמתו של אדם במעשה פלילי, אין לה תועלת מבחינה חברתית; וכי הנזק לחברה, בחקירת התיק או בניהולו בביהמ"ש - עולה על התועלת העשויה לצמוח ממנו לחברה. תיק שנסגר מחוסר עניין לציבור מותיר כתם ומופיע ברישומי המשטרה כתיק סגור המציין את החשד ואת העילה לסגירה. 

חוסר בראיות - במצב זה: גם כן נותר רישום משטרתי - המציין את החשד ואת העילה לסגירה. 

העדר אשמה - במצב זה, לא נותר כל רישום. 

עיקר ההתלבטות לפני  סגירת תיק חקירה, הוא בין עילת חוסר הראיות לעילת העדר אשמה. כלומר: אם ישנן ראיות בתיק לביצוע העבירה, אולם הן לא מספיקות להגשת כתב אישום, אזי נבחן את עוצמתן. ככל שעוצמתן גבוהה יותר - התיק ייסגר משום חוסר בראיות מספיקות, ככל שעוצמתן נמוכה - התיק ייסגר בהעדר אשמה (וללא רישום כלל). 

בהליך הפלילי, כדי להרשיע אדם, על התביעה לשכנע את בית המשפט, מעבר לכל ספק סביר, כי החשוד ביצע את העבירה הפלילית

מהו הספק הסביר בהליך הפלילי?

לעומת ההליך האזרחי, שבו מאזן ההסתברויות דורש כי תוכח הסתברות של 51% כדי לזכות בתיק כולו, הרי שבהליך הפלילי, כדי להרשיע אדם, על התביעה לשכנע את בית המשפט, מעבר לכל ספק סביר, כי החשוד ביצע את העבירה הפלילית. 

מעבר לכל ספק סביר, פירושו שהראיות השונות מעידות על אשמתו בהסתברות של 97% אחוז, לפחות. 
לעתים, תיקים פליליים נסגרים - ואינם מגיעים לבית המשפט, מפני שהראיות בהם - מוצקות ככל שיהיו - אינן מגיעות לרף הנדרש בחוק. במצבים אלה, התביעה נדרשת להכריע באיזו עילה לסגור את התיק.

בשנת 2003, יצאו הנחיות חדשות של פרקליט המדינה לפיהן המבחן לסגירת תיק בהעדר אשמה, יתבסס על מבחן הסבירות המנהלית, שמטרתו לרכך את המבחן הקודם - ולאפשר ליותר אנשים להימנע מכתם פלילי, רק בשל בדל ראיה

מדוע היתה (בעבר) עמימות בקביעת העילה המתאימה?

הבה נבחן מקרה שקרה בעבר: אשה התלוננה במשטרה כי בעלה מכה את ילדתם. כשהילדה נשאלה על כך, היא סתרה את עדות האם - וטענה שהאב לא תקף אותה. במקרה כזה, שבו קיימת עדות ממשית - שלא אפשרה לקבוע את האשמה מעל לספק סביר - התיק נסגר, בשל חוסר ראיות; ולא הגיע לבית המשפט.

הסיבה לבחירה בעילת חוסר ראיות: לפני שנת 2003, המבחן להחלטה על עילה זו היה כי די ב"בדל ראיה" (כמו עדות האשה) - גם אם ראיות אחרות סותרות אותה, כדי להכתים את שם הנאשם ולא לאפשר לו שתיקו ייסגר ללא רישום משטרתי (גם אם לא יגיע להליך פלילי בבית המשפט). 

זהו מבחן נוקשה ביותר - ובשנת 2003, יצאו הנחיות חדשות של פרקליט המדינה לפיהן המבחן לסגירת תיק בהעדר אשמה, יתבסס על מבחן הסבירות המנהלית, שמטרתו לרכך את המבחן הקודם - ולאפשר ליותר אנשים להימנע מכתם פלילי, רק בשל בדל ראיה. 

מבחן הסבירות המנהלית דרש מהגוף הסוגר את התיק לנהוג לפי מבחן האדם הסביר. התברר כמבחן בעייתי

מהו מבחן הסבירות המנהלית?

מבחן זה דרש מהגוף הסוגר את התיק לנהוג לפי מבחן האדם הסביר: כלומר, להכריע האם אדם סביר היה חושב שעל בסיס הראיות הקיימות, החשד עודו שריר וקיים, גם אם לא הוכח מעבר לספק סביר. במקרה שהאדם הסביר היה חושב שלא ניתן להיות בטוח כי החשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו - יש לסגור את התיק, בעילת העדר אשמה. 

מבחן זה התברר כבעייתי, משתי סיבות: הראשונה - המבחן (עדיין!) מבחן מחמיר למדי; השנייה - מאחר שכל תובע רואה בעיני רוחו אחרת, מהו אדם סביר - נוצרת עמימות, בשל העדר קריטריונים אחידים. 

מבחן זה יצר אמנם חוסר אחידות והיעדר סדר בסגירת תיקים - אך במקרים רבים, בשל עמימותו, גם אפשר יותר גמישות כלפי חשודים; ואפשר הכרעה לכאן או לכאן  בעילה של העדר אשמה.

ההנחיות החדשות (ינואר 2018) - מטרתן לתקן את העמימות, ולקבוע מבחנים ברורים, להכרעה בין העילות. ההנחיות מציעות מבחן חדש לקביעת העילה - מידת הסבירות לביצוע העבירה

מה קובעות ההנחיות החדשות למחיקת רישום פלילי? 

ההנחיות החדשות (ינואר 2018) - מטרתן לתקן את העמימות הזו ולקבוע מבחנים ברורים, להכרעה בין העילות. ההנחיות מציעות מבחן חדש לקביעת העילה - מידת הסבירות לביצוע העבירה.

כדי לבחון את מידת הסבירות כי העבירה בוצעה (במקום מבחן האדם הסביר) - ההנחיות החדשות קובעות סקאלה, בין 1 ל-10. במקרים שבה מידת הסבירות היא בין 0-2, התיק ייסגר בעילת העדר אשמה; במקרים בהם מידת סבירות בין 3-10, התיק ייסגר בשל חוסר ראיות. 

בעיה בתקנות החדשות - הנחיות הפרקליט החדשות קובעות מידת סבירות נוקשה הרבה יותר: כדי שייסגר תיק בהעדר אשמה אנו נתונים לחסדיו של התובע שידע לאבחן כי אשמתנו אינה עוברת את רף ה- 20%

מה הבעייתיות בתקנות החדשות?

העיקרון המנחה את מערכת המשפט הפלילית הינו כי מדובר בדיני נפשות. אנו מכירים זאת מאמרתו המפורסמת של הרמב"ם אשר טען, כי: "עדיף לשחרר אלף רוצחים, מאשר שיורשע חף מפשע אחד".. 

התקנות החדשות, כך נדמה, פועלות בניגוד לעיקרון זה - ומציעות הגיון מחמיר בהרבה. בעוד שבית המשפט דורש כי האשמה תוכח ביותר מ-97%, "מעבר לכל ספק סביר" - הרי שהנחיות הפרקליט החדשות קובעות מידת סבירות נוקשה הרבה יותר, קרי – כדי שייסגר תיק בהעדר אשמה אנו נתונים לחסדיו של התובע שידע לאבחן כי אשמתנו אינה עוברת את רף ה- 20%, אחרת התיק ייסגר משום חוסר בראיות ויותיר רישום משטרתי. כלומר: גם במקרה בו התובע מתלבט על סף ה 50% לכאן או לכאן, הוא חייב להכריע כי התיק ייסגר בעילה של חוסר בראיות. 

אם ההיגיון של הדין הפלילי הוא כי אין למהר להרשיע אדם בפלילים, קשה להסביר מדוע המבחנים להכרעה בסגירת תיק, שאינו מגיע לבית המשפט, מחמירים יותר. 

יתרה מכך: בעוד שבתיקים המגיעים לבית המשפט, לנאשם יש אפשרות להתגונן ולנסות להוכיח את זכאותו - הרי שבסגירת תיק ללא הליך משפטי, כל הכוח מצוי בידי התביעות; לחשוד לא ניתנת אפשרות להתגונן ולטעון כי עוצמת הראיות אינה עומדת בסף הנדרש, קרי – מתחת ל-2 במדד שבין 1 ל -10, (כל חשד קטן יהיה מעל 2 במדד) ומשכך כמעט כל תיק ייסגר בעילת חוסר ראיות.  

כלומר: יוצא כי אותן הנחיות, שנועדו במקור "להקל" עם חשודים ולאפשר לתביעות ליצור אחידות,  בעילת סגירת התיקים ללא כתם פלילי - דווקא מחמירות  עם החשודים, מצרות את צעדי התביעה, ומותירות לה מרחב תמרון צר ומצומצם. 

סנגורו של החשוד יכול אמנם לערער על ההחלטה אודות עילת הסגירה, אך ההנחיות החדשות מפחיתות באופן ניכר את אפשרויות הערעור העומדות בפניו

האם ניתן לערער על עילת הסגירה?

סנגורו של החשוד יכול אמנם לערער על ההחלטה אודות עילת הסגירה, אך ההנחיות החדשות מפחיתות באופן ניכר את אפשרויות הערעור העומדות בפניו. כך, הנאשם מוצא עצמו ללא פלטפורמה ממשית לנקות את עצמו מחשד (בניגוד למי שמוגש נגדו כתב אישום). אדם שהתיק בעניינו נסגר אינו יכול לטעון לחפותו בבית המשפט; כמעט שאינו יכול להעלות את טענותיו לגבי מידת הסבירות - בפני התביעות (תלוי נסיבות) ואינו יכול לבקש חנינה. 

בית המשפט מכריע

לסיכום: ההנחיות החדשות, שבאו לפתור את העמימות שיצרו ההנחיות הקודמות (2003) אכן פתרו את בעיית העמימות. עם זאת, התקנות החזירו (למעשה) את המצב לקדמותו, ובמידה רבה, הן מבטלות את כוונתן הראויה של התקנות הקודמות.

 

* עו"ד שלומי ביזק הוא מומחה לדין הפלילי

 

** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב Zap משפטי

לקבלת יעוץ מעו"ד שלומי ביזק, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
עורך דין פלילי - שלומי ביזק קבע פגישה עם עורך דין פלילי - שלומי ביזק

עו"ד שלומי ביזק מייצג עצורים, חשודים ונאשמים בעבירות פליליות מסוגים שונים ומלווה אותם משלבי המעצר והחקירה ועד למחיקת הרישום הפלילי...

לפרופיל המלא