open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          חוק עבודת נוער - עיקריו ומטרתו

          מטרת חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953 היא להסדיר את אופן העסקתם של בני נוער. החוק קובע איסורים, חובות והגבלות על המעסיק, כדי להבטיח הגנה על בטחונו ושלומו של הילד ושמירה על זכויותיו כעובד ובכלל

          פורסם בתאריך  חוק עבודת נוער חוק הנוער בית-משפט לנוער
          חוק עבודת נוער - עיקריו ומטרתו

          במה עוסק חוק עבודת נוער?

          חוק עבודת נוער איננו אחד מדיני העבודה ה"רגילים". הוא אמנם מסדיר את אופן העסקתם של בני נוער בישראל, אך השלכותיו חורגות מעולם התעסוקה והעבודה. 

          דרך ארוכה עברה האנושות מהימים בהם נחשבו ילדים לכוח עבודה זול ויעיל. למרבה הצער, ברחבי העולם, ואף במעט מקומות בישראל, נערים ואף ילדים עובדים בעבודות הפוגעות בהם ללא כל זכויות. ילדים ונערים מתוקף מעמדם וגילם נחשבים לאוכלוסייה מוחלשת הזקוקה להגנה, ולפיכך חוק עבודת נוער החשב לאחד החוקים החברתיים החשובים. 

          מטרת החוק היא לא רק להסדיר את היחסים בין עובדים בני נוער למעסיקיהם, אלא גם להבטיח את שלומם, ביטחונם ובריאותם הפיזית והנפשית של בני הנוער העובדים. המטרה היא למנוע ניצול על ידי המעסיק כמו גם על ידי צד ג' (למשל, הורה ששולח את ילדו לשאת בעול פרנסת המשפחה). 

          ילדים ונערים אלה המועסקים תוך ניצולם וללא שמירה על זכויותיהם חשופים לפגיעה קשה והם עשויים  לסבול מנזקים כלכליים, חברתיים, פיזיים ונפשיים שילוו אותם לאורך כל חייהם - מצב בלתי מתקבל על הדעת, אותו החוק אמור למנוע.

          מטרת החוק היא לא רק להסדיר את היחסים בין עובדים בני נוער למעסיקיהם, אלא גם להבטיח את שלומם, ביטחונם ובריאותם הפיזית והנפשית של בני הנוער העובדים. המטרה היא למנוע ניצול על ידי המעסיק כמו גם על ידי צד ג' 

          כיצד מגן חוק עבודת נוער על בני נוער עובדים?

          לשם הגנה על הנוער, הבטחת זכויותיהם ושמירה על ביטחונם, בריאותם וחינוכם של בני הנוער בישראל קובע חוק עבודת נוער הסדרים מגוונים, הגבלות החלות על המעסיק, חובות של המעסיק שקיומן משרת הגנה על זכויות הנוער העובד ועוד.

          להלן פירוט של ההסדרים הבולטים והחשובים בחוק עבודת נוער:

          הגבלות על העסקת בני נוער

          חוק עבודת נוער קובע מספר הגבלות על האפשרות להעסיק בני נוער:

          מגבלת הגיל: סעיף 2 קובע, כי גיל ההעסקה המינימלי לנוער במהלך שנת הלימודים הוא 16 שנים, כאשר מדובר בנער שחל עליו חוק לימוד חובה. במקרים בהם לא חל על הנער חוק לימוד חובה, ניתן להעסיקו כבר מגיל 15. במהלך חופשות מהלימודים יורד סף הגיל, וכך במהלך "החופש הגדול" ניתן כבר להעסיק  נער שמלאו לו 14 שנים (סעיף 2א).

          הגבלת הבריאות: סעיף 8 וסעיף 11 קובעים תנאי להעסקת נער, לפיו עליו להיבדק בדיקה רפואית כפי שמפורט בחוק ולהציג אישור על כשירותו והתאמתו לעבודה.  

          התחשבות מיוחדת בבני נוער עובדים:

          מטרת חוק עבודת נוער היא למנוע פגיעה בנוער עובד במהלך העבודה ולשם כך קובע החוק מגבלות על אופן העסקתם. 

          סעיף 5 לחוק עבודת נוער קובע כי ילד, אף אם מלאו לו 15 שנה, לא יועסק במקומות עבודה "מסוכנים". את מקומות העבודה מגדיר כמסוכנים ואסורים לנוער עובד קובע שר העבודה והרווחה, מהטעם שעבודה במקום מעין עלולה לסכן את התפתחותו הגופנית, הנפשית או החינוכית בשל טיב העיסוק, מיקומו או בשל כל סיבה אחרת. 

          איסור עבודה המסכנת את הנוער העובד - עבודות אסורות:

          סעיף 5 לחוק עבודת נוער קובע כי ילד, אף אם מלאו לו 15 שנה, לא יועסק במקומות עבודה "מסוכנים". את מקומות העבודה מגדיר כמסוכנים ואסורים לנוער עובד קובע שר העבודה והרווחה, מהטעם שעבודה במקום מעין עלולה לסכן את התפתחותו הגופנית, הנפשית או החינוכית בשל טיב העיסוק, מיקומו או בשל כל סיבה אחרת. 

