נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

חוק האזרחות וצווי גירוש לאזרחים זרים ומהגרי עבודה - כיצד ניתן להגן על הילדים ושלמות המשפחה?

חוק האזרחות יוצר מצבים שבהם הורה שהוא תושב זר נדרש לעזוב את ישראל, בעוד שלילדיו, בעלי אזרחות ישראלית או מעמד מוגן, מותר להישאר כאן אך לבדם. הדילמה היא כיצד לשמור על שלמות המשפחה ועל טובת הילדים בו זמנית

מאת: עו"ד אמנון אברהמי | | 4
חוק האזרחות וצווי גירוש לאזרחים זרים ומהגרי עבודה - כיצד ניתן להגן על הילדים ושלמות המשפחה?

החדשות בימינו מלאות בסיפורים על תושבים זרים המבקשים אזרחות ישראלית, משום שילדם או ילדתם הם בעלי אזרחות כזו, או שהם זכאים לקבלה, אך ההורים עצמם נדחים ועומדים בפני גירוש, בעוד לילדיהם מותר להישאר בארץ. סיפורים אלה אינם נדירים כלל וכלל לאור הגלובליזציה של ההגירה בכל רחבי העולם, וחשוב לדעת שניתן להתמודד עימם ובמקרים רבים לדחות את רוע הגזירה ולשמור על שלמות המשפחה, בלי לפגוע בטובת הילדים.

ילדים של מהגרי עבודה שנולדו בארץ זכאים לתושבות ולהגנת החוק עד גיל 18, גם אם אינם אזרחים וגם אם הם אינם ילדים לאזרחים ישראלים. וזאת, מטעם המחויבות של ישראל לאמנת זכויות הילד 

כיצד נוצר מצב שבו הורה מועמד לגירוש בעוד ילדיו בעלי אזרחות או מעמד תושב?

האזרחות בישראל מוקנית מתוקף היותו של אדם יליד המקום (האזרחים הלא יהודים והיהודים כאחת) או מתוקף יהדותו של אדם (בין אם נולד לאזרח ישראלי ובין אם עשה עלייה או גיור כהלכה). המצבים שתוארו קודם הם מצבי ביניים – אזרחים זרים, שהגיעו לישראל מסיבות שונות וחוקיות למהדרין, שילדיהם זכאים לאזרחות או לתושבות בעוד הן נמנעות מההורים.

למשל, ילדים של מהגרי עבודה שנולדו בארץ זכאים לתושבות ולהגנת החוק עד גיל 18, גם אם אינם אזרחים וגם אם הם אינם ילדים לאזרחים ישראלים. וזאת, מטעם המחויבות של ישראל לאמנת זכויות הילד ואמנות בינלאומיות אחרות. הבעיה נוצרת כשהוריהם של ילדים אלה מאבדים את מעמדם החוקי כמהגרי עבודה ונדרשים, לעתים אחרי שנים רבות, לחזור לארצות מוצאם. הילדים סובלים מכך מאוד – הם צריכים להתנתק מסביבה שנולדו לתוכה וחיו בה כל חייהם ולעבור עם הוריהם לארצות ולתרבות שאין להם שום קשר איתן.

שלטונות ההגירה בישראל הודיעו לאישה, אזרחית רוסיה, כי התקבלה החלטה לגרש אותה מישראל, בעוד בתה רשאית להישאר כאן, מכוח היותה בתו של יהודי ואזרח ישראל

כיצד ניתן להתמודד עם מצבים כאלה תוך פגיעה מינימלית בשלום הילדים, מעמדם ורווחתם?

נדגים כיצד ניתן למנוע גירוש של ילדים בעלי זכאות לקבלת אזרחות ישראלית למדינות שאינם מכירים, ולחלופין למנוע מצב שבו הוריהם מגורשים והם נותרים כאן לבדם, באמצעות מקרה שקרה.

לפני שנים מספר הופנתה אלי לקוחה, אזרחית ותושבת רוסיה בשנות השלושים לחייה. בעודה מתגוררת ברוסיה, היא הכירה בחור יהודי ישראלי והשניים חיו כזוג לכל דבר במשך מספר שנים, הביאו ילדה משותפת לעולם ואף עמדו להתחתן. לצערה, כשילדתם המשותפת כבר בת שש, נפטר בן זוגה בעודם גרים ברוסיה וטרם הספיקו להתחתן. בן הזוג השאיר אחריו דירה בישראל, וזמן מה לאחר מותו הגיעו האישה ובתו לישראל במטרה לבקש צו ירושת עיזבון הבעל לזכותן ולממש את העיזבון. בשלב מתקדם של הליכים אלה הגיעה הלקוחה לטיפול החתום מעלה.

מדוע? ובכן, הליכי מימוש העיזבון אורכים מספר שנים ולכן החליטה האישה להישאר בישראל באופן קבוע והחלה בהליכי גיור לשם כך. ברם, לצערה, שלטונות ההגירה הודיעו לה כי התקבלה החלטה לגרש אותה מישראל, בעוד בתה רשאית להישאר כאן, מכוח היותה בתו של יהודי ואזרח ישראל.

פניתי בשם האם והבת לבית המשפט העליון בבקשה לאפשר לאם להתחיל בהליכי קבלת אזרחות ישראלית. הליכים אלה נמשכים לרוב שלוש-ארבע שנים, ולכן גם ביקשתי שיינתן צו שימנע בינתיים את גירושה

מדוע האם נדרשה לעזוב את ישראל למרות שבתה זכאית להישאר כאן?

בשיחה עם נציג משרד הפנים הובהר לנו כי הבת רשאית להישאר בישראל, כיוון שהיא בתו של יהודי ישראלי. האם, לעומת זאת, כיוון שהיא אזרחית רוסיה, אינה יהודיה (טרם הסתיימו הליכי גיורה) ומשום שלא הספיקה להתחתן עם האב, היא חייבת היא לעזוב את הארץ מבלי שיאפשרו לה בכלל לפתוח בהליכים לקבלת אזרחות ישראלית. נסיונות השכנוע מטעמנו לא הזיזו את פקידי משרד הפנים מדעתם הנחרצת.

בגין התעקשות זו של משרד הפנים, פניתי בשם האם והבת לבית המשפט העליון בבקשה לאפשר לאם להתחיל בהליכים לקבלת אזרחות ישראלית. הליכים אלה נמשכים לרוב שלוש עד ארבע שנים, ולכן גם ביקשתי שיינתן צו שימנע בינתיים את גירושה. עמדת הפרקליטות בבית המשפט נותרה בעינה - הבת יכולה להישאר, אך לאם אין מעמד מתאים. כזכור, מדובר היה בילדה בת שש!

פסק דין זה, שניתן על ידי בית המשפט העליון, הפך למבוקש בקרב עורכי דין בתחום הליכי קבלת אזרחות, המבקשים ללמוד כיצד לטעון בפני בית המשפט במקרים דומים

כיצד פסק העליון בעניין?

בית המשפט העליון קיבל את עמדתנו כי הדרישה שהילדה בת השש תישאר לבדה בישראל ואילו אמה תגורש היא בלתי מתקבלת על הדעת. בית המשפט קיבל את הטענה שבני הזוג עמדו להינשא לאחר שחיו מספר שנים כזוג נשוי לכל דבר ועניין. העובדה שהאישה ביקשה להשתקע בארץ, לקבל את רכוש בן הזוג ולבצע הליכי גיור חיזקה את טענותינו וגרמה לבית המשפט לפסוק לטובתה. בעקבות זאת, השלימה האישה את תהליכי הגיור וקיבלה אזרחות ישראלית והיא ובתה חיות מאז בישראל.

פסק דין זה הפך למבוקש בקרב עורכי דין בתחום הליכי קבלת אזרחות, המבקשים ללמוד ממנו כיצד לטעון בפני בית המשפט במקרים דומים. לסיפור זה גם HAPPY END נוסף: הבת, כעת בת כ-25, הקימה משפחה בישראל ולאחרונה אף החלה לעסוק בעריכת דין בעצמה. אכן, סוף טוב לסאגה מתמשכת בגין התעקשות ביורוקרטית שלא לצורך ומיותרת לחלוטין.

 * משרד עורכי דין אמנון אברהמי מתמחה בדיני משפחה ואזרחות

* סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי

לקבלת ייעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
דיני משפחה אזרחות ישראלית הגירה לישראל
עו"ד אמנון אברהמי

קבע פגישה עם
עו"ד אמנון אברהמי

עו"ד אמנון אברהמי , בוגר אוניברסיטת תל אביב, עוסק בתחום מ-1976 ועד היום. משרדו של עו"ד אברהמי מספק מגוון שירותים...

לפרופיל המלא