דיני וחוקי תעבורה

פקודת התעבורה קובעת שיטת חישוב לצבירת נקודות בגין ביצוע עבירות שונות. כאשר לחובת נהג נצברות נקודות במשך זמן נתון, מוסמכת רשות הרישוי להטיל עליו "אמצעי תיקון". אמצעי תיקון יכול להיות קורס בנהיגה נכונה, מבחן תאוריה, מבחן מעשי בנהיגה (טסט) ואפילו פסילת רישיון הנהיגה לתקופה מסוימת. נקודות החובה מצטברות מיום ביצוע העבירה למשך שנתיים למי שצבר עד 20 נקודות ולמשך 4 שנים למי שצבר 22 נקודות או יותר, ובכל מקרה נקודת אלו תשארנה בתוקף כל עוד לא בוצעו אמצעי תיקון.

לנהג אשר נתפס נוהג בשכרות מומלץ שלא לסרב לבדיקת ינשוף, ולשתף פעולה בעת ביצוע הבדיקה. סירוב לכשלעצמו עלול להחמיר את המצב ולעמוד לרעת הנהג בהמשך ההליך. הסירוב יחשב כנהיגה בשכרות ובית המשפט יתייחס לכך בחומרה, כך שמוטב לעבור את הבדיקה. בדיקת ינשוף נחשבת אמנם לבדיקה מדויקת, אך נדרש אימות לתוצאה שמתקבלת בעקבותיה, ולכן כל בדיקת ינשוף צריכה להתבצע פעמיים ברצף. אם בוצעה לכם רק בדיקה אחת על בסיסה קבע השוטר את מידת השכרות, הבדיקה ככל הנראה אינה קבילה בבית המשפט. חשוב לדעת כי רמת אלכוהול מקסימלית היא 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. עבור נהגים חדשים, נהגים צעירים ונהגים מקצועיים, התנאים מחמירים יותר ולמעשה מותר להם לשתות אלכוהול כמות מזערית לפני עליתם על ההגה.

המרב"ד הוא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. זו יחידת סמך של משרד הבריאות אשר אמונה על פי חוק לשמש כ"הרופא המוסמך" לבצע בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי. זהו גוף אשר מייעץ למשרד הרישוי בנוגע לכשירותם הבריאותית של נהגים. תפקידיו של המרב"ד שונים, ובין היתר מתן המלצות לרשות הרישוי על כשירות רפואית לנהיגה לפי סוג רכב מנועי, התאמת כלי רכב ואביזרי נהיגה למגבלותיהם הרפואיות של נכים ומתן ייעוץ מקצועי לגורמים תעסוקתיים שונים. המרב"ד אחראי על איתור נהגים בעלי ליקוי בריאותי אשר עלול להשפיע על בטיחות נהיגתם, ולכן המכון מקבל דיווחים שוטפים ממשטרת ישראל, בתי המשפט, ביטוח לאומי, משרד הרישוי ורופאים שונים (רופאים קהילתיים ורופאים מקצועיים).

במקרה של תאונת דרכים עם נפגעים, יש להודיע באופן מיידי למשטרה ולכוחות ההצלה. חל איסור להזיז את כלי הרכב ממקום עצירתם, אלא אם זה נדרש לצורך הגשת עזרה מיידית לנפגעים, וישנה חובה לנסות ולהגיש עזרה וסיוע לנפגעים עד הגעתם של כוחות ההצלה. חשוב לציין, כי נהג אשר לא מגיש סיוע לנפגעים או עוזב את מקום התאונה עלול להיות מואשם בהפקרת פצוע.
במרבית המקרים, נהג המעורב בתאונה כזו ייחקר על ידי המשטרה ויזומן לשימוע בפני קצין אשר יחליט האם לשלול לו את רישיון הנהיגה שלילה מנהלית לתקופה של 60 ימים.

פסילה מנהלית היא פסילת רישיון הנהיגה לאדם לא על ידי בית המשפט אלא על ידי קצין משטרה לתקופה שנקבעה מראש. לקצין משטרה ישנה סמכות לפסול את הרישיון ל-30 ימים בגין עבירות המפורטות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה, ל-60 יום בעבירה שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם אחר או ישנו נזק לרכוש ול-90 יום כאשר מדובר בעבירה שגרמה לתאונת דרכים קטלנית בה נהרג אדם. הפסילה אינה ענישה אלא נועדה למנוע סכנה מיידית לציבור אם ימשיך הנהג לנהוג. לכן, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לביטול הפסילה. השאלה העיקרית שיבחן בית המשפט היא רמת מסוכנותו של הנהג.

הסמכות המקומית של בית המשפט לתעבורה, נקבעת בהתאם למקום ביצוע העבירה ולא על פי מקום מגוריו של הנהג. לכן לא ניתן להעביר את הדיון לבית משפט בעיר אחרת. יחד עם זאת, סעיף 78 לחוק בתי המשפט מסמיך את נשיא בית המשפט העליון להעביר את מקום הדיון לאחר ששקל את הפגיעה לבעלי הדין, את המרחק בין שני בתי המשפט ואת הבטחת נגישותם של כל בעלי הדין לבית המשפט. סעיף 78א לחוק מסמיך את מנהל בית המשפט להעביר דיונים כאשר מדובר בענייני תעבורה ובתנאי שמדובר במרחק שאינו עולה על 60 ק"מ.

על פי חוק סדר הדין הפלילי זכאי נאשם שהורשע בבית משפט לתעבורה לערער על הרשעתו ועל העונש שהוטל עליו לבית המשפט המחוזי. את הערעור צריך להגיש תוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין. אם פסק הדין ניתן שלא בפניו של הנאשם ניתן להגיש ערעור תוך 45 יום מהמועד בו נדע לנאשם על פסק הדין. במקרים מסוימים ניתן להגיש בקשה לבית המשפט ולבקש הארכה של המועד. אם בית המשפט יקבל את הבקשה, ניתן יהיה להגיש את הערעור גם לאחר 45 ימים, בהתאם למועדים שיקבע בית המשפט. על החלטת בית המשפט המחוזי בערעור לא ניתן לערער פעם נוספת בזכות, אלא ניתן במקרים מסוימים לבקש מבית המשפט העליון רשות ערעור.

לרשות הרישוי יש סמכות לבדוק את כשירותו הבריאותית של נהג בכל עת. נהג יכול להיות מזומן לבדיקה בעקבות מידע רפואי או תלונה שהגיעו לידי משרד התחבורה. על פי תקנות התעבורה המרב"ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים) הוא הגוף המוסמך לבדוק את כשירותם הרפואית של נהגים, לנהוג. בתקנות נקבעה רשימה של נהגים אשר חייבים לקבל אישור מהמרב"ד לצורך חידוש רישיון הנהיגה, ובין היתר מדובר בנהגים שהגיעו לגיל 70. לאחר מכן יידרש הנהג לעבור בדיקה חוזרת כל 5 שנים, ומגיל 80 ואילך יאלץ מי שמבקש להאריך את תוקף הרישיון, להיבדק אחת לשנתיים.

מלווה יכול להיות כל אדם אשר מלאו לו 24 שנים, ומחזיק ברישיון נהיגה לסוג רכב זהה לזה המצוין ברישיון הנהיגה של הנהג החדש הצעיר, 5 שנים לפחות. מלווה יכול להיות גם מי שמחזיק ברישיון נהיגה לסוג רכב זהה לזה המצוין ברישיון הנהיגה של הנהג החדש הצעיר, 3 שנים לפחות והוא בן 30. חשוב לדעת, כי חובת הליווי תחול לתקופה של שישה חודשים מיום קבלת היתר הנהיגה הראשון, מהם שלושה חודשי ליווי מלא במהלך נהיגה ביום ובלילה, ושלושה חודשי ליווי בשעות הלילה בלבד (בין השעות 21:00-06:00).

רשות הרישוי תטיל אמצעי תיקון על נהג אשר צבר לחובתו 24 נקודות בתוך תקופת הצבירה. בגין ביצוע עבירות תנועה שעליהן נצברו 12 נקודות יוטל אמצעי תיקון אשר יחייב את הנהג להשתתף בקורס בסיסי בנהיגה. נהג שלחובתו נצברו בתקופת הצבירה 24 נקודות או יותר, יזומן על ידי רשות הרישוי לקורס ייעודי בנהיגה נכונה. תקופת הצבירה היא התקופה שלאורכה סוכמים נקודות זו לזו לשם קביעת סך הנקודות של הנהג.

