open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          כך זיהמה המדינה את תיק אלון חסן - דעה

          לאורך משפטו של יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר, נחשפו כשלים חמורים בעבודת המשטרה והפרקליטות: משיבוש ראיות ועד סגירת תיקים לעדי "מפתח"

          פורסם בתאריך  כתב אישום זיכוי תיק פלילי חקירה פלילית
          כך זיהמה המדינה את תיק אלון חסן - דעה

          הזיכוי המהדהד של יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר, מר אלון חסן, מכל האישומים נגדו - מהווה אמירה חריפה, שקשה להפריז בחשיבותה, נגד התנהלות מערכת אכיפת החוק בפרשה.  

          לאורך ניהול המשפט (על פני תקופה של כשנתיים), שבו ייצג הח"מ (עם עו"ד אשר אוחיון) את מר חסן, נחשפה התנהלות בעייתית ביותר לא רק מצד המשטרה, אלא גם מצד בעלי אינטרסים, שניהלו מחול שדים להדחת חסן מתפקידו. הכל מתוך מטרה ברורה וזדונית: לגרום לחסן לעסוק אך ורק בניהול ההליך הפלילי בעניינו - ולא בנושאים אחרים.

          עם זאת, בסופו של יום, לאחר שנתיים של ניהול משפט ארוך, במהלכו הביאה הפרקליטות עשרות עדים והגישה לבית המשפט מאות רבות של מסמכים, ריסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע את התזה המרכזית נגד אלון חסן. השופט יואל עדן קבע באופן חד-משמעי, כי לא רק שחסן לא ביצע כל עבירה פלילית, אלא שאף פעל כמתחייב על פי חובתו כיו"ר ועד עובדי נמל אשדוד. 

          בשורות הבאות, נבקש להציג מספר מצומצם של דוגמאות יוצאות דופן בחריפותן להתנהלות השערורייתית של המשטרה והתביעה, לאורך ניהול החקירה והמשפט. דוגמאות אלה יכולות ואף חייבות לשמש תמרור אזהרה למערכת אכיפת החוק, כדי לא לאבד את אמון הציבור שכה חיוני לעבודתה.

          מר חסן לא נכנע למסע הסחיטה שנוהל נגדו, ולא שילם את השוחד שהתבקש לשלם כדי לסגור את התיק. במקום זאת וללא כל היסוס הוא פנה לרשויות החוק, חשף בפניהן את המזימה, הניח ראיות ברורות לניסיון הסחיטה שעבר והביא לכך שמלכה ופישר נעצרו

          דוגמה ראשונה: מדוע בחרה המדינה לנהל תיק פלילי כנגד חושף שחיתויות?

          באופן תמוה ביותר, בחרה המדינה לנהל הליכים פליליים במשך תקופה ארוכה דווקא נגד אדם, ששירת אותה נאמנה וחשף למענה קשר עברייני מושחת ביותר. 

          המדובר כפי שכולם לבטח זוכרים, בקשר בין קצין המשטרה ערן מלכה (מי ששימש כראש צוות החקירה ביחידת להב 433) לבין הפרקליט עו"ד רונאל פישר (ששימש בשעתו כעורך דינו של מר חסן). 

          כזכור, ערן מלכה הודה כי ביקש לסחוט כספים מחסן, על ידי כך שהמציא כנגדו חשדות שלא היו ולא נבראו והכל בכדי "למכור" לחסן את סגירת התיקים כנגדו בתמורה לבצע כסף רב.

          עם זאת ועל אף "הפיתוי" שבדבר, מר חסן לא נכנע למסע הסחיטה שנוהל נגדו - ולא שילם את השוחד שהתבקש לשלם כדי לסגור את התיק. במקום זאת וללא כל היסוס הוא פנה לרשויות החוק, חשף בפניהן את המזימה, הניח ראיות ברורות לניסיון הסחיטה שעבר והביא לכך שמלכה ופישר נעצרו. קשה לשכוח את הסרטון, שבו נראה חסן מעביר לידיו של עורך הדין פישר תיק ובתוכו סכום כסף שיועד להיות מועבר בין היתר לקצין המשטרה מלכה לשם תשלום השוחד וסגירת התיק. 

          במקרה זה, הופעל חסן על ידי המחלקה לחקירות שוטרים, כדי להוכיח את תלונתו - שלפיה נסחט על ידי פישר ומלכה. ובכל זאת: החשיפה הדרמטית שמדינת ישראל לא ראתה כמותה והקשר העברייני שהוכח על-ידי חסן - לא הותירו רושם עז על המדינה, שהחליטה בכל זאת לנהל הליך פלילי כואב ומיותר נגד חסן עצמו, הליך שממנו לבסוף זוכה מר חסן זיכוי מלא מכל אשמה. 

          כפי שהסביר רפ"ק שרצר, הפרקליטות קיבעה את חוקרי המשטרה לגרסה מסוימת שמטבע הדברים, אף אחד מהם לא הסכים לחזור בו ממנה. בית המשפט מתח ביקורת נוקבת על עניין זה בהכרעת הדין

          דוגמה שנייה: הפרקליטות שיבשה אפשרות לחקירה עתידית של שוטרים שהיו פקודיו של מלכה

          במהלך השימוע, טרם הגשת כתב האישום נגדו, טען חסן כי ערן מלכה פעל כדי ליצור נגדו ראיות - "יש מאין". חסן דרש למצות את החקירה בעניין זה עד תום, בקשה שלימים התברר כי הפרקליטות מנעה.

          במהלך ניהול המשפט, התברר כי לאחר חשיפת החשדות נגד ערן מלכה ולאור טענות חסן בשימוע, דרשה הפרקליטות מכל חוקרי להב 433 שפעלו תחת פיקודו של מלכה, לחתום על תצהיר - שבמסגרתו נדרשו לאשר כי מעולם לא נתקלו בכל בקשה תמוהה מצדו של ערן מלכה. המדובר בתצהיר בעל נוסח אחיד שהוכתב לחוקרים על-ידי הפרקליטות בבחינת "הצעה שאי אפשר לסרב לה" ועליו חתמו החוקרים.  

          לכאורה, סברה הפרקליטות שבעצם כך שהיא מבקשת מהחוקרים לחתום על תצהיר שכזה, היא תצליח "לטהר" את האווירה ולשכנע שלא זוהם תיק החקירה בעניינו של אלון חסן ואולם בפועל מה שקרה הוא בדיוק להיפך, הפרקליטות למעשה אותתה לחוקרים "ליישר קו" אחד ובכך מנעה כל אפשרות לחקור את האמת בדבר מה שבאמת קרה בחדרי החקירות ובמסדרונות להב 433 כאשר חקרו את הפרשה בעניינו של אלון חסן. 

          במהלך המשפט ולאחר שהוזמן לעדות מטעמו של אלון חסן, אישר ראש צוות החקירה במח"ש רפ"ק דובי שרצר, כי עצם החתמת החוקרים על התצהיר האמור, גרמה לשיבוש חמור של החקירה במח"ש וכי במעשה זה מנעה הפרקליטות חקירה עד תום של כל מעללי ערן מלכה ואפשרות לקיומם של שותפים למעשים אלה. 

          כפי שהסביר רפ"ק שרצר, הפרקליטות קיבעה את חוקרי המשטרה לגרסה מסוימת שמטבע הדברים, אף אחד מהם לא הסכים לחזור בו ממנה. בית המשפט מתח ביקורת נוקבת על עניין זה בהכרעת הדין. בנוסף, הוגשה בעניין תלונה מטעם אלון חסן ליועץ המשפטי לממשלה. 

          במהלך המשפט, נחשפה התנהלות חמורה של הפרקליטות, שסגרה בסיטונאות תיקים פליליים נגד חשודים שהעידו מטעמה כעדי תביעה נגד אלון חסן

          דוגמה שלישית: סגירה סיטונאית של תיקים נגד חשודים שהעידו נגד חסן

          במהלך המשפט, נחשפה התנהלות חמורה של הפרקליטות, שסגרה בסיטונאות תיקים פליליים נגד חשודים שהעידו מטעמה כעדי תביעה נגד אלון חסן.

          באופן שערורייתי, זמן קצר לפני שמספר עדים שנחקרו במשטרה כחשודים הובאו להעיד כעדי תביעה ועלו לדוכן העדים בבית המשפט, הודיעה להם המשטרה על סגירת תיקי החקירה נגדם וזאת כמעין "מתנת עדות".

          הכיצד אמור להעיד עד תביעה בבית המשפט, שרגע קודם לכן התיק הפלילי נגדו היה פתוח - וכעת לפני העדות נודע לו כי התיק נגדו נסגר? האם עדותו תהיה בעד הפרקליטות או נגדה? 

          התנהלות זו של הפרקליטות זכתה לגינוי חריף מצד בית המשפט, שהדגיש כי היא פעלה באופן פסול בסגירת התיקים הפליליים נגד כל אותם חשודים בעיתוי שבהם נעשו הדברים. 

          במאמר מוסגר יצוין, כי בכוונת אלון חסן למצות את הדין עם חשודים אלה - ולהגיש תלונה במשטרה נגד חלק מהם וזאת חרף סגירת תיק החקירה בעניינם שכן ההחלטה על סגירת התיק בעניינם חשודה בחוסר ענייניות. 

          החקירה נגד חסן הייתה מגמתית, נוהלה נגדו באופן פרסונלי ולא הייתה חלק מחקירה רחבה יותר של השחיתויות בנמלים כפי שניסתה המדינה לומר

          דוגמה רביעית: המשטרה ניהלה חקירה כללית על כל נמלי ישראל - אך קראה לה על שם חסן

          לאורך ניהול התיק, ניסתה המדינה לטעון שתיק החקירה החל במסגרת חקירה רחבה יותר כנגד השחיתויות בנמלים וכי רק "על הדרך" עלו החשדות נגד גם כנגד אלון חסן.

          עם זאת, לאחר שהתקבלו חומרי החקירה בצוות ההגנה - התברר כי המשטרה כינתה את הפרשה "פרשת לא לעולם". 

          כשהגיעו קציני משטרה בכירים להעיד בבית המשפט, הם נשאלו מהי הקונוטציה של צמד מילים זה, ולעניין זה השיבו: "לא לעולם חוסן". כלומר, היה זה מעין משחק מילים עם שמו של חסן, כשהכוונה ברורה: "לא לעולם חסן".

          עניין זה נראה שולי? הוא מוכיח הלכה למעשה, כי החקירה נגד חסן הייתה מגמתית, נוהלה נגדו באופן פרסונלי ולא הייתה חלק מחקירה רחבה יותר של השחיתויות בנמלים כפי שניסתה המדינה לומר. 

          בית המשפט התייחס לעניין זה בחומרה בהכרעת הדין והצביע על כך שבאצטלה של חקירה כללית, כוונה מטרה כנגד אלון חסן. 

          באופן מעניין למדי, כולנו עדים לכך שבחודשים האחרונים החלה המשטרה ובכלל זאת יחידת להב 433 לכנות תיקי חקירה במספרים.

          בניסיון להשיג ראיות מפלילות נגד אלון חסן, הורה ערן מלכה לחקור חשודים בתיק בחדרי החקירות, בעוד הם אזוקים

          דוגמה חמישית: המשטרה חקרה חשודים נורמטיביים עם אזיקים על הידיים

          דוגמה נוספת להתנהלות פסולה ביותר של המשטרה בתיק זה נעוצה באופן שבו בוצעו החקירות של חלק מהחשודים. 

          בניסיון להשיג ראיות מפלילות נגד אלון חסן, הורה ערן מלכה לחקור חשודים בתיק בחדרי החקירות, בעוד הם אזוקים.

          הנוהל המשטרתי לעניין זה קובע כי אין לאזוק אדם שנחקר במשטרה, אלא אם עולה ממנו סיכון יוצא דופן (למשל: הוא פסיכופת שעלול לפגוע בחוקר, אלים בצורה יוצאת דופן או שאי אפשר לתת בו אמון כי לא יפגע בעצמו או באחרים).

          עם זאת, במקרה זה לא מדובר היה בחשודים אלימים או מסוכנים - אלא בדיוק להיפך. אחת הדוגמאות הבולטות, שנחשפו במהלך המשפט במסגרת סרט המתעד חקירה, היתה ניסיון נואש של המשטרה לחקור אדם נורמטיבי בשנות השבעים לחייו ולחלץ ממנו הפללת שווא כנגד אלון חסן. 

          לאחר שהאיש סירב לשקר כדי לרצות את המשטרה, נכנס ערן מלכה לחדר החקירות והורה לאזוק את ידיו. בעקבות זאת, החשוד החל למרר בבכי וזאת במסגרת סיטואציה קורעת לב שלא יכולה להשאיר אף אדם אדיש לה. לאחר שהדברים הוצגו בבית המשפט, מתח השופט ביקורת חריפה ביותר על התנהלות המשטרה בעניין זה. 

          במהלך תיק חסן, נדרשו מספר פרקליטים, ששימשו כפרקליטים מלווים של החקירה, לנהל את התיק גם בבית המשפט. התוצאה הייתה קשה: מאותם פרקליטים נשללה היכולת לשמש כסנן נוסף בבית המשפט ולבקר ראיות בלתי קבילות שאספה המשטרה

          דוגמה שישית: הפרקליטים המלווים בתיק גם ניהלו אותו הלכה למעשה בבית המשפט

          סוגיה נוספת, שצפה ועלתה במשפט חסן, נעוצה בהצבת פרקליטים מלווים, שליוו את חקירת התיק במשטרה - ולימים נדרשו לנהל אותו בבית המשפט.

          הפרקליט המלווה מטיבו בא במגע עם החוקרים, מייעץ להם, בוחן את חומרי החקירה שנאספו במהלך החקירה ומתווה דרך בחקירת התיק. 

          עם זאת, כאשר פרקליט מלווה עומד בסופו של יום בבית המשפט ומנהל את אותו תיק פלילי עצמו, הוא עשוי לראות את המציאות בצורה שונה. מטבע הדברים, עולה החשש כי הוא יהיה שבוי ברצון לגונן על החקירה שהוא עצמו ליווה. 

          במהלך תיק חסן, נדרשו מספר פרקליטים, ששימשו כפרקליטים מלווים של החקירה, לנהל את התיק גם בבית המשפט. התוצאה הייתה קשה: מאותם פרקליטים נשללה היכולת לשמש כסנן נוסף בבית המשפט ולבקר ראיות בלתי קבילות שאספה המשטרה. 

          התנהלות זו, שמאפיינת תיקים פליליים רבים נוספים - היא בעלת חשיבות רבה לא רק בתיק חסן, אלא גם בתיקים נוספים. על הפרקליטות לשקול שיקולים, שלעיתים המשטרה איננה רגישה מספיק לשקול. מקרה זה צריך להיבחן על ידי הדרגים הגבוהים ביותר - שצריכים להוציא הנחיות כדי שלא יישנו.

          תיקים רבים שהמשטרה צריכה לעבור עליהם

          לסיכום: לאורך משפטו של אלון חסן, נחשפו פעולות ומחדלים קשים של המשטרה והפרקליטות. ראוי כי אלה יילמדו בעתיד, וישמשו להפקת לקחים. בית המשפט מתח ביקורת מוצדקת על התנהלות מערכת אכיפת החוק, אולם בסופו של יום התנהלות זו לא עמדה בבסיס זיכויו של אלון חסן, אלא צוינה בשולי הכרעת הדין.

          הסיבה לכך שחסן זוכה בזיכוי מהדהד היא, כי מר אלון חסן לא ביצע כל עבירה. כפי שקבע בית המשפט, לא מדובר בזיכוי מחמת הספק או בזיכוי שנבע ממחדלי המשטרה או הפרקליטות - אלא בזיכוי פוזיטיבי.

          בית המשפט למעשה קבע, כי לא רק שלא הוכחה כל עבירה מצדו של חסן, אלא הוכח באופן פוזיטיבי כי הוא לא ביצע כל עבירה, וכי הוא פעל כפי שמצופה היה עליו לפעול כיו"ר ועד עובדים.

          למיטב ידיעת הח"מ, הפרקליטות מעולם לא הגישה ערעור על זיכוי פוזיטיבי דומה ועצם העובדה שעתה היא מערערת על הזיכוי - יכולה להעיד שהדבר לא נעשה מתוך שיקולים טהורים אלא משיקולי יוקרה ושאר שיקולים שאינם ענייניים והדברים עוד יתבררו בהמשך בבית המשפט העליון.

          *  עו"ד חן הולנדר ייצג את אלון חסן במשפטו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

          ליצירת קשר עם חן הולנדר – משרד עורכי דין
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          חן הולנדר – משרד עורכי דין

          קבע פגישה עם
          חן הולנדר – משרד עורכי דין