open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          משמורת משותפת: מהו הפרמטר החשוב ביותר?

          בית המשפט נותן משקל למספר פרמטרים, בבואו לדון במשמורת משותפת: שוויון כלכלי, קירבה פיזית, זמני שהות שווים, וחשוב מכל: תקשורת תקינה בין בני הזוג המתגרשים

          פורסם בתאריך  אפוטרופוס הסדרי ראייה משמורת משותפת
          משמורת משותפת: מהו הפרמטר החשוב ביותר?

          פסק הדין המפורסם של ביהמ"ש העליון (בע"מ 919/15) שקבע כי תשלום המזונות צריך להיות מותאם, במקרים בהם מתקיימת משמורת משותפת. המקרה עורר סערה גדולה בקרב הורים גרושים וזוגות לפני גירושין. אין ספק כי פסק הדין מהווה אבן דרך משמעותית עבור הורים המבקשים להתגרש בצורה שוויונית. 

          עם זאת, יש לזכור שעדיין מדובר בנושא מורכב ורגיש וכי הפרמטר החשוב ביותר להצלחת המודל הזה, הוא דווקא פרמטר שאינו ניתן למדידה, אבל הכי חשוב לקחת אותו בחשבון - תקשורת תקינה ואיכותית בין ההורים!  

          מה ההבדל בין אפוטרופסות, משמורת והסדרי ראייה?

          רבים טועים לחשוב כי אין הבדל בין משמורת והסדרי ראייה, אפוטרופסות ואחריות הורית. עם זאת, לא כך הדבר, ויש הבדל בין המושגים האלה.

          חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע, כי האפוטרופוסים הטבעיים על קטינים, מתחת לגיל 18, הם הוריהם

          אפוטרופסות ואחריות הורית 

          "אפוטרופסות" היא מונח משפטי, המגדיר את האחריות ההורית ואת חובת ההורים לדאוג לכל צרכיו של הקטין.

          חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תשכ"ב-1962) קובע כי האפוטרופוסים הטבעיים על קטינים, מתחת לגיל 18, הם הוריהם. אין זה משנה אם ההורים גרושים או נשואים. כך, למשל: נער בן 17 לא יוכל לצאת למסע לפולין, בלי האישור של שני ההורים שלו, גם אם הם גרושים כבר 10 שנים. זאת, אלא אם כן בהסכם הגירושין שלהם כתוב אחרת. 

          כלומר: עד גיל 18, האחריות ההורית מוטלת על שני ההורים באותה מידה, ללא קשר למשמורת ו/או להסדרי הראייה!

          בישראל, עדיין עומדת "חזקת הגיל הרך", הקובעת שהמשמורת על קטינים מתחת לגיל 6 תהיה של האם, מה שיוצר לא פעם מצב שגם לאחר שהילדים גדלים, המשמורת נשארת של האם

          משמורת והסדרי ראייה

          לעומת אפוטרופסות, המתייחסת לחובת שני ההורים לדאוג לכל צרכי הקטין - המשמורת מתייחסת בעיקר למקום המגורים הקבוע של הקטין, ללא קשר להסדרי הראייה העשויים להיות רחבים, ככל שיחליטו הצדדים.

          בישראל, עדיין עומדת "חזקת הגיל הרך", הקובעת שהמשמורת על קטינים מתחת לגיל 6 תהיה של האם, מה שיוצר לא פעם מצב שגם לאחר שהילדים גדלים, המשמורת נשארת של האם. 

          לעומת זאת, הסדרי שהות מתייחסים לזמני השהות של הקטינים אצל כל אחד מההורים ונקבעים בעיקר ע"פ רצון הצדדים, ללא שום קשר למשמורת ו/או לחובת האפוטרופסות. 

          ההיגיון שעומד מאחורי הלכת המשמורת המשותפת ברור: אם שני ההורים משתכרים פחות או יותר אותו הדבר, והקטינים נמצאים זמן זהה אצל כל אחד מהם, הרי שלשני ההורים יש הוצאות שוות על הילדים. לכן, מתייתר הצורך בתשלום המזונות

          מהי משמורת משותפת?

          כאמור, המושג "משמורת משותפת" הגיע בעקבות פסה"ד של ביהמ"ש העליון מיולי 2017 (בע"מ 919/15). על אף ששם המושג מתייחס לנושא המשמורת, המהות האמיתית של המושג היא הקשר בין זמני השהות לסכום המזונות וההשפעה שצריכה להיות לדברים זה על זה.   

          כדי להבין לעומק מהי משמורת משותפת, חשוב להבין קודם את הקשר בין מזונות, משמורת והסדרי שהות/ראייה בישראל. מזונות ילדים בישראל (בהתייחס ליהודים) נקבעים ע"פ הדין האישי, שהוא למעשה הדין הדתי. 

          ע"פ ההלכה היהודית:

          1. עד גיל 6: חובת תשלום המזונות מוטלת באופן בלעדי על האב ("מדין חובה") ללא קשר לגובה הכנסותיו ו/או ליחס בין הכנסותיו להכנסותיה של האם;

          2. מגיל 6 ועד גיל 15: על אף שבשנת 1948 פסק ביה"ד הרבני הגדול שהאב חייב במזונות ילדיו עד גיל 15, עדיין קיים ויכוח בבתי הדין הרבניים, האם חובת תשלום המזונות עבור קטינים בני 15-6 היא "מדין חובה" או "מדין צדקה", שלפיו יש לשלם את המזונות בחלוקה שוויונית ע"פ יכולתם הכלכלית של ההורים. 

          מכאן, ניתן לראות כי הלכת המשמורת המשותפת של ביהמ"ש העליון, היא למעשה מקבילה ומחזקת את גישת הרבנים שתומכים בכך שמגיל 15-6 המזונות הם מדין צדקה. לכן, כאשר מתקיימים תנאים שוויוניים בין ההורים (הן באשר לשכר והן באשר לזמני השהות) - גם תשלום המזונות צריך להיות שוויוני!

          ההיגיון שעומד מאחורי הלכת המשמורת המשותפת ברור: אם שני ההורים משתכרים פחות או יותר אותו הדבר, והקטינים נמצאים זמן זהה אצל כל אחד מהם, הרי שלשני ההורים יש הוצאות שוות על הילדים (חדר, חשמל, מים וכו'). לכן, מתייתר הצורך בתשלום המזונות, הכולל גם מדור (מקום מגורים) ומחצית מהחזקת המדור.

          קריטריונים למשמורת משותפת: שוויון כלכלי, קרבה פיזית, זמני שהות שווים ותקשורת תקינה

          מהם הקריטריונים למשמורת משותפת?

          בהלכת המשמורת המשותפת, קבע ביהמ"ש העליון מספר פרמטרים, החייבים להתקיים כדי שניתן יהיה להגדיר שאכן מתקיימת אחריות הורית משותפת בין ההורים: 

          1. שוויון כלכלי: הפרמטר הראשון והבסיסי ביותר הוא ששני ההורים משתכרים פחות או יותר באופן שווה;  

          2. קירבה פיזית: כדי שתתאפשר משמורת משותפת, על ההורים לגור באותה עיר, רצוי באותה שכונה.  כך, גם חיי החברה של הילד יוכלו להתקיים אצל שני ההורים באופן שווה ולא "ייפלו" רק על ההורה שקרוב למוסד הלימודי; 

          3. זמני שהות שווים: פרמטר מהותי נוסף הוא השוויון בחלוקת זמני השהות של הקטינים, אצל כל אחד מההורים;

          4. תקשורת תקינה: הפרמטר החשוב ביותר, שאליו מתייחס ביהמ"ש הוא תקשורת ישירה ותקינה בין ההורים, בכל הנוגע לקטינים. תקשורת שמחייבת את ההורים לבגרות נפשית ורמה קוגניטיבית גבוהה, המאפשרת להם להתגבר באמת על המשבר הזוגי ולראות לנגד עיניהם רק את טובת הילדים.

          כשבוחנים לעומק את הלכת המשמורת המשותפת, ניתן לראות כי לצד הקריטריונים ה"טכניים" המגדירים משמורת משותפת, ביהמ"ש שם דגש בעיקר על אחריות הורית משותפת ותקשורת תקינה בין ההורים

          הפרמטר החשוב ביותר של משמורת משותפת

          כשבוחנים לעומק את הלכת המשמורת המשותפת, ניתן לראות כי לצד הקריטריונים ה"טכניים" המגדירים משמורת משותפת, ביהמ"ש שם דגש בעיקר על אחריות הורית משותפת ותקשורת תקינה בין ההורים. 

          בעניין זה, חשוב להבין כי אחריות הורית אינה בהכרח נגזרת מזמני השהות, שהרי אלה אינם מעידים בהכרח על איכות הזמן שמקדישים ההורים לילדיהם. גם בתי המשפט לענייני משפחה מודעים להבדל בין השניים. לכן, כדי לפסוק על פי ההלכה החדשה ולקבוע שאכן מתקיימת משמורת משותפת, לפיה ניתן להטיל את סכום המזונות, רוב בתי המשפט מבקשים מהאב להוכיח כי יש לו כוונה אמיתית ורצינית להיות אחראי לילדיו באופן שווה לאמא. 

          חשיבות תקשורת תקינה בין ההורים

          כאמור, תקשורת תקינה בין ההורים היא הפרמטר החשוב ביותר, מאחר שאם אין תקשורת תקינה בין ההורים, לא ניתן יהיה להתנהל במתכונת של משמורת משותפת, גם אם מתקיימים כל התנאים האחרים. 

          אמנם קשה מאוד למדוד ולבחון תקשורת תקינה, אך עליה מושתתת כל מערכת היחסים. ניתן אף לומר כי תקשורת תקינה היא זו שעומדת בבסיס המשמורת המשותפת כולה!

          ההורים רבים

          לסיכום: חשוב לזכור כי לא משנה עד כמה גדול הקרע בין ההורים - עליהם לראות לנגד עיניהם את טובת ילדיהם המשותפים, ומנקודת המבט הזו, עליהם לבחון את האפשרות של משמורת משותפת, על כל השלכותיה. 

          כדי שניתן יהיה לקיים יחסי הורות תקינים גם לאחר הגירושין, מומלץ מאוד לבחור בעורך דין בעל רקע טיפולי-משפחתי, שלצד הניסיון והידע המשפטי, יהיה גם בעל הבנה פסיכולוגית של נפש הילד, כך שיוכל לגרום להורים לראות את התמונה המלאה ולפעול בצורה הטובה ביותר לכל הצדדים.

          * עו"ד ומגשרת מינה קלמן עוסקת בדיני משפחה.

          ** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.

          ליצירת קשר עם עו"ד מינה קלמן חדד
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          עו"ד מינה קלמן חדד

          קבע פגישה עם
          עו"ד מינה קלמן חדד

          עו"ד מינה קלמן חדד סיימה תואר במשפטים במכללה למנהל, ובנוסף לכך, יש לה תואר ראשון במדעי ההתנהגות וספרות עברית ותואר...

          לפרופיל המלא