פקודת פשיטת הרגל הנוכחית מותירה את האדם הקטן - בין אם הוא בעל חוב; ובין אם הוא נושה קטן - חסר אונים מול המערכות המוסדיות והנושים הגדולים. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שאושר במרץ 2018 וייכנס לתוקף בספטמבר 2019, יחליף את פקודת פשיטת הרגל.
החוק החדש מבקש לתת מענה לבעיות הקיימות בפקודת פשיטת הרגל הנוכחית וממסד תקנות ורפורמות שונות, שהונהגו בשנים האחרונות ופסיקות שניתנו בבתי משפט שונים. עתה, עם כניסת החוק לתוקף, יקבלו פסיקות ותקנות אלה מעמד מחייב בכל הערכאות.
החוק מבקש להגדיל את חלקם של נושים קטנים בהחזרי החוב, על חשבון המדינה והבנקים, ובכך למנוע מהם מליפול לאותו מעגל של חוב מתגלגל
מה קובע חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
ראשית, נתייחס לשם: החוק מגדיר את שיקומו הכלכלי של החייב ואת יכולתו להיחלץ מחובותיו ולצאת לדרך חדשה - כמטרת על. זאת, במקום ענישה על התנהלותו הכלכלית הבלתי אחראית. לא מדובר בעניין סמנטי בלבד. אנו חיים במציאות שבה עשרות אלפי משפחות נורמטיביות מוצאות עצמן בחובות של מאות אלפי שקלים, בשל התנהלות לא נכונה מול פיתויי האשראי הקורצים מכל עבר, כמו גם מול יוקר החיים ההולך ומאמיר. קרוב ל-700 אלף אזרחים ישראליים (כמעט עשירית מכלל האוכלוסייה!) רשומים כיום כחייבים בהוצאה לפועל. עשרות אלפים מצויים בהליכי פשיטת רגל.
מדובר בתופעה הדורשת טיפול עומק - הן בהגבלת שוק האשראי ובמתן חינוך פיננסי לכל; והן בסיוע לחייבים לצאת ממצבם ולחזור להתנהלות כלכלית שקולה ומאוזנת וחיים נורמטיביים.
יתרה מכך: החוק מבקש להגדיל את חלקם של נושים קטנים בהחזרי החוב, על חשבון המדינה והבנקים, ובכך למנוע מהם מליפול לאותו מעגל של חוב מתגלגל, רק בשל חובות שלא שולמו להם על ידי חייבים, שנכנסו להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
החוק קובע כי המדינה והרשויות המקומיות, שהן כיום הראשונות לקבל את חלקן בהחזר החובות, יוותרו על חלק גדול מזכות זו
מהם העקרונות שמבקש החוק ליישם, כדי להשיג את מטרתו?
ראשית, החוק מגביל את משך הליכי חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי ל-4 שנים לכל היותר.
במהלך תקופה זו, החייב יידרש לעמוד בתשלומים שייקבעו לו ויכסו חלק מחובו, בהתאם ליכולותיו הכלכליות. בתום 4 שנים, החייב יקבל הפטר מלא על יתרת החוב. בית המשפט עשוי לאשר הארכה של הליכים אלה, אך בניגוד למצב כיום (התחום פרוץ לשיקול הדעת של המנהלים המיוחדים) - החוק מתווה קריטריונים ברורים לאישור הארכת ההליכים.
שנית, החוק קובע כי המדינה והרשויות המקומיות, שהן כיום הראשונות לקבל את חלקן בהחזר החובות, יוותרו על חלק גדול מזכות זו. מי שייהנו מכך באופן ישיר הם אמנם הבנקים, אך גם לגביהם קובע החוק כי עליהם להעביר 25% מהחובות כלפיהם לנושים במעמד רגיל.
בכך, החוק מבקש ליצור מנגנון שיגדיל את חלקם של הנושים הקטנים בתשלומי החוב (החלקיים!) המתקבלים מהחייב, במסגרת התשלומים שהוא נדרש להם בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
החוק מבדיל בין מי שאינו יכול לפרוע את חובותיו בשל התנהלות כלכלית שגויה או בשל נסיבות חיים שאינן תלויות בו (מחלה או פיטורין) לבין מי שמבקשים לנצל את ההליך לרעה כדי להשתמט מחובותיהם
כיצד מבטיח החוק שלא יהיו חייבים שיעשו בו שימוש לרעה?
חוק כזה, המגדיל בצורה משמעותית את מי שיהיו זכאים בסופו של דבר להפטר של חלק משמעותי של חובותיהם, עשוי לשמש כ"פרצה הקוראת לגנב". לכן, החוק קובע שני עקרונות שמטרתם "לסתום" פרצה אפשרית כזו ולמנוע ניצול לרעה של האפשרויות להפטר חובות מקיף כל כך.
ראשית, החוק מבדיל בין מי שאינו יכול לפרוע את חובותיו בשל התנהלות כלכלית שגויה או בשל נסיבות חיים שאינן תלויות בו (מחלה או פיטורין) לבין מי שמבקשים לנצל את ההליך לרעה כדי להשתמט מחובותיהם. החוק קובע קריטריונים ברורים לכך ומסמיך את הממונה על הליכי חדלות הפירעון לטפל בצורה פלילית במי שהוגדר כרמאי.
שנית, החוק קובע סף כניסה לזכאות לכניסה להליך, העומד על חוב בסך לפחות 50 אלף שקלים לאנשים פרטיים; 75 אלף שקלים לחברות. סף זה מבקש, מצד אחד, להרחיב את מעגל הזכאים לכניסה להליך; ומצד שני, להגביל את הצפת המערכות השונות, בבקשות בחובות קטנים יותר.
החוק קובע כי בידי בית המשפט יש סמכות לחייב את מי שחובותיו נמחקו, לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. זאת, כדי למנוע הישנות של הצטברות חובות חדשים
האם החוק אינו מעודד למעשה התנהלות בלתי אחראית מצד האדם הפשוט?
בוודאי שלא! אדם המגיע למצב שבו הוא נדרש לחדלות פירעון הוא אדם שחובותיו גדולים עד כדי כך שהם מגבילים אותו ואת משפחתו מלנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי. החייב ומשפחתו מוגבלים כלכלית, הם סובלים מסטיגמה חברתית ומצבם קשה בכל התחומים. מטרת השיקום הכלכלי היא לסייע להם לחזור ולנהל את חייהם בצורה נורמטיבית.
יחד עם זאת, קיים חשש שאותה התנהלות שהובילה את החייבים למצבם תחזור שוב - לאחר שיקבלו הפטר על חובם. לכן, החוק קובע כי בידי בית המשפט יש סמכות לחייב את מי שחובותיו נמחקו, לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. זאת, כדי למנוע הישנות של הצטברות חובות חדשים.
לסיכום: החוק החדש הוא חוק מהפכני, המהווה תפנית של 180 מעלות בגישת החוק כלפי החייבים. במקום להעניש את החייבים, הוא מבקש להביא לשיקומם הכלכלי ולהגדלת חלקם של הנושים הקטנים בהחזרי החוב, כדי שלא יסתבכו בחובות בעצמם.
* עו"ד אריה לרנר מתמחה בתיקי הוצאה לפועל ודיני פשיטת רגל.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
