zap group mishpati logo

לידיעת נתניהו, לפיד ובנט: מה מותר ומה אסור להציע במו"מ קואליציוני

במרוץ להקמת ממשלה נזרקים לחלל האוויר הבטחות וג'ובים. מה מותר ומה אסור להכניס להסכם פוליטי, מה ייחשב לשוחד ומתי בית המשפט עשוי להתערב

מאת: מערכת זאפ משפטי
09.05.21
תאריך עדכון: 12.12.23
4 דק'
לידיעת נתניהו, לפיד ובנט: מה מותר ומה אסור להציע במו"מ קואליציוני

למרות שהמנדט שניתן לנתניהו להרכבת ממשלה פקע, הוא המשיך השבוע לנסות בכל הכוח לפתות חברי כנסת מגוש השינוי לערוק למחנה היריב. בין היתר, פורסם למשל כי הציע לח"כ אביר קארה מימינה להתמנות לשר הכלכלה ולקבל שריון בליכוד לשתי קדנציות.

נתניהו ניסה לפתות יריבים במערכת הפוליטית להצטרף אליו – מבני גנץ ועד גדעון סער, וההצעות הפוליטיות מרחיקות הלכת שלו אפילו הובילו את אנשי "ארץ נהדרת" לשגר בשמו, במערכון מבריק, הצעה דמיונית ל"מני ממטרה" להיות ראשון ברוטציה.

הג'ובים שנזרקים לחלל האוויר גם במסגרת המו"מ בין בנט ולפיד נשמעים כמו סחר מכר לגיטימי בשדה הפוליטי, אבל למעשה יש לבחון כל הצעה בכובד ראש. הסיבה לכך היא שבהסכם פוליטי לא ניתן להסכים על כל דבר, והבטחות לא חוקיות עלולות להתבטל.

הסכם קואליציוני שנחתם בין הליכוד לבין מפלגתו של יצחק מודעי לאחר כשלון "התרגיל המסריח", כלל בין היתר מתן טובות הנאה כספיות של הליכוד לכיסוי חובות שצברו הליברלים בראשות מודעי

טובת הנאה או כסף עלולים להיות בעייתיים

הסכם פוליטי הוא לא הסכם רגיל. קל יותר להתנער ממנו וכמעט בלתי אפשרי לאכוף אותו. מה ניתן ומה לא ניתן להכניס להסכם פוליטי במו"מ קואליציוני? בראש ובראשונה, אסור להכניס להסכם פוליטי התחייבות כספית או טובת הנאה אישית. בשנת 1990 קבע בית המשפט העליון כי התחייבויות כספיות בהסכם פוליטי הן בטלות (בג"צ 90/1635 יוסף ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה).

הסכם קואליציוני שנחתם בין הליכוד לבין מפלגתו של יצחק מודעי לאחר כשלון "התרגיל המסריח", כלל בין היתר מתן טובות הנאה כספיות של הליכוד לכיסוי חובות שצברו הליברלים בראשות מודעי, וכן התחייבויות של המפלגות להעמיד ערבויות כספיות לביצוע ההסכם. במסגרת עתירה שהוגשה נגד ההסכם, נדרש בג"ץ להכריע בדבר חוקיותו. בית המשפט העליון ביטל באופן תקדימי את הסעיפים הכספיים בהסכם וקבע כי יש טעם לפגם במתן טובות הנאה אישיות או כספיות במסגרת מו"מ קואליציוני, ואלה עשויים להיחשב לשוחד פוליטי.

בפסק הדין ניתנה דוגמה לטובת הנאה אישית פסולה. השופטים ברק ואלון קבעו כי אם מפלגה מסוימת מבטיחה לתמוך בממשלה תמורת הבטחה שלא לבצע חקירה משטרתית – הבטחה זו תיפסל, היות שהיא נוגדת את תקנת הציבור.

חלוקת תפקידים במסגרת הסכם קואליציוני איננה פסולה כאשר היא חלק ממימוש מצע ומבטאת את רצון הבוחר. מתי היא בעייתית? כאשר ניתנת "טובת הנאה חומרית מיוחדת" תמורת אותה תמיכה פוליטית

קו גבול דק שעלול להוביל גם לחקירת משטרה

הבטחות לג'ובים במו"מ קואליציוני עלולות להיות בעייתיות ולהוביל אפילו לחקירה פלילית והרשעה. זה מה שקרה לראש עיריית חדרה לשעבר, ישראל סדן, ולארבעה מחברי המועצה שלו לאחר שחתם עימם על הסכם פוליטי שבו התחייב לספק ג'ובים והתחייבויות כספיות. החמישה הורשעו בעבירות שוחד, ובעקבות ערעור שהוגש על ההרשעה לבית המשפט העליון, ניסה האחרון להתוות את קו הגבול הדק שבין הסכמה פוליטית לגיטימית למתן תפקידים לשוחד פוליטי פסול (ע"פ 1224-07 אברהם בלדב נ' מדינת ישראל).

במסגרת פסק הדין הדגיש בית המשפט כי חלוקת תפקידים במסגרת הסכם קואליציוני איננה פסולה מראש כאשר היא חלק ממימוש מצע ומביאה לידי ביטוי את רצון הבוחר. מתי היא עלולה להיות בעייתית? כאשר ניתנת "טובת הנאה חומרית מיוחדת" תמורת אותה תמיכה פוליטית.

במקרים כאלה, קבע העליון, מתעורר חשש לקניית שלטון בכסף ולשוחד פוליטי. למרות קביעה זו, נראה כי קיים קו עדין בין מקרים שיובילו להתערבות שיפוטית למקרים אחרים שבהם בית המשפט יעדיף להכשיר הסכמות שכאלו.

בית המשפט קבע כי אין להתערב בטיבו ומהותו של מצע מפלגתי-פוליטי, אלא במקרים קיצוניים שבהם קיים למשל חשש לפגיעה בטוהר המידות והשיקול השלטוני או שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה ועוד 

בית המשפט יתערב רק במקרים קיצוניים ביותר

בית המשפט הדגיש כי יתערב רק "במקרים קיצוניים ביותר" בפסק דין משנת 1992, שדן בהסכם קואליציוני בעייתי שנחתם בין ראש הממשלה דאז יצחק רבין לבין מפלגת ש"ס. במסגרת ההסכם, הצדדים הסכימו לשמור על הסטטוס-קוו בענייני דת ומדינה, אך קבעו כי אם הוא ישונה על ידי בג"ץ, הם יפעלו להפוך אותה פסיקה דרך חקיקה עוקפת, באמצעות מנגנון של חמישה משפטנים שיגבשו את ההמלצות לחקיקה.

בית המשפט העליון מאוד לא אהב את המכניזם הזה, אך דחה את העתירה. הוא מתח ביקורת נוקבת על ההסכם הפוליטי שמבקש "לבטל את תוצאותיה של פסיקת עבר" ומהווה "ניסיון לדחיקת חירויות הפרט למעמד משני... האינטרס הציבורי יוצא ניזוק מהסמכות שנטלו לעצמם הצדדים".

קמפיין בחירות, אריה דרעי ובנימין נתניהו

למרות זאת, בית המשפט נרתע מלבטל את ההסכם וקבע כי "אין להתערב בטיבו ומהותו של מצע מפלגתי-פוליטי, אלא במקרים קיצוניים ביותר". מהם מקרים אלה? כאשר קיים למשל חשש לפגיעה בטוהר המידות והשיקול השלטוני; במקרים של שלילת האופי היהודי והדמוקרטי של המדינה ועוד. 

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה