נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

לאן נעלמו כל הפרשיות של בחירות 2020 מועד ג'?

מה באמת עומד מאחורי הפרשיות המשפטיות המדוברות, מה קורה איתן היום והאם יש להן בסיס משפטי או שמא מדובר היה בעיקר בספין פוליטי?

מאת: עו"ד יוסף תמיר | | 4
לאן נעלמו כל הפרשיות של בחירות 2020 מועד ג'?

 בשנים האחרונות נסקרו בהרחבה בתקשורת לא מעט פרשיות משפטיות שקשורות בעובדי ציבור. מחקירות רה"מ שהובילו בסופו של דבר להגשת כתב אישום המורכב מ-3 סעיפים פליליים ועד החשד בנוגע לזיוף נתוני הגיוס של החרדים ו"פרשת ההסגרה" של ליצמן. הפרשיות הללו ואחרות פתחו את מהדורות החדשות בחודשים האחרונים עד בחירות מרץ 2020 מועד ג'.

אם כך – איפה הן היום? האם נסגרו או שמא חזרו למגירה ומצפות כמו כולנו לדעת האם נחזור לבחירות 2020 מועד ד'? התשובה היא שלכל פרשיה יש את הקצב שלה בהתאם לעבודת מערכות המשפט והאכיפה. מעורבותם של אישי הציבור בפרשיות אלו הפכה מעניינת יותר נוכח הבחירות ומתוך כך אלו עלו בתדירות גבוהה יותר לכותרות, בהתאם לתפקיד המעורבים בהן. לכן ריכזנו את כל הפרשיות האחרונות ובדקנו מה הסטאטוס המשפטי של כל אחת:

שר הבריאות יעקב ליצמן נחשד בניסיון להדחת עדים, במסגרת ההליך המשפטי שהתבקש לקבוע האם ניתן להסגיר לשלטונות אוסטרליה את מלכה לייפר, החשודה בביצוע עבירות מין בקטינות

"פרשת ההסגרה של מלכה לייפר"

בפרשה זו נחשד ליצמן בניסיון להדחת עדים, במסגרת ההליך המשפטי שהתבקש לקבוע האם ניתן להסגיר לשלטונות אוסטרליה את מלכה לייפר, החשודה בביצוע עבירות מין בקטינות.

ככלל, עפ"י כללי ההסגרה: במקרה שבו ישראלי שעשה מעשה פלילי במדינה מחוץ לישראל אשר בגינו מוגש נגדו כתב אישום באותה מדינה, ואשר יצא לישראל לפני שמוצו כנגדו ההליכים, רשאית אותה מדינה לבקש ממדינת ישראל את הסגרתו. עם קבלת בקשת ההסגרה, צריכה הפרקליטות לפנות לשר המשפטים ולבקש ממנו שיפנה לביהמ"ש ויבקש ממנו להכריע האם הנאשם/ת הוא בר הסגרה. לאחר שביהמ"ש פוסק בסוגיה המשפטית הזו, חוזרת ההחלטה לידיו של שר המשפטים והוא זה שמקבל את ההחלטה הסופית וחותם על צו ההסגרה.

בספטמבר 2019 הגישו המשטרה והפרקליטות ליועמ"ש את המלצתן על הגשת כתב אישום נגד השר ליצמן, אך עד טרם התקבלה החלטת היועמ"ש בנושא

מעורבותו של ליצמן בפרשה

במקרה הזה, לייפמן עברה לכאורה על העבירות המיוחסות לה באוסטרליה וכשהמשטרה האוסטרלית החלה לחקור את הדיווחים (לפני כתשע שנים), עזבה לייפר את אוסטרליה והגיעה לישראל. כשנה לאחר מכן פנתה משטרת אוסטרליה לישראל בבקשה רשמית להסגרתה ושר המשפטים אכן הורה לביהמ"ש לקבוע האם היא בת הסגרה. כאן מתחילה הפרשה שבה ע"פ החשד מעורב ליצמן.

ע"פי החשד, ליצמן ניסה (והצליח) להשפיע באופן פסול על חוות דעתם של מספר פסיכיאטרים, עובדי משרד הבריאות שמונו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, לקבוע שלייפר אינה כשירה מבחינה נפשית לעמוד לדין ולפיכך אינה בת הסגרה לאוסטרליה. לאחר דיונים ארוכים מונתה וועדה מקצועית וניטרלית של מומחים, שהפכה את מסקנות הפסיכיאטרים עובדי משרד הבריאות וקבעה לבסוף באופן חד משמעי ש-לייפר כשירה לעמוד לדין.

בספטמבר 2019 הגישו המשטרה והפרקליטות ליועמ"ש את המלצתן על הגשת כתב אישום נגד ליצמן, אך עד טרם התקבלה החלטת היועמ"ש בנושא.

בשנת 2016 ביצעה משטרת ישראל עסקת רכש מול חברת המימד החמישי, שכיו"ר הדיקרטוריון שלה כיהן אז בני גנץ, לכאורה בהליך לא תקין וללא מכרז

"פרשת המימד החמישי"

בפרשה נבדק על ידי מבקר המדינה החשד כי בשנת 2016 ביצעה משטרת ישראל עסקת רכש מול חברת המימד החמישי, שכיו"ר הדיקרטוריון שלה כיהן אז בני גנץ, לכאורה בהליך לא תקין וללא מכרז. לאחר עתירות שהוגשו לבג"צ להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירה בעניין זה, הודיעה המדינה כי חומרי חקירה הועברו לפרקליטות ממשרד מבקר המדינה והן יבדקו את ההשלכות הפליליות של הפרשה (ככל שיש כאלה). משכך בגצ דחה את העתירה שהתייתרה .

למרות זאת, לפני כשלושה חודשים, הודיע מ"מ פרקליט המדינה, דן אלדד, כי הוא הורה לפתוח בחקירה פלילית בפרשה, זאת כאמור למרות שבני גנץ באופן אישי מעולם לא נחשד בפרשה. היועץ המשפטי הודיע כי מעורבותו אינה נדרשת שכן גנץ אינו חשוד אישית בפרשה. נכון להיום, התיק נמצא עדיין בחקירה של המשטרה וטרם נאמרה המילה האחרונה בעניין זה. .
"פרשת הצוללות"
בפרשה זו נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות וספינות מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, שהתבצע בין השנים 2009–2017. בדצמבר 2018, עם סיום החקירה המליצה המשטרה להעמיד לדין מספר גורמים בפרשה באשמת שוחד, מרמה, הלבנת הון ואישומים נוספים. כאן חשוב לציין כי על אף הקרבה המשפחתית של רה"מ בנימין נתניהו לעוה"ד דוד שמרון שמעורב בפרשה ואף הומלץ להעמידו לדין, קבעה המשטרה כי נתניהו אינו בין החשודים בפרשה.

בפברואר 2019 חלה התפתחות נוספת בפרשה, לאחר שנחשף כי לרה"מ היו החזקות, בשיתוף עם בן-דודו נתן מיליקובסקי, בתאגיד תעשייתי שסיפק את הפלדה לחברת טיסנקרופ הגרמנית, שעומדת בלב פרשת הצוללות. בעקבות החשיפה הזו הוגשה פניה חדשה ליועמ"ש בבקשה שיחקור שוב את מעורבותו של נתניהו בפרשה, שכן בלתי סביר לכאורה שהוא לא יהיה מודע לעסקה כה גדולה שנחתמה עם תאגיד שהוא בעל מניות בו.

נכון להיום, הפרקליטות הודיעה על כוונה להעמיד לדין בכפוף לשימוע חלק מהחשודים בפרשה, לרבות מפקד חיל הים לשעבר -אלי מרום, מפקד שיייטת 13 לשעבר – שי ברוש, עו"ד דוד שמרון ואחרים. יצויין כי נתניהו עצמו אמנם נחקר בפרשה כעד בלבד אך הוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום. יחד עם זאת עדיין אין ודאות שהנושא לא ייבדק שנית בעקבות הגילוי המאוחר שנתניהו החזיק מניות בתאגיד שסיפק את הפלדה לטיסנקרופ.

גורמי צבא בכירים חשודים כי זייפו במכוון את נתוני הגיוס של החרדים וכי מספר המתגייסים החרדים בפועל נמוך במאות אחוזים לעומת מה שדווח 

"פרשת זיוף נתוני גיוס החרדים"

פרשה זו עוסקת בחשד כי גורמי צבא בכירים זייפו במכוון את נתוני הגיוס של החרדים, וכי מספר המתגייסים החרדים בפועל נמוך במאות אחוזים לעומת מה שדווח וכי לפי נתוני האמת יש ירידה משמעותית של חמישים אחוזים במספר המתגייסים החרדים. ועדת חקירה בראשות האלוף נומה אישרה את הטענות. בעקבות החשיפה, פנתה התנועה לאיכות השלטון ליועמ"ש, למ"מ מקום מפכ"ל המשטרה ולפרקליט המדינה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית בנושא. כעת ממתינים להחלטתו של היועמ"ש בנושא.

ברגע שתושבע ממשלה חדשה, תוקף החסינות של כץ יפוג "אוטומטית" והוא יצטרך לבקש באופן יזום מהכסנת החדשה להאריך אותה או להעניק לו חסינות מחודשת

"פרשת חיים כץ"

באוגוסט 2019 החליט היועמ"ש להגיש כתב אישום נגד השר חיים כץ בעבירות של מרמה והפרת אמונים, לאחר שנמצאה תשתית ראייתית התומכת בכך שכץ העביר חקיקה שממנה הפיק תועלת אישית. בפברואר 2020 ביקש (וקיבל) כץ מהכנסת חסינות שמונעת את העמדתו לדין. בעקבות ההחלטה להעניק לכץ חסינות, הוגשה עתירה לבג"ץ כנגד סמכות הכנסת להעניק לו חסינות בעבירות המיוחסות לו, שבה עתיד בג"ץ לדון בסוף חודש מאי.

כאן חשוב לציין כי החסינות שקיבל כץ היא חסינות דיונית, פרוצדורלית, שניתנת לח"כ בגין עבירות שביצע בזמן שכיהן כח"כ, אך שאין להן קשר ישיר למילוי תפקידו. אין מדובר כאן בחסינות מהותית, שהינה חסינות מוחלטת, הנוגעת להתבטאות של חבר כנסת או נובעת במישרין ממילוי תפקידו ומונעת את העמדתו לדין

לכן, במקרה זה מכיוון שחסינות דיונית תקפה רק כל עוד חה"כ ממשיך לכהן בתפקיד, ברגע שתושבע ממשלה חדשה תוקף החסינות של כץ יפוג "אוטומטית" והוא יצטרך לבקש באופן יזום מהכסנת החדשה להאריך אותה או להעניק לו חסינות מחודשת.

לסיכום, אין ספק כי הקצב האיטי שבו מתנהלת מערכת המשפט בישראל, בעיקר כשהמעורבים בפרשיות הם אנשי ציבור, הינו מקור לדאגה. העובדה שרשויות האכיפה והמשפט נתונות ללחץ פוליטי עצום כל כך רק מקשה על תהליכים אלה, ומה שתואר בעבר ככ"מידרון חלקלק" ביחס של הרשות המבצעת לרשות השופטת דומה זה מכבר יותר לצניחה חופשית. .

* עו"ד יוסף תמיר, עוסק בתחום ליטיגציה ומשפט ציבורי ועומד בראש משרד עוה"ד תמיר ושות'

* התמונה למעלה: שר הבריאות יעקב ליצמן/ צילום: דוברות משרד הבריאות. למטה: יו"ר כחול-לבן, בני גנץ/ צילום: עדינה ולמן - דוברות הכנסת 

ליצירת קשר עם עו"ד תמיר ושות'
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
עו"ד יוסף תמיר

קבע פגישה עם
עו"ד יוסף תמיר

משרד עו"ד תמיר ושות' הינו משרד בוטיק בראשותו של יוסף תמיר. המשרד מעניק ליווי וייעוץ משפטי המותאם לכל לקוח ולקוח...

לפרופיל המלא