נהג יוגדר כ"נהג חדש" בשנתיים הראשונות לאחר קבלת רישיון הנהיגה. נהג חדש יקבל תחילה היתר נהיגה למשך 6 חודשים. ההיתר מחייב צבירת ניסיון על ידי נהיגה עם נהג מלווה למשך כל תקופת ההיתר, ומתן רישיון נהיגה מדורג. "נהג צעיר" הוא בעל רישיון נהיגה, בפרק הזמן בין תום התקופה שבה סיים להיחשב כנהג חדש ועד שמלאו לו 24 שנים. "נהג חדש צעיר" הוא נהג חדש, שטרם מלאו לו 24 שנים. נהג חדש שטרם מלאו לו 24 שנים ועבר בהצלחה מבחן נהיגה מעשי (טסט) ייחשב לנהג צעיר ולכן יקבל היתר נהיגה לתקופה של 6 חודשים. נהג חדש שגילו 24 שנים או יותר פטור לחלוטין מתוכנית הליווי.

ככלל, אם ישנן ראיות מוצקות לביצוע העבירה, מוטב לשלם את הדו"ח. בית המשפט אינו כבול לגובה הקנס שבצד הדו"ח, והוא רשאי להטיל עונש חמור יותר. יחד עם זאת מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום, מאחר שתשלום של הקנס הוא הודאה בביצוע העבירה, שלצידה גם נקודות חובה. ישנם מקרים בהם ניתן במסגרת ההליך המשפטי לכפור בדבר ביצוע העבירה ולעתים אף לשנות את סמל העבירה - להמיר את העבירה בעבירה קלה יותר, להפחית את גובה הקנס ואת מספר נקודות החובה.

תקופת ההתיישנות בגין עבירות תנועה משתנה בין עבירה לעבירה. עבירות קלות מסוג "חטא" מתיישנות לאחר שנה. על עבירות תעבורה מסוג "עוון" תחול תקופת התיישנות של עד 5 שנים ועל עבירות מסוג "פשע" תחול התיישנות לאחר 10 שנים. כאשר מדובר בעבירת תנועה מסוג ברירת משפט, והנהג ביקש להישפט, העבירה תתיישן אם הנהג לא קיבל בתוך שנה הודעה על מועד הדיון בבית המשפט. אולם אם הנהג שביצע את העבירה אינו בעל הרכב, תוכפל תקופת ההתיישנות לשנתיים. כאשר מדובר על עבירה מצולמת, כמו עבירת מהירות, ההתיישנות תחול אם הנהג לא קיבל את דו"ח ברירת משפט תוך 4 חודשים ממועד ביצוע העבירה. גם בעבירה זו, אם הנהג אינו הבעלים הרשום של הרכב, תוארך תקופת ההתיישנות לשנה אחת.

ניתן לרכוב על אופניים חשמליים החל מגיל 16 בלבד. חובת חבישת קסדה בעת רכיבה, חלה על קטינים הן כאשר הם רוכבים על אופניים חשמליים והן בעת רכיבה על אופניים ללא מנוע עזר. טרם רכישת אופניים לנער, חשוב לדעת כי הרכיבה על אופניים חשמליים מותרת רק על שביל אופניים או על הכביש וחל איסור מוחלט לרכוב אתם על המדרכות. בנוסף, חל איסור להרכיב אדם נוסף בעת הרכיבה. כמו כן על האופניים החשמליים צריכים להיות מחזיר אור אחורי ומחזירי אור על הדוושות, פעמון או צופר, פנס קדמי ופנס אחורי, כל אלא כדי להגביר את הבטיחות בעת הרכיבה.

נהיגה בחוסר זהירות היא עבירה עם מרכיבי רשלנות "חלשים" יותר מאשר אלו שבנהיגה ברשלנות. כך גם מידת הענישה, אשר תהא שונה בכל אחד מהמקרים. כאשר מדובר בהרשעה על נהיגה ברשלנות מדובר בעבירת תנועה עם חובת פסילה מינימלית של 3 חודשים ואילו בגין נהיגה בחוסר זהירות אין חובה כזו. נהיגה בחוסר זהירות נחשבת לעבירת קנס לעומת נהיגה ברשלנות שעלולה להשית על הנהג מלבד חובת הפסילה של רישיון הנהיגה גם עונשים נוספים כמו קנסות כבדים ואף מאסר. ההבדלים נובעים מהתפיסה כי נהיגה בחוסר זהירות היא "מעידה" חד פעמית שאינה מעידה בהכרח על מסוכנות של הנהג כלפי שאר משתמשי הדרך. ואילו כאשר מדובר בנהיגה ברשלנות מדובר בנהג אשר היה מודע למעשיו ולסכנה הנובעת מאופן הנהיגה שלו.