ביהמ"ש לעניינים מנהליים בבאר-שבע דן בעתירה של אזרחית אוקריאנה לקבל מעמד בישראל.
העותרת 2 , אזרחית אוקראינה, נכנסה לראשונה לישראל ב- 1996 כבת זוגו של אזרח ישראלי במסגרת ההליך המדורג לקבלת מעמד בישראל עקב כך. ב- 2002 התגרשו בני הזוג, ההליך המדורג הסתיים והיא נדרשה לצאת מישראל.
לאחר שהמשיכה לשהות מספר שנים בישראל, ללא היתר, התפתחה מערכת יחסים זוגית, חד מינית, בינה לבין העותרת 1 שהיא אזרחית ותושבת ישראל.
בכתב העתירה טענו העותרות כי "בשלוש השנים האחרונות הן נשואות זו לזו באמצעות חוזה משפטי מוסדר. הסכם יחסי ממון נחתם ביניהן בתאריך 8.11.07 במשרד עו"ד.
השתיים פנו למשרד הפנים באפריל 2006 בבקשה לפתוח בהליך מדורג חדש בעניין העותרת 2 בהתאם להוראות נוהל המשיבה בדבר "הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראליים, לרבות בני אותו מין (מס' 5.2.009)".
משרד הפנים דחה את הבקשה, מהנימוק שע"פ הנוהל, על בן הזוג הזר להיות באשרה זמנית תקופה של שבע שנים – בטרם יהיה זכאי לאשרת הקבע. על החלטה זו, הגישו העותרות את העתירה.
ההבחנה היא לגיטימית
לטענת העותרות, הנוהל (הדורש שבע שנות אשרה זמנית) מפלה לרעה בני זוג מאותו המין מהנוהל הקיים לעניין בני זוג נשואים, ולפיו בן זוג זר הנשוי לישראלי עשוי לקבל את אשרת הקבע כבר בחלוף תקופה של 4 וחצי שנים מתחילת ההליך המדורג.
נשיא ביהמ"ש, השופט יוסף אלון, דחה את העתירה, וקבע כי ההבחנה לעניין זה בין ההתייחסות הנדרשת לבקשה לקבלת מעמד של בן זוג נשוי לבין זוג "הידוע בציבור" – היא סבירה ולגיטימית.
".... הדברים אמורים בזוגיות "ידועה בציבור" של איש ואשה – ומכוח הנוהל האמור גם בזוגיות של בני זוג בני אותו המין", כתב השופט בפסק הדין.
בכל מקרה, נקבע כי העתירה למשרד הפנים הוגשה מוקדם מידי, בטרם חלפו שלוש וחצי שנים מתחילת ההליך המדורג.
הנשיא אלון דחה את העתיקה, וחייב את העותרות בהוצאות של 7,500 שקלים.
(עת"מ 22202-07-10 אוזמוס נ' משרד הפנים)
אזרחית אוקריאנה ש"נשואה" לאזרחית ישראל לא תוכל לקבל מעמד בישראל
ביהמ"ש דחה לאחרונה עתירה של אזרחית אוקראינה לקבל מעמד בישראל. נקבע, כי הנוהל (הדורש שבע שנות אשרה זמנית) אינו מפלה לרעה בני זוג מאותו המין מהנוהל הקיים לעניין בני זוג נשואים.

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
עורכי דין בתחום
מאמרים נוספים

זכויות הלווה מול הבנק: איך שינויי הרגולציה במשכנתאות שומרים עליכם ויכולים לחסוך לכם כסף?
הריבית השתנתה, המשכנתא נשארה, ורובנו מתייחסים אליה כאל חוזה סגור שאי אפשר לשנות. פגשנו את יועצי המשכנתאות איוון קרפקר ודוד נזרוב, מייסדי "FNG", כדי להבין אילו כלים וזכויות עומדים לרשותנו מול הבנקים, ואיך תכנון נכון תחת הנחיות בנק ישראל יכול להציל אותנו מקריסה כלכלית.

חזרתם לשגרה אבל לא לעצמכם? פגיעה נפשית וזכויות בביטוח הלאומי
המלחמה החזירה למרכז השיח את הפגיעות שלא רואים מבחוץ. האם חזרה לעבודה שוללת זכויות, מה ההבדל בין טיפול נפשי להכרה כנפגע איבה, ואיך מציגים את הקושי בוועדה הרפואית? עו״ד אימבר גולן פרטוש מסבירה מה חשוב לדעת לפני שמוותרים על בדיקת הזכאות.

עשר דקות שיכולות להשפיע על שנים: כך מגיעים נכון לוועדה רפואית בביטוח הלאומי
לא די לומר שכואב, ולא תמיד מספיק להציג אבחנה. הוועדה הרפואית פועלת לפי מבחנים וסעיפי ליקוי, ובוחנת את חומרת המצב ואת השלכותיו. עו״ד אילנית גדקר אהרוני מסבירה מה באמת חשוב להכין, מה אסור להשמיט, ואילו טעויות עלולות ללוות את המבוטח זמן רב לאחר שהדיון הקצר הסתיים.


