ביום 25.2.08 הזמינו התובעים, זוג ושלושת ילדיהם, מאל-על כרטיסי טיסה לארה"ב לרגל חופשה משפחתית.
במועד זה, ביקשו התובעים מהסוכן לדאוג לכך, שיקבלו מושבים המתאימים להתקנת עריסה לבתם התינוקת. ואכן, ביום 7.4.08 המריאו התובעים לארה"ב וקיבלו מושבים אשר הותקנה בהם עריסה לתינוקת.
ביום 27.4.08 התובעים רצו לאשר את טיסתם חזרה לארץ באמצעות אתר האינטרנט של אל-על, וראו כי גם בטיסה חזור קיבלו מושבים באותה שורה המתאימים להתקנת עריסה לתינוקת.
ואולם, למחרת כאשר הגיעו לשדה התעופה JFK בניו יורק, הם נדהמו לגלות, כי שמותיהם לא נמצאים ברשימת הנוסעים בטיסה. הדייל בדלפק הציע לתובעים להזמין כרטיסים חדשים על אף שהציגו בפניו את כרטיסי הטיסה שבידיהם. נאמר לתובעים, כי מקור הטעות הוא בחברת "דלתא", איתה טסו התובעים קודם לכן מבוסטון לניו-יורק.
התובעים: השפילו אותנו
התובעים טענו, כי בשל האירוע, הם נאלצו להמתין ליד הדלפק שעות רבות, בצורה מבזה ומשפילה, ורק בשעת לילה מאוחרת נאמר להם שהם יכולים לעלות על הטיסה. בנוסף, התובעים התלוננו על כך שלא קיבלו בטיסה מושבים שבהם ניתן להתקין עריסה, ועל כן הם נאלצו להחזיק את התינוקת על הידיים במשך כל הטיסה שהייתה "סיוט מתמשך" לדבריהם.
התובעים ביקשו פיצוי של 5,000 שקלים בשל מחיקתם מרשימת הנוסעים, קבלת מושבים ללא אפשרות להתקנת עריסה, סבל בגין ההמתנה ליד דלפק אל-על ועוגמת נפש.
אל-על טענה, כי האשם נעוץ ב"דלתא", וכי בסופו של דבר התובעים עלו על הטיסה שהזמינו, והגיעו ליעדם.
השופט זכריה ימיני מביהמ"ש לתביעות קטנות ברמלה קבע, כי אכן נגרמה לתובעים עגמת נפש מהשתלשלות העניינים, ויש מקום לפצות אותם, אך לא בסכום שדרשו.
בנוגע למושבים, השופט ציין כי אל-על אינה חייבת להבטיח כסא זה או אחר ללקוחותיה.
לאור האמור, אל-על חויבה לפצות את התובעים ב-1,500 שקלים, וכן לשלם להם הוצאות משפט של 300 שקלים. (ת"ק 1997/08 זיו אורלי נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ).
לא הופיעו ברשימת הנוסעים בטיסה, ויקבלו פיצוי מאל-על
השופט זכריה ימיני מביהמ"ש לתביעות קטנות ברמלה קבע, כי אכן נגרמה לתובעים עגמת נפש מהשתלשלות העניינים, ויש מקום לפצות אותם.

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

מעט דירות, הרבה פרטים לבדיקה: מה חשוב לדעת לפני רכישת נכס בבניין קטן?
בניין קטן עם לובי אינטימי, מספר מצומצם של דירות ומרפסת שפונה לרחוב שקט יכולים להרגיש מיד כמו בחירה מיוחדת יותר. דווקא בגלל התחושה הזאת, הרבה יותר קל להתמקד בדירה עצמה ולדלג על פרטים שמקבלים משמעות גדולה רק אחרי שנכנסים לגור: מי משתמש בחצר, למי שייכת החניה, איך מתחלקות הוצאות התחזוקה ומה קורה כשצריך לקבל החלטה משותפת.

היטל השבחה: מי משלם, מתי, ולפי מה הוא מחושב
היטל השבחה הוא תשלום לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בגין עליית שווי של מקרקעין שנגרמה מאישור תוכנית, ממתן הקלה או מהתרת שימוש חורג. הוא מוסדר בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה-1965. זו ההגדרה החוקית, אבל מה קורה בפועל בעסקה? עו"ד נאור גלברג, עו"ד נדל"ן ושמאי מקרקעין, מסביר.

חוזה שכירות: הסעיפים שחובה לבדוק לפני שחותמים (מדריך משפטי)
הסכם שכירות למגורים הוא אחד החוזים המשפטיים השכיחים ביותר בישראל. מדי שנה נחתמים עשרות אלפי חוזים בין משכירים לשוכרים, אך למרות מורכבות העסקה והסכומים המשמעותיים המעורבים בה, רבים עדיין נוהגים להתייחס אל המעמד כאל פרוצדורה טכנית בלבד. השימוש הנפוץ ב"חוזי מדף" סטנדרטיים שהורדו מפורומים או הועברו בין מכרים יוצר פתח למחלוקות קשות. חוזה שלא הותאם אישית למאפייני הנכס ולא נוסח בהתאם להסכמות מפורשות, עלול להותיר את שני הצדדים ללא הגנה משפטית ראויה ברגע האמת.