האם "משרה מלאה" לעניין תשלום שכר מינימום, היא משרה בת 186 שעות חודשיות או שניתן במקרים מסוימים להגדיר משרה מלאה אחרת לעניין תשלום שכר מינימום?
זו השאלה שעמדה בפתח הערעור שהגיש חשמלאי אשר עבד בחברת החשמל המזרח ירושלמית לבית הדין הארצי לעבודה.
המערער עבד בחברת החשמל המזרח ירושלמית ממאי 2001 ועד דצמבר 2005. בית הדין האזורי בירושלים דחה את התביעה לתשלום הפרשי שכר מינימום ולפיצויי הלנה מוגדלים, וקבע כי המערער - שהועסק בהיקף של 41 שעות שבועיות - אינו זכאי להפרשי שכר מינימום מאחר שלא הועסק ב"משרה מלאה".
בערעור שהגיש המערער לבית הדין הארצי טען, כי הוא זכאי להפרשי שכר מינימום, שכן הוא הועסק במשרה מלאה כפי שהוגדרה לעובדים במחלקתו (41 שעות שבועיות), וכן טען כי אין לכלול את תוספת השכר המכונה "הרף המינימלי" כחלק משכר המינימום המגיע לו.
חברת החשמל טענה מנגד, כי שכרו של המערער שולם בהתאם לאחוזי המשרה בהם הועסק בפועל, שהם 97% משרה. הגדרת משרה מלאה אצל חברת החשמל המזרחית היא חודש עבודה בן 186 שעות ושבוע עבודה בן 43 שעות שבועיות.
לחצו כאן לקריאה מורחבת בתחום זכויות עובדים
"כנהוג במקום עבודתו"- די בכך לתשלום שכר מינימום
השופט עמירם רבינוביץ קבע בערעור, כי יש לקבל את עמדת המערער בנוגע להיקף משרתו, ולקבוע כי הוא הועסק במשרה מלאה "כנהוג במקום עבודתו".
ע"פ חוק שכר מינימום, עובד שהועסק במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו, זכאי לתשלום שכר המינימום.
מכך עולה, כי המערער זכאי להפרשי שכר מינימום בין השכר שקיבל בפועל לבין שכר המינימום נכון למועד העסקתו בחברת החשמל המזרח ירושלמית.
השופט הוסיף, כי קביעה זו מתיישבת עם מציאות חיי העבודה בישראל ועם ההגדרות המשתנות של "משרה מלאה" במגזרי העבודה השונים. כך למשל, משרה מלאה של עובדי הוראה מוגדרת כמשרה בת 24-30 שעות שבועיות.
לאור האמור, נקבע, כי הפרשי שכר המינימום ישולמו כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מהיום בו היה צריך להשתלם כל תשלום ועד לתשלום המלא בפועל.
מסכום זה יש לקזז את הסכומים ששולמו למערער במסגרת ההליכים לפני בית הדין האזורי (סך של 25,664 ש"ח) כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומם בפועל למערער ועד למועד תשלום ההפרשים בגין שכר מינימום על פי פסק הדין שבערעור.
בנוסף, חויבה חברת החשמל המזרח ירושלמית לשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשתי הערכאות בסך 7,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
שאר טענות המערער- נדחו.
מהי משרה מלאה לעניין תשלום שכר מינימום?
ביה"ד הארצי לעבודה: עובד שהועסק במשרה מלאה "כנהוג במקום עבודתו", גם אם מדובר בפחות מ-186 שעות בחודש, זכאי לתשלום שכר מינימום.
מאת: עו"ד אורנית אבני-גורטלר
תאריך עדכון: 23.02.10
3 דק'

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

טסים לחו"ל? אלה הוויזות, אישורי הכניסה והמסמכים שישראלים צריכים להכיר לפני ההמראה
לא בכל מדינה מספיק להגיע עם דרכון ישראלי בתוקף. לצד ויזות מסורתיות, יותר ויותר מדינות דורשות כיום אישורי כניסה אלקטרוניים כמו ETA ,ESTA ו - eTA ולעיתים, אי השלמת ההליך מראש, עלולה למנוע את הכניסה ליעד.
מאת : גלית לוונטל - מערכת זאפ משפטי
30.07.269 דק'

האם החוק יכול למנוע את הפיגוע הבא? עו"ד שרון נהרי על כניסת ישראלים לאזורי סיכון ביהודה ושומרון
הפיגוע בשומרון, סמוך לחוות גלעד, שבו נהרגו בניהו מלט ורס"ן יובל עזרא, הציף מחדש את השאלות המשפטיות סביב כניסת ישראלים לשטחי A ולאזורי סיכון. האם החוק מאפשר למדינה למנוע כניסה, מה האחריות של מי שבוחר להיכנס, והאם נדרש שינוי חקיקה? עו"ד שרון נהרי מסביר.
מאת : ליהי גיאת - מערכת זאפ משפטי
26.07.267 דק'

שילמתם ביטוח לאומי כל החיים - האם המדינה יכולה לשלול לכם את הקצבה?
מיליוני ישראלים משלמים מדי חודש דמי ביטוח לאומי מתוך הנחה פשוטה: כשיגיע היום, המדינה תהיה שם בשבילם. אבל מה יקרה אם קופת הביטוח הלאומי תיקלע למשבר? האם המדינה יכולה לקצץ בקצבאות, לשנות את תנאי הזכאות או אפילו לבטל חלק מההטבות? עו"ד זוהר אטיאס מסבירה מה באמת אומר החוק.
מאת : ליהי גיאת - מערכת זאפ משפטי
26.07.269 דק'