open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          האם אתם נהנים מפרטיות בעבודה?

          המעסיק קורא את הודעות הדוא"ל האישיות שלכם? ביקשו מכם למסור את התיק הרפואי האישי שלכם? ייתכן שמדובר בפגיעות אסורות בפרטיותכם, המקימות עילת תביעה בחוק

          האם אתם נהנים מפרטיות בעבודה?

          למונח "פרטיות" (במובן הרחב של המילה) פנים רבות במשפט ואין הגדרה חד משמעית בחוק. 
          כאשר מדובר במקום העבודה, ישנם מספר כללים המסייעים להבין האם אמנם נעשתה פגיעה בפרטיות העובד, אם לאו.

          כך, למשל: בילוש או מעקב אחרי אדם במקום העבודה או כל פעולה שיש בה מן ההטרדה - עשויה להתפרש כפגיעה בפרטיות. 

          לדוגמה: מעסיק שבדק תכתובות דואר אלקטרוני פרטי של עובדת, מבלי שניתנה הסכמתה או ידיעתה קודם לכן - ובהתחשב בתוכן ההודעה, פיטר את העובדת. 

          במקרה זה, קבע בית המשפט העליון בהלכה מכוננת שנגרמה פגיעה בפרטיות העובדת. בתוך כך, נקבע באותה פרשה כי בעוד שחדירה לתכתובת דוא"ל שניתנה לעובד על ידי מקום העבודה אפשרית במקרים מסוימים (לצרכי התרעה ופיקוח), הרי שחדירה לתכתובת דוא"ל פרטית של עובד אסורה במרביתם המכריע של המקרים אלא באמצעות צו שיפוטי ובהתקיים נסיבות חריגות. כך או כך, ללא קשר לסוג תיבת הדוא"ל, מדובר בפעולה המצריכה הסכמה מפורשת, חופשית ומדעת של העובד, קודם לביצועה. 

          חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (התשנ"ב, 1992) קובע כי הזכות לפרטיות היא זכות בעלת מעמד חוקתי. למעשה, הזכות לפרטיות מהווה אחת הזכויות החשובות מבין זכויות האדם בישראל. הזכות כוללת גם את זכותו של אדם לפרטיות במקום העבודה.

          לאחרונה - עם ההתפתחות הטכנולוגית ובכלל זאת עליית כוחן של הרשתות החברתיות (פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם וכו') - עומדות בפני המעסיק אפשרויות לא מעטות לעקוב אחר עובדיו. יש לזכור כי חלק מהאמצעים הדיגיטליים (כגון: טלפון נייד או מחשב) ניתנים לעובד על ידי המעסיק, לצורך ביצוע העבודה. כך, הגבול בין זכות המעסיק לפקח על עבודת העובד לבין שמירה על פרטיות העובד - מיטשטש לעתים.

          בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו ובודק את האיזון בין זכות המעסיק לבחון את עבודת העובד - לבין הזכות החוקתית של העובד לפרטיות.

          יש לזכור כי חלק מהאמצעים הדיגיטליים (כגון: טלפון נייד או מחשב) ניתנים לעובד על ידי המעסיק, לצורך ביצוע העבודה. כך, הגבול בין זכות המעסיק לפקח על עבודת העובד לבין שמירה על פרטיות העובד - מיטשטש לעתים

          כיצד מתבצע האיזון?

          על פי רוב, האיזון נקבע על פי מבחן הקשר הרציונלי - בין האמצעי למטרה. 

          כלומר: המעסיק יידרש להראות שהפגיעה בפרטיות שירתה צורך עסקי אמיתי (ולא נעשתה לשם פגיעה שלא לצורך בפרטיות העובד). כך, למשל: עובד העוסק בתחום מסווג ומחויב לסודיות במקום העבודה - המעביד ירצה לוודא שאין הדלפה של החומרים המסווגים מחוץ למקום העבודה ומניעת גזל סוד מסחרי, כמשמעו בחוק.

           בנוסף, עולים לעתים מצבים בהם עולה חשד לעבירה פלילית. מצבים אלה מצדיקים פגיעה בפרטיות (נדרש צו בית משפט - קודם לפשפוש במחשב העובד או בחפציו).

          כמו כן, יהיה על המעסיק להוכיח שלא ניתן היה להשיג את המטרה מבלי לפגוע בפרטיות העובד; או שיהיה עליו להוכיח שהתועלת - כתוצאה מהפגיעה בפרטיות - גדולה מהנזק שנגרם לעובד.

          אם העובד אינו מודע לקיום מצלמת אבטחה והוא מצולם באופן סמוי - לפי פסיקת בית המשפט מדובר בפגיעה בפרטיות העובד המקנה זכות לפיצויים כדין מפוטר 

          מה בנוגע למצלמות במקום העבודה?

          כל עוד העובד מודע לקיום המצלמות ומיקומן - אין מניעה להתקין אותן כאמצעי אבטחה. למעשה, המצלמות יכולות להגן גם על העובדים - ולמנוע מצבים פוגעניים (כמו הטרדה מינית בעבודה). יחד עם זאת, אם העובד אינו מודע לקיום מצלמת אבטחה והוא מצולם באופן סמוי - לפי פסיקת בית המשפט מדובר בפגיעה בפרטיות העובד המקנה זכות לפיצויים כדין מפוטר. 

          ככל שמדובר בתיבת דוא"ל ממקום העבודה, הרי שלמעסיק יש את הזכות לפקח על השימוש שנעשה בדואר האלקטרוני כל עוד נעשה הדבר מטעמים עניינים-מקצועיים ולצרכי פיקוח

          מה בנוגע לדואר אלקטרוני?

          עובד רשאי לעשות שימוש פרטי בדואר אלקטרוני שהועמד לרשותו על ידי מקום העבודה. יחד עם זאת, מאחר שמדובר בהתכתבות אישית במהלך זמן העבודה - הציפייה היא שייעשה בדוא"ל האישי שימוש סביר.

          בהקשר זה, יש להבחין בין תיבת דוא"ל של העובד שניתנה לו ממקום עבודה לבין תיבת דוא"ל אישית פרטית של העובד.  

          ככל שמדובר בתיבת דוא"ל ממקום העבודה, הרי שלמעסיק יש את הזכות לפקח על השימוש שנעשה בדואר האלקטרוני כל עוד נעשה הדבר מטעמים עניינים-מקצועיים ולצרכי פיקוח. בכל הנוגע לחדירת המעסיק לתיבת הדוא"ל האישית של עובדיו, נדרשת הסכמתו הספציפית של העובד בגין כל פעולת מעקב הכוללת חדירה לתיבה האישית ולאיסוף נתוני תקשורת ותוכן, לרבות חדירה לתוכן התכתובת האישית ובהתקיים נסיבות חריגות המצדיקות זאת (חשד להתנהלות פלילית או אלימה, גזל סוד מסחרי, הרתעה וכו'). 

          כמו כן, אין למעסיק זכות לחדור לטלפון הנייד של העובד (גם אם הטלפון ניתן לעובד ע"י המעסיק) - אלא אם יש חשד סביר לעבירה (שרק חיפוש בטלפון יכול להוכיח את קיומה).

          חשוב לזכור שהזכות לפרטיות, כבכל זכות אחרת, אינה מוחלטת אלא יחסית ונתונה לאיזונים ובלמים; על המעסיק למצוא את האיזון בין כיבוד הזכות לפרטיות - לבין האינטרסים המקצועיים שלו.

          בראיון עבודה למראיין כל זכות לשאול את המועמד בדבר גילו, מוצאו, נטייתו המינית, סטטוס זוגי, טיפולי פוריות ופרופיל צבאי 

          מה מעמדה של הזכות לפרטיות בראיון עבודה?

          יישומה של זכות זו בא לידי ביטוי כבר בראיון העבודה שלנו. במסגרת זו אין למראיין כל זכות לשאול את המועמד בדבר גילו, מוצאו, נטייתו המינית, סטטוס זוגי, טיפולי פוריות (לנשים) ופרופיל צבאי (לגברים). כל שאלה שאינה רלוונטית לאופי וסוג העבודה - אינה חוקית; מעסיק שלא קיבל עובד על סמך שאלות אלה - חשוף לתביעה אפילו מעצם השאלה ונטל ההוכחה הוא עליו להוכיח אחרת.

          האם המעסיק חייב להודיע לעובדים על התקנת שעון ביומטרי או מצלמת אבטחה?

          לאחרונה, החלו מספר מעסיקים להכניס למקום העבודה שעונים ביומטריים לפיקוח על שעות נוכחות העובדים. על המעסיק ליידע את העובדים בדבר כוונתו להתקין שעונים ביומטריים - לפני התקנת השעונים (עליו ליידע גם בנוגע להתקנת מצלמות אבטחה וכו').

          העובד אינו זכאי לעיין בתוכנה של חוות הדעת של מכון ההשמה אליו פנה (בין השאר מתוך הגנה על אינטרס המעסיק)

          מה הדין בנוגע למבחנים במכון השמה?

          חשוב להבין כי כל שימוש במידע על העובד עלול להתפרש על ידי בית המשפט כחדירה לפרטיות העובד. מועמדים רבים הפונים לחברות השמה - אינם מודעים לזכותם לקבל את תוצאות מבחני הקבלה שעברו. יחד עם זאת, העובד אינו זכאי לעיין בתוכנה של חוות הדעת של המכון (בין השאר מתוך הגנה על אינטרס המעסיק).

          גם שינוי בנסיבות האישיות של העובד עשוי להוות עילה לתביעה בגין חדירה לפרטיות. כך, למשל: דוגמנית שעבדה והצטלמה בתמונות חושפניות, חזרה בתשובה והפסיקה לעבוד בדוגמנות

          האם שינוי נסיבות אישיות בחיי העובד משפיע על הזכות לפרטיות?

          בהחלט. גם שינוי בנסיבות האישיות של העובד עשוי להוות עילה לתביעה בגין חדירה לפרטיות. כך, למשל: דוגמנית שעבדה והצטלמה בתמונות חושפניות, חזרה בתשובה והפסיקה לעבוד בדוגמנות. 

          אם המפרסם (המעסיק הקודם) ממשיך לפרסם את התמונות שעכשיו פוגעות בה ובכבודה - בית המשפט יתחשב בנסיבות ויפסוק לטובת התובעת. 

          האם התיק הרפואי של עובד מוגן במסגרת הזכות לפרטיות?

          אם המעסיק מבקש כי תחשפו בפניו את תיקכם הרפואי ו/או כל ראיה אחרת, שהושגה תוך פגיעה בפרטיותכם - הבקשה בלתי ראויה ובלתי חוקית ובית המשפט יורה על פסילתה.

          במקרה שעובד התפטר עקב פגיעה בפרטיותו - הוא יהיה זכאי לקבל פיצויים, כדין מפוטר

          פגעו בפרטיות שלכם והחלטתם להתפטר - מה הדין?

          חשוב לדעת, כי במקרה שעובד התפטר עקב פגיעה בפרטיותו - הוא יהיה זכאי לקבל פיצויים, כדין מפוטר. כלומר: על אף שהעובד התפטר - נוכח הסיבה להתפטרות, יהיה זכאי לפיצויים כספיים עד לגובה של מאות אלפי שקלים. 

          מעבר לתביעת פיצויים אליה חשוף המעסיק (אף ללא הוכחת נזק), הרי שפגיעה בפרטיות נחשבת גם עבירה פלילית באופן המקנה לעובד האפשרות להגיש תלונה נגד המעסיק במשטרה.   

          הגנה על הפרטיות בעבודה

          לסיכום: אם אתם חשים שפרטיותכם במקום העבודה נפגעה - מומלץ להיוועץ בעורך דין ולתאר בפניו את נסיבות המקרה והשתלשלות העניינים, כדי לקבל חוות דעת מקצועית ולבדוק האם יש עילה לתביעה, בגין פגיעה לפרטיות במקום העבודה.

           

          * משרד עורכי דין לירן ינקוביץ ושות' מתמחה בתביעות הגנת הפרטיות, בפרט במקום העבודה ומעניק ליווי וייעוץ משפטי לעובדים ומעסיקים, בסקטור הפרטי והעסקי, באופן שוטף.

          לקבלת יעוץ מעו"ד לירן ינקוביץ, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          עו"ד ומגשר לירן ינקוביץ

          קבע פגישה עם
          עו"ד ומגשר לירן ינקוביץ

          מנהל משרד בוטיק פרטי, העוסק בקשת רחבה של נושאים משפטיים בתחום מסחרי- אזרחי. תחום התמחות מרכזי של המשרד עוסק בדיני...

          לפרופיל המלא