          סעיף 6 מרחיב את ההגבלה, וקובע לצד המקומות האסורים, גם סוגי עבודה אסורים , תוך שהוא נותן לשר העבודה סמכות לאסור או להגביל, בתקנות, העסקת ילד או צעיר בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה שהעבודה בהם עלולה לדעתו, לפגוע בבריאותם, שלומם או בהתפתחותם הגופנית, אף אם העסקתם אינה אסורה על פי הסעיפים הקודמים.

          איסור עבודת לילה

          סעיף 24 קובע איסור להעסיק נוער בעבודת לילה.

          שעות עבודה ושעות מנוחה

          סעיף 20 (א) לחוק קובע, כי אין להעסיק נער יותר משמונה שעות עבודה ליום וארבעים שעות עבודה לשבוע. סעיף 21 לחוק דן בשעות המנוחה המגיעות לנוער עובד וקובע כי אין להעסיק נער במה שמכונה "מנוחה שבועית", כשהכוונה היא ליום שבת – כאשר מדובר בנער יהודי, ושישי או שבת או ראשון, כאשר מדובר בנער שאינו יהודי. 

          איסור על עבודה רצופה ללא הפסקות

          החוק מעגן את זכותו של הילד לא רק למנוחה שבועית אלא אף למנוחה יומיומית בדמות הפסקות. בראש ובראשונה קובע סעיף 20(ג), כי לעניין שעות העבודה המותרות ביום (8 שעות), יש לפרש "שעות עבודה" כ"זמן שבו עומד הנער לרשות העבודה לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לנער להחלפת כוח ואויר" ולרבות הפסקות שירותים. 

          לצד סעיף זה ישנם סעיפים נוספים המתייחסים ספציפית להפסקות, כך: סעיף 22 קובע כי במקרה בו הנער הועסק שש שעות עבודה ליום או למעלה מזה, תופסק עבודתו למנוחה ולסעודה, ¾ שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, ההפסקה היא של חצי שעה לפחות, כאשר, במהלך ההפסקות האורכות למעלה מחצי שעה רשאי הנער לצאת מממקום העבודה. אם המעסיק מסרב לאפשר יציאתו משום שנוכחותו במקום העבודה הכרחית לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה. 

          זכאות לחופשה שנתית

          סעיף 27 לחוק עבודת נוער מגדיל את מכסת ימי החופשה השנתית המגיעה לנוער עובד מול בגירים שעובדים. כך, מכסת החופשה השנתית לנער עובדת היא 18 יום בשנה לעומת 14 יום לבגיר. 

          אכיפת החוק – הענשת מעסיקים שלא מכבדים את החובות הקבועות בו:

          סעיפים שונים בחוק עבודת נוער, דוגמת סעיפים 33א – 33ד מגדירים אי ציות לסעיפי חוק שונים כעבירה פלילית שבצידה עונש שיושת על המעסיק. 

          אחת הבעיות הבולטות של נוער עובד שהחוק מעוניין לתקן הוא הקושי בקבלת תגמול הולם עבור עבודתם. כדי לפותרה נקבע סעיף 16 לחוק שכר מינימום תשמ"ז 1987, לפיו שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות לגבי שכר מינימום של נוער עובד

          הבטחת תגמול של הנוער העובד

          אחת הבעיות הבולטות של נוער עובד שהחוק מעוניין לתקן הוא הקושי בקבלת תגמול הולם עבור עבודתם. כדי לפותרה נקבע סעיף 16 לחוק שכר מינימום תשמ"ז 1987, לפיו שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות לגבי שכר מינימום של נוער עובד. מכוח הסעיף אכן  הותקנו תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), תשמ"ח-1987 הקובעות כי "נער עובד" (מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה), המועסק במשרה מלאה במקום עבודה, יהיה באחוזים כמפורט להלן משכר המינימום כמשמעותו בחוק (סעיף 4 לתקנות):

          (א)  לגבי נער עובד כאמור שטרם מלאו לו שש-עשרה שנה – 70%;

          (ב)  לגבי נער עובד כאמור שמלאו לו שש-עשרה שנה וטרם מלאו לו שבע-עשרה שנה – 75%;

          (ג)   לגבי נער עובד שמלאו לו שבע-עשרה שנה – 83%.

          לפי סעיף 7 לתקנות נער שלא עובד משרה מלאה, קרי, עובד פחות מ40 שעות עבודה בשבוע, זכאי לחלק היחסי של שכר המינימום בהתאם לחלקיות המשרה.

          לסיכום, חוק עבודת נוער שואף להגן על נוער עובד ולהבטיח את שלומו וזכויותיו. לשם כך כולל החוק הגבלות, איסורים וחבות החלים על מעסיק המעוניין להעסיק נוער ומעניק חשיבות רבה לקיום החוק, לצד ענישה עקב אי ציות לו. 

          הכותבת, עו"ד לימור חייט, בעלת משרד עורכי דין ונוטריון המתמחה בדיני עבודה.

          ליצירת קשר עם לימור חייט- משרד עורכי דין ונוטריון
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          לימור חייט- משרד עורכי דין ונוטריון

          קבע פגישה עם
          לימור חייט- משרד עורכי דין ונוטריון

          משרדה של עורכת דין ונוטריון לימור חייט, מציע מענה ללקוחות בנושאים: מקרקעין, דיני עבודה וגבייה מנהלית ברשויות מקומיות. כמו כן...

          לפרופיל המלא