למרות קיומן של זכויות רבות לניצולי שואה, רק חלק מהן ממומשות בפועל. הפערים בין הניצולים משמעותיים ולעתים בלתי מוסברים.
מדי שנה מתפרסמים נתונים עגומים על מצבם של ניצולי השואה בישראל – רבים מהם חיים מתחת לקו העוני, חלקם לא מודעים לזכויות שמגיעות להם, ואחרים פשוט לא מצליחים לממש אותן בשל חסמים ביורוקרטיים או מחסור בליווי מקצועי. בראיון מיוחד, עו"ד ונוטריון דוד ידיד, מהמובילים בארץ בתחום מימוש זכויות ניצולי השואה, מפרט מהם ההבדלים בין קבוצות השורדים, אילו זכויות קיימות היום בפועל, ומדוע למרות כל המנגנונים, לא כולם מקבלים את מה שמגיע להם.
עו"ד ידיד, אילו תגמולים וזכויות קיימים כיום לשורדי שואה, ומתוך זה, כמה באמת ממומש בפועל?
"כאשר מדברים על תגמולים וזכויות לניצולי שואה, חשוב להבין שהמונח 'ניצולי שואה' הוא רחב למדי וכולל קבוצות שונות של אנשים שנפגעו בתקופת השלטון הנאצי או על ידי משתפי פעולה עימו. עם זאת, לא כל מי שנפגע הוכר בפועל – יש קבוצות שהוחרגו מהזכאות, לעתים בשל שיקולים תקציביים של הגורמים המשלמים ולעתים משום שהאדם עצמו לא תבע את זכויותיו במועד".
תוכל לתת דוגמאות?
"ניקח לדוגמה את קהילות צפון אפריקה. אדם שהיה במרוקו בזמן מלחמת העולם השנייה זכאי כיום למענק שנתי בלבד, בשל התנגדות היסטורית של ממשלת ישראל להכרה רחבה יותר. אני עצמי סבור שמדובר באוכלוסיה שצריכה היתה לקבל תגמול חודשי קבוע ולא רק מענק שנתי סמלי. הפער בין שני המסלולים הללו משמעותי – ההבדל עשוי להגיע לכ-15 אלף שקל לשנה, לעתים אף יותר.
"דוגמה אחרת היא של אדם ששהה בעת מלחמת העולם השנייה בלוב, או אדם שנכלא במחנה ריכוז או עבודה בתוניס, זכאי כיום לתגמולים משמעותיים בהרבה – כולל אפשרות להכרה באחוזי נכות בגין נזקים רפואיים שנגרמו לו בתקופה זו. מדובר בזכויות כספיות נרחבות הרבה יותר, שיכולות לשפר משמעותית את איכות חייו של הניצול".
מה הם מקורות הזכויות?
"בישראל, עיקר הזכויות מגיעות מכמה מקורות: ראשית, הרשות לזכויות ניצולי השואה מעניקה תגמולים חודשיים ומענקים. שנית, הקרן לרווחה לנפגעי השואה מספקת שעות סיעוד. בנוסף, ישנם זכויות שמקורן בביטוח הלאומי והן כוללות קצבאות שונות. מעבר לכך קיימות הטבות חלקיות כמו הנחה בארנונה, הנחות ברכישת מוצרי חשמל ועזרים רפואיים.
ניצולת שואה. צילום: שאטרסטוק
"בנוסף לזכויות שמוענקות בישראל, קיימות זכויות משמעותיות מטעם גופים בינלאומיים: גרמניה, למשל, ממשיכה להעביר תגמולים חודשיים לקבוצות מסוימות, בין אם ישירות ובין אם דרך ועידת התביעות. ועידת התביעות עצמה מפעילה כמה קרנות, הבולטת שבהן היא קרן סעיף 2, שמעניקה תגמול חודשי למי שאינו מקבל אותו מהמדינה.
"בנוסף קיימות קרנות מענק חד פעמיות. גרמניה מעניקה גם תגמול בגין עבודה בגטאות, עניין ששייך לתחום דיני העבודה, לאו דווקא לדיני שואה. מדובר בזכות שאינה מושפעת ממבחן ההכנסה של הביטוח הלאומי ולעתים יכולה להניב גם תשלום רטרואקטיבי משמעותי. מה שייחודי בתביעה הזו הוא שגם אם ניצול השואה הלך לעולמו מבלי שתבע את הכסף, אלמנתו או יורשיו יכולים לתבוע זאת בשמו – דבר חריג אך מהותי מאוד. כאמור, קיימת מעטפת זכויות רחבה אך לא כולן ממומשות בפועל, לעתים בשל חוסר מודעות ולעתים בשל חסמים ביורוקרטיים או פוליטיים. חלק מהתפקיד שלי כעורך דין בתחום הזה הוא לוודא שכל מי שזכאי יוכל לממש את מלוא זכויותיו, גם אם עברו שנים רבות".
האם רוב השורדים מכירים את מגוון הזכויות שלהם? האם יש מנגנון שעוזר להם? כי רוב הניצולים שאני מכירה חיים בעוני מוחלט
"לצערי, מרבית ניצולי השואה אינם מכירים את מלוא הזכויות המגיעות להם. יש גופים שונים שמנסים להנגיש את המידע וללוות את השורדים בתהליך, אך בפועל המידע לא מגיע לכולם וגם כאשר הוא מגיע,לא תמיד יש מיצוי מלא של הזכויות.
"לא פעם מגיעים אלי שורדים לאחר שכבר פגשו נציג מארגון מסוים וטוענים שטיפלו עבורם בזכויות, אך כשאני בודק איתם אם עברו, למשל, על מסמכים רפואיים לצורך הגשת בקשה להגדלת אחוזי נכות, או אם הוצעו להם תשלומים נוספים שהם עשויים להיות זכאים להם – מתברר שלא. יש בהחלט פערים בין מה שאדם יכול לקבל לבין מה שהוא בפועל מקבל, וזה נובע לא רק מהמערכת אלא גם מהידע והניסיון של מי שמלווה אותו".
עם זאת, מציין עו"ד ידיד, המצב היום טוב יותר מבעבר. "בשנים האחרונות בוצעו שיפורים של ממש, הן ברשות לזכויות ניצולי השואה והן בגופים נוספים. מאז התחקיר הטלוויזיוני שחשף ליקויים חמורים לפני כ-20 שנה, חלו שינויים רבים לטובה, והמוסדות הרלוונטיים משקיעים מאמצים בהנגשת המידע ובשיפור השירות.
"לדוגמה, כיום כאשר שורד שואה מתאשפז בבית חולים, עובדת סוציאלית פוגשת אותו ולעתים גם מסייעת לו להבין אילו זכויות עומדות לרשותו. עם זאת, היקף הידע, איכות ההכוונה ורמת המיצוי בפועל משתנה מאוד בין אדם לאדם ותלויה לעיתים קרובות בגורם אליו פנה". מצב זה, אומר עו"ד ידיד, מסביר מדוע יש פערים בין שורדים – כאשר שניים היו לכאורה באותה סיטואציה בתקופת המלחמה, אך אחד מהם מקבל סכומים משמעותיים יותר מהשני.
"הציבור לעתים סבור שכל שורד זכאי לאותן הטבות, אך בפועל", מסביר עו"ד ידיד, "יש לא מעט פרמטרים שמשפיעים על הזכאות: המצב הבריאותי של האדם, היכן שהה בזמן המלחמה, ואם מדובר בכספים מגרמניה – גם רמת ההשכלה של השורד או העובדה שילדיו נולדו לפני 1950- כל אלה עשויים להשפיע על גובה הקיצבה.
"פגשתי לא פעם מקרים שבהם אדם סיפר לי, 'אני ואחי עברנו יחד את המלחמה, אחי הוכר, ברור שגם אני אמור להיות מוכר', אך לצערי, ישנם מקרים שבהם אחד האחים אכן מוכר ואילו השני נדרש להיאבק כדי לקבל אותה הכרה. לעתים ההחלטה תלויה בגורם מטפל פחות קשוב או במגבלות ביורוקרטיות ולעתים רק התערבות משפטית מביאה להכרה".
סוגיית ניצולי השואה הפכה גם לזירה פוליטית
מעבר לכך, ניכר כי סוגיית ניצולי השואה הפכה גם לזירה פוליטית. "לעתים פוליטיקאים מצהירים על פעולותיהם בתחום, אך בפועל, השינויים המהותיים מתרחשים בעיקר בוועדות מול הגורמים הגרמניים או כתוצאה מהתפתחות תרבות ארגונית חיובית בגופים המשלמים", מסביר עו"ד ידיד ומציין כי "אין ספק שהשתפרו תנאיהם של שורדים רבים לאורך השנים, אך עדיין יש מקום רב לשיפור".
לדבריו, "לא כל שורד שואה מסוגל להתמודד לבדו עם ההליך – במיוחד בגיל מבוגר, ולעתים בשל מצב רפואי או קוגניטיבי מורכב. מי שיש לו משפחה תומכת, או יכולת לשכור עורך דין המומחה בתחום, ייהנה לרוב ממיצוי זכויות רחב יותר. לעומת זאת, מי שחסר את המעטפת הזו עלול שלא לקבל את כל שמגיע לו, וחבל שכך".
האם ביורוקרטיה היא החסם העיקרי למימוש זכויות של ניצולי שואה?
"אני סבור שהתפישה לפיה יש ביורוקרטיה בלתי עבירה בתחום מימוש הזכויות של ניצולי שואה אינה מדויקת לחלוטין. למעשה, השירות המשפטי והליווי הניתן בתחום זה הפכו עם השנים לנגישים יותר. בנוסף לכך, שורדים רבים מוכרים לרשויות הרווחה המקומיות, והרשויות הללו מסייעות להם באופן אקטיבי במימוש חלק מהזכויות.
"כאשר ניצול השואה מגיע למוסד רפואי, לרוב ניתן לו סיוע גם שם, ובמקומות כמו בתי אבות או דיור מוגן קיימים עובדים סוציאליים או אנשי מקצוע נוספים שמסייעים לו בפועל. ייתכן שלא כל הזכויות מתממשות, אך החלק הארי שלהן בהחלט כן. מעת לעת מתקיימות גם יוזמות נקודתיות או מבצעים של מיצוי זכויות, במסגרתם נעשה מאמץ מרוכז להגיע לאוכלוסיות שטרם מימשו את זכויותיהן, או כאלו שזכאויותיהן השתנו עם השנים".
מהי, אם כן, הבעיה העיקרית?
"קיימות שתי בעיות עיקריות: האחת היא היעדר מדיניות רוחבית של הכרה עקבית באוכלוסיות נוספות. תהליכים של הכרה באוכלוסיות מסוימות, שלכאורה ברור שמגיע להן, קורים לעתים באיחור משמעותי. הבעיה השנייה היא בתחום הפרסונלי, כלומר ברמת הפרט – אף פעם לא נגיע למצב של מיצוי מלא של 100%. האם מתקרבים אליו? קשה לומר. אבל חשוב להבין שיש כאן מערכת שנמצאת בתנועה מתמדת, ועם כל הקשיים – יש גם הרבה עשייה בשטח".
האם הפיצויים מעודכנים לרמת יוקר המחיה?
"מתקיים עדכון אבל הוא אף פעם לא מתקרב לרמת עליית המחירים. הדוגמה של קצבאות הביטוח הלאומי היא אנלוגיה לאותו המצב גם בתשלומים לניצולי השואה".
אתה יודע להגיד כמה מקבל ניצול שואה?
"גובה התגמולים שמקבל ניצול שואה משתנה באופן מהותי, בהתאם למקום האזור בו היה בעת מלחמת העולם השנייה, עילת ההכרה והחוק מכוחו הוא מקבל את הזכויות.
"לדוגמה, אדם שהיה בעיראק ונפגע במהלך מאורעות הפרהוד זכאי כיום למענק שנתי בלבד בסכום שמוערך בכ-7,000 שקל לשנה, אם כי יש לוודא את הנתון המדויק מול הגורמים הרלוונטיים. מובן שסכום כזה אינו מספק למחייתו החודשית, בוודאי לא עבור קשיש בישראל, כאשר ידוע שהחיים בגיל השלישי מלווים בהוצאות משמעותיות. מעבר לכך, ייתכן שהוא יקבל גם הנחות בארנונה או פטורים מסוימים, אך לרוב מדובר בהטבות סמליות יחסית שאינן משנות את התמונה הכלכלית הכוללת.
"לעומת זאת, ניצול שואה שהיה ברומניה והוכר מכוח חוק ההטבות מ-2008, זכאי – גם אם הוכר עם נכות בשיעור נמוך יחסית, נניח 25% – לקבלת תגמול חודשי קבוע, אשר כיום עומד על כ-3,000 שקל לחודש. כלומר, ההבדלים בין הניצולים משמעותיים מאוד ונובעים ממגוון קריטריונים, חלקם היסטוריים, חלקם משפטיים וחלקם פוליטיים".
דווקא בימים שבהם אנו מציינים את יום השואה ונזכרים בזוועות העבר, חשוב לא לשכוח את חובנו המוסרי והחברתי כלפי ניצולי השואה החיים בקרבנו כיום. למרבה הצער, רבים מהם אינם מודעים לכלל הזכויות וההטבות המגיעות להם על פי חוק הטבות לניצולי שואה, ולעתים קרובות נדרשת עזרה מקצועית כדי לממש את הזכויות במלואן.
היום, יותר מתמיד, כדאי לעקוב אחרי עדכונים של הרשות לזכויות ניצולי השואה, שכן שינויים חשובים מתווספים מדי שנה. למשל, מתי מקבלים מענק שנתי לניצולי שואה 2025 - התשובה תלויה באישורים ובזכאות ולכן כדאי להישאר מעודכנים. במענק לניצולי שואה של משרד האוצר נוסף נדבך חשוב ברשת התמיכה, תוך תקצוב ייעודי לשיפוי זכויות והרחבת הסיוע לאוכלוסיה הוותיקה. גם פיצויים לניצולי שואה שמקורם מגרמניה או מגורמים אחרים לעתים כרוכים בהליך משפטי או בהגשת מסמכים וחשוב להתעדכן כדי לא להחמיץ תשלומים חשובים, כולל 1,200 יורו לניצולי שואה 2025.
בנוסף, זכויות רבות נוגעות לתחום הסיעודי והרפואי, החל משעות סיעוד, דרך קרן סיוע לניצולי שואה ועד לקבלת תגמול חודשי מהרשות לזכויות ניצולי השואה. חשוב לדעת שגם מי שטרם ביצע הנפקת תעודת ניצול שואה יכול לעתים להיכנס למסלולי סיוע מסוימים ולעתים אף יורשיהם של השורדים זכאים לזכויות ילדים של ניצולי שואה.
לסיכום, למרות שהמנגנונים קיימים, הדרך אליהם לא תמיד פשוטה. אבל עם סיוע משפטי נכון, ליווי מקצועי ועדכון שוטף ניתן למקסם את הסיוע, להקטין את הפערים ולתת לניצולים את מה שמגיע להם לא רק כחוק אלא גם כעם.
מכירים ניצול שואה ורוצים לעזור לו? פנו לקרן לרווחת נפגעי השואה
(צילומים: שאטרסטוק)
