ביום 25.2.08 הזמינו התובעים, זוג ושלושת ילדיהם, מאל-על כרטיסי טיסה לארה"ב לרגל חופשה משפחתית.
במועד זה, ביקשו התובעים מהסוכן לדאוג לכך, שיקבלו מושבים המתאימים להתקנת עריסה לבתם התינוקת. ואכן, ביום 7.4.08 המריאו התובעים לארה"ב וקיבלו מושבים אשר הותקנה בהם עריסה לתינוקת.
ביום 27.4.08 התובעים רצו לאשר את טיסתם חזרה לארץ באמצעות אתר האינטרנט של אל-על, וראו כי גם בטיסה חזור קיבלו מושבים באותה שורה המתאימים להתקנת עריסה לתינוקת.
ואולם, למחרת כאשר הגיעו לשדה התעופה JFK בניו יורק, הם נדהמו לגלות, כי שמותיהם לא נמצאים ברשימת הנוסעים בטיסה. הדייל בדלפק הציע לתובעים להזמין כרטיסים חדשים על אף שהציגו בפניו את כרטיסי הטיסה שבידיהם. נאמר לתובעים, כי מקור הטעות הוא בחברת "דלתא", איתה טסו התובעים קודם לכן מבוסטון לניו-יורק.
התובעים: השפילו אותנו
התובעים טענו, כי בשל האירוע, הם נאלצו להמתין ליד הדלפק שעות רבות, בצורה מבזה ומשפילה, ורק בשעת לילה מאוחרת נאמר להם שהם יכולים לעלות על הטיסה. בנוסף, התובעים התלוננו על כך שלא קיבלו בטיסה מושבים שבהם ניתן להתקין עריסה, ועל כן הם נאלצו להחזיק את התינוקת על הידיים במשך כל הטיסה שהייתה "סיוט מתמשך" לדבריהם.
התובעים ביקשו פיצוי של 5,000 שקלים בשל מחיקתם מרשימת הנוסעים, קבלת מושבים ללא אפשרות להתקנת עריסה, סבל בגין ההמתנה ליד דלפק אל-על ועוגמת נפש.
אל-על טענה, כי האשם נעוץ ב"דלתא", וכי בסופו של דבר התובעים עלו על הטיסה שהזמינו, והגיעו ליעדם.
השופט זכריה ימיני מביהמ"ש לתביעות קטנות ברמלה קבע, כי אכן נגרמה לתובעים עגמת נפש מהשתלשלות העניינים, ויש מקום לפצות אותם, אך לא בסכום שדרשו.
בנוגע למושבים, השופט ציין כי אל-על אינה חייבת להבטיח כסא זה או אחר ללקוחותיה.
לאור האמור, אל-על חויבה לפצות את התובעים ב-1,500 שקלים, וכן לשלם להם הוצאות משפט של 300 שקלים. (ת"ק 1997/08 זיו אורלי נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ).
לא הופיעו ברשימת הנוסעים בטיסה, ויקבלו פיצוי מאל-על
השופט זכריה ימיני מביהמ"ש לתביעות קטנות ברמלה קבע, כי אכן נגרמה לתובעים עגמת נפש מהשתלשלות העניינים, ויש מקום לפצות אותם.

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

פרשת שי-לי עטרי ונעמה שחר: האם לצווי איסור פרסום יש עדיין משמעות?
השם כבר ברשתות - אבל החוק עדיין אוסר לפרסם. פרשת שי-לי עטרי ונעמה שחר מציפה את הפער והקונפליקט המובנה בין המציאות הדיגיטלית לבין הדין: מה מותר לעשות כשהמידע כבר הופץ, ומה הסיכון למי שממשיך לשתף אותו.

מרוויחים על מידע רגיש או מסתכנים בעבירה? מה הסיכון לישראלים ב - Polymarket
אפשר להרוויח כסף על תחזיות של אירועים אמיתיים כולל ביטחוניים ב - polymarket. אבל אם צדקתם, זה תמיד חוקי? ומה קורה אם "ידעתם יותר מדי”? מה חשוב לדעת לפני שנכנסים: אפשר להרוויח כסף בפלטפורמות כמו Polymarket אבל גם להיתקע בלי יכולת למשוך את הכסף, ולהיחשף לסיכון משפטי אם התחזיות מבוססות על מידע רגיש. אם אתם לא מבינים בדיוק איך זה עובד ומה החוק אומר - עדיף לא להיכנס.

יום השואה 2026: אילו זכויות מגיעות לשורדי השואה – קצבאות, מענקים והטבות
לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה שייפתח ב־13 באפריל 2026, שוב עולה תמונה לא פשוטה: מספר שורדי השואה בישראל הולך ופוחת, אך רבים מהם עדיין נאבקים ביומיום - ולא תמיד מממשים את הזכויות שמגיעות להם.