התופעה המצערת של אלימות כנגד נשים אינה דבר חדש, וכבר ניתן לראות בה 'מכת מדינה' לכל דבר ועניין. רק בחצי השנה האחרונה נרצחו למעלה מ- 16 נשים על ידי אנשים מהמעגל הקרוב להן - בני זוגן או קרובי משפחתן.
על פי סקר 'הביטחון האישי לשנת 2014' שנערך בהובלת מחלקת המחקר במשרד לביטחון הפנים, כ-28 אחוזים מסך הפגיעות האלימות (כ-140 אלף פגיעות) מתרחשים בתוך המשפחה. כ-30 אחוזים מהפגיעות בתוך המשפחה וכ- 19 אחוזים מהפגיעות בין בני הזוג, מתרחשים בעבירות מסוג "מעשים שפגעו באדם או שכוונו לכך".
כ-18 אחוזים מהפגיעות בתוך המשפחה וכ-8 אחוזים מהפגיעות בין בני הזוג הם פגיעות מיניות (7200 פגיעות וכ-320 פגיעות בהתאמה). בנוסף, ישנם מקרים רבים של אלימות במשפחה שכלל אינם מדווחים למשטרה, לרווחה, או לשני הגופים יחד.
על פי דו"ח הוועדה לטיפול באלימות במשפחה: תופעת האלימות במשפחה היא בעיה ציבורית-חברתית הבאה לידי ביטוי באופנים שונים ובהם: אלימות פיזית, אלימות נפשית, אלימות מינית, אלימות כלכלית ואיומים
מה מוגדר כאלימות?
על פי דו"ח הוועדה לטיפול באלימות במשפחה: תופעת האלימות במשפחה היא בעיה ציבורית-חברתית הבאה לידי ביטוי באופנים שונים ובהם: אלימות פיזית, אלימות נפשית, אלימות מינית, אלימות כלכלית ואיומים. היקף התופעה רחב, ישנה אלימות בין בני זוג נשואים ושאינם נשואים ובין בני זוג בהווה או בעבר, אלימות של הורים כלפי ילדיהם, אלימות של ילדים כלפי הוריהם, אלימות כלפי זקנים ובין זקנים, אלימות כלפי חריגים במשפחה, אלימות בין אחים וכן אלימות פסיבית המתבטאת בהזנחה.
הוועדה בחרה לאמץ את הגדרת אלימות במשפחה כפי שהיא מבוססת ב- OECD ובאמנת איסטנבול: "אלימות היא כל פעולה הנעשית מתוך כוונה לפגוע בזולת או נתפסת ככזו. אלימות מאופיינת ברצף של התנהגויות מתעללות ובהסלמה בחומרת ההתנהגויות. אלימות במשפחה מתקיימת במסגרת המשפחה ובהקשר ליחסים שבתוכה לרבות בני זוג או שותפים לחיים בהווה ובעבר ופגיעה ע"י בן משפחה מורחבת".
כדי למגר את התופעה המדאיגה, התקיים בספטמבר 2014 דיון בראשותם של השר לביטחון הפנים ושר הרווחה והשירותים החברתיים, שבו הוחלט על הקמת "הוועדה לטיפול בתופעת האלימות במשפחה"
מדיניות הממשלה לגבי האלימות כנגד נשים
התשתית החוקית לטיפול באלימות במשפחה כוללת כלים במשפט האזרחי כגון: החוק למניעת אלימות במשפחה (תשנ"א-1991); חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים, תשנ"ו-1996); וחוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תשס"ח-2008) הקובע את זכותו של קטין נפגע עבירת מין או אלימות לקבלת סיוע ראשוני במרכז סיוע אשר יוחד לעניין זה.
כדי למגר את התופעה המדאיגה, התקיים בספטמבר 2014 דיון בראשותם של השר לביטחון הפנים ושר הרווחה והשירותים החברתיים, שבו הוחלט על הקמת "הוועדה לטיפול בתופעת האלימות במשפחה" - ועדה בין משרדית בראשות המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, מר אליעזר רוזנבאום ובהשתתפות נציגים מכל משרדי הממשלה המטפלים במעגל המעורבים במשפחה - שמטרתה לבחון את טיוב הטיפול המערכתי בהתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה.
בחודש יוני 2016, לאחר עבודה מאומצת של כשנתיים, הגישה הוועדה דו"ח ארוך ומקיף הכולל המלצות רבות לבנייה והגדרה של מדיניות ברורה לטיפול ומניעה בנושא הכאוב, תוך הגדרת המענה המתאים ברמת החקיקה והרגולציה, וכן ברמת גופי הממשלה הרלוונטיים והגופים המטפלים בשירות הציבורי. עיקר הדו"ח עוסק בצורך ביצירת מערך אפקטיבי ומתואם של כלל הגורמים למניעה ולמתן טיפול מהיר והוליסטי, המותאם למאפיינים השונים של תופעת האלימות במשפחה, ויצירת הלימה בין המענים הנדרשים לנפגעים ובין היקף המשאבים.
סמוך למועד פרסום דו"ח המלצות הועדה, קיבלה הממשלה החלטה המאמצת את המלצות הדו"ח והורתה על הקמת וועדת מנכ"לים בין־משרדית, בראשות מנכ"ל משרד הרווחה. בין היתר, נדרשה הוועדה לגבש תכנית יישום להמלצות הוועדה. כבר בחודש נובמבר 2016 הציגה וועדת המנכ"לים את תכנית הפעולה ליישום המלצות הוועדה - תוכנית שלא יושמה עד היום מסיבות שונות ובהן סיבות תקציביות.
תפקידה של הרשות לקידום מעמד האישה הוא להיאבק באפליית נשים, לפעול לקידום מעמד האישה ולפקח על יישום החלטות הממשלה, בהן גם יישום התוכנית למיגור האלימות במשפחה כאמור
חלקה של הרשות לקידום מעמד האישה במאבק
תפקידה של הרשות לקידום מעמד האישה הוא להיאבק באפליית נשים, לפעול לקידום מעמד האישה ולפקח על יישום החלטות הממשלה, בהן גם יישום התוכנית למיגור האלימות במשפחה כאמור.
הרשות לקידום מעמד האשה הוקמה בשנת 1998 מכוח חוק הרשות לקידום מעמד האשה (התשנ"ח-1998) במטרה לקדם את השוויון בין המינים בישראל, להביא לתיאום בין הגופים המטפלים במעמד האשה, לקדם פעילות למניעת אלימות נגד נשים, לקדם את החינוך, החקיקה והאכיפה בתחומים אלה ולהעמיד לרשות הממשלה את הכלים והמידע הנדרשים להשגת המטרות האמורות
אולם, מאז שיו"ר הרשות, הגב' ורד סוויד, עזבה את תפקידה לפני למעלה משנה וחצי, לא מונתה לה מחליפה על ידי השרה לשוויון חברתי, הגב' גילה גמליאל, ולכן הרשות אינה מבצעת את עבודת ולא מפקחת על החלטות הממשלה הרלוונטיות השונות.
למרות ההמלצות, התוכניות, הועדות והסמכויות שהוענקו לגופים השונים, בפועל, חרף החשיבות הציבורית הרבה, טרם אושרה תכנית הפעולה, וטרם הוקצה לה התקציב המתאים
נלחמים באזלת היד של הממשלה
למרות ההמלצות, התוכניות, הועדות והסמכויות שהוענקו לגופים השונים, בפועל, חרף החשיבות הציבורית הרבה, טרם אושרה תכנית הפעולה, וטרם הוקצה לה התקציב המתאים מתוך תקציב משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים, כך שלמעשה עד היום לא נעשה דבר - תוצאה של שילוב בין אוזלת יד ממשלתית ושיתוק של הרשות שאמורה לפקח על ביצוע הדברים בפועל.
לאחרונה פנתה התנועה לאיכות השלטון לשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ולשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בקריאה לפעול ולהוציא לפועל את המלצות הוועדה הבין-משרדית לטיפול בתופעת האלימות בתוך המשפחה בכל האמצעים הנדרשים, תוך קידום אישורה ויישומה של התוכנית.
בנוסף הגישה התנועה עתירה לבג"ץ כנגד חה"כ גילה גמליאל בדרישה להוציא צו שיחייב אותה למנות באופן מיידי מנהלת לרשות לקידום מעמד האישה. מתוך העתירה: "העתירה אשר הונחה בפניו של בית המשפט הנכבד עניינה בשרה בממשלת ישראל אשר בחרה למעול מעילה של ממש בשליחותה הציבורית, אשר פעלה בחריגה מסמכות, בניגוד לחובה המנהלית החלה עליה ותוך הפרת חובת הנאמנות שלה לציבור. כך, במו ידיה ובמחדלה למנות מנהלת לרשות מפתח חשובה ביותר במשרדה ובמדינת ישראל, ותוך שהיא מנסה לקדם מינוי מקורבת לה, הביאה המשיבה 1 לשיתוקה המוחלט של הרשות לקידום מעמד האישה בישראל, ולכך שהרשות נמנעת מכורח למלא תפקידה וסמכויותיה".
לעתירה שהוגשה ע"י התנועה לאיכות השלטון, לחצו כאן
* עו"ד תומר נאור הוא מנהל מחלקת ליטיגציה בתנועה לאיכות השלטון
** השתתפה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי
