אחד מתפוחי האדמה הלוהטים ביותר שעימם נדרשים להתמודד בתי המשפט נוגע לצורך לחשב את הכנסות האמת של מי שבחרו להעלים מס וניזוקו בתאונה או לקו במחלה כלשהי. דרישת אותם ניזוקים לפצות אותם על הסכומים האמיתיים שהרוויחו מעוררת שאלות מוסריות וחוקיות.
בשורות הקרובות נבקש לצלול לנושא מרתק זה ולהבין, בין היתר, עד כמה מוכנים ללכת בתי המשפט לקראת ניזוקים שביצעו העלמות מס, מה הם צריכים להוכיח כדי שבית המשפט יכיר בכך שההכנסות שלהם היו גבוהות מכפי שדיווחו, ואילו השלכות עלולות להיות לצעד כזה עליהם.
בעקבות תאונה שוהה הניזוק בחופשת מחלה שבמהלכה הוא לא עובד. במצב כזה יש לפצותו על השכר שלא שולם לו בהיותו מחלים
למה ההכנסה של מישהו כ"כ חשובה בעת הגשת תביעה על נזקי גוף שנגרמו לו?
ההכנסה של ניזוק היא נתון חשוב ומרכזי בתביעת נזקי גוף שהוא מגיש, לצורך קביעת אומדן הנזק שנגרם לו. לרוב, בעקבות תאונה שוהה הניזוק בחופשת מחלה שבמהלכה הוא לא עובד. במצב כזה יש לפצותו על השכר שלא שולם לו בהיותו מחלים בביתו.
בנוסף, כאשר התאונה מותירה אצלו מגבלה קבועה (נכות לצמיתות), יש לחשב את הפסד השכר שנגרם לניזוק בשל המגבלה. כך למשל, אם הניזוק נדרש לשנות מקום עבודה בשל המגבלה מהתאונה וכעת הוא עובד בשכר נמוך יותר, או כאשר הוא מפוטר בשל מגבלתו. לעתים, די בכך שבעת הגשת התביעה לא נגרמה לניזוק פגיעה בשכר, אך תמיד קיים סיכון שיהיה הפסד כזה בעתיד. כדי לחשב את ההפסד, יש להקדים ולקבוע את בסיס השכר שלפיו ייערך החישוב.
איך קובעים כמה הרוויח ניזוק?
יש כמה דרכים לקבוע