zap group mishpati logo

שימוע לפני פיטורים: תכלית ראויה לחקיקה

החלתה של חובת השימוע הלכה למעשה על-ידי הפסיקה לכלל המשק ובכלל מקרי פיטורי עובדים הופכת אותה למועמדת ראויה לחקיקה

מאת: עו"ד אריק שלואריק שלו ושות' - משרד עו"ד
07.04.13
תאריך עדכון: 04.03.24
3 דק'
שימוע לפני פיטורים: תכלית ראויה לחקיקה

 זכות הטיעון הינה זכות אלמנטרית המעוגנת בכללי הצדק הטבעי ומטרתה לאפשר לאדם להשמיע טיעוניו בטרם ייחרץ גורלו. מתוך זכות זו נגזרה חובת קיום שימוע שלפני פיטורים, שנועדה למנוע ממעסיק לחרוץ גורל עובד מבלי שניתנה לו אפשרות לטעון בפניו ואף להשפיע על החלטתו.
גלגולים רבים עברה זכות זו באמצעות הפסיקה, עד אשר הוחלה הלכה למעשה על כלל המעסיקים ועל כלל מקרי פיטורי עובדים, לרבות פיטורי צמצום. היקפה, כמו גם היות חובת השימוע נגזרת של כללי הצדק הטבעי, הופכים אותה למועמדת ראויה להיכלל במשפחת חוקי המגן.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום דיני עבודה

זכות הטיעון - זכות יסוד
לדבריה של נשיאת בית הדין לעבודה, כב' השופטת נילי ארד, "הלכה פסוקה היא, מימים ימימה, כי זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית, ומקום של כבוד שמור לה ביחסי העבודה בכלל, קל וחומר – עת נשקלת אפשרות לסיום העסקתו של עובד, בין בדרך של פיטורים ובין בדרך של אי-חידוש חוזה עבודה" (עע )ארצי( 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל).

עיקרון השימוע שאול מתוך המשפט המינהלי, אולם כאשר מדובר בשימוע לפני פיטורים, הורחבה החובה על-ידי הפסיקה מהמגזר הציבורי תחילה לגופים דו-מהותיים ולאחר מכן גם לשוק הפרטי.
משך שנים ניתנו פסקי דין שקבעו כי יש לבצע שימוע גם בסקטור הפרטי, וכיצד יש לבצעו, ביניהם פסק הדין ודפא אסחאק נ' מדינת ישראל, בו נבחנה זכות הטיעון כאשר לא עלתה חובה מהחקיקה, התקש"יר, הנחיות פנימיות או הסכם עבודה.

בשנת 2007 , החליט בית הדין הארצי לשים סוף לחוסר הבהירות ונתן פסק דין עקרוני בעניין דני מלכה נ' שופרסל ע" ע 415/06 , בו הבהיר כי חובת השימוע חלה על כל המעסיקים בישראל באשר הם, ציבוריים ופרטיים כאחד.

הלכה זו הבהירה גם חלק מכללי קיום שימוע תקין וקבעה כי זימון להליך השימוע יינתן מראש ובזמן סביר, תוך מתן פירוט הסיבות בגינן עומד העובד בפני פיטורים. כמו כן, תינתן לעובד הזדמנות להשיב לטענות שהועלו נגדו.
זכות השימוע תינתן גם במקרים בהם מדובר בפיטורי צמצום, וכי לא ניתן , לקיימו רק כדי לצאת ידי חובה, כפי שנפסק בפסק הדין ע"ע (ארצי) 1349/01 ודפא אסחאק נ' מדינת ישראל.

שאלות ללא מענה
חרף נסיונותיה של הפסיקה לבנות תמונה מקיפה של הליך שימוע תקין, נותרו שאלות רבות ללא מענה ברור, ביניהן: מהו זמן סביר למתן הודעה בדבר שימוע? מהי הדרך להעביר לעובד הודעה בעניין? מהו זמן סביר למתן מכתב פיטורים לאחר קיום שימוע? האם יש לאפשר לעובד להיות מיוצג, ואם כן, על-ידי מי?
ישנן מדינות בהן זכות זו כבר מעוגנת בחקיקה, כמו בצרפת, למשל. לאור האמור לעיל, אין ספק כי חובת השימוע ראויה לזכות למעמד של חוק.

*תחומי עיסוק: דיני עבודה, דיני הביטוח הלאומי, דיני נזיקין והדין האזרחי עסקי

** טלפון: 03-5610934,דוא"ל: arik.shalev@law-shalev.co.il

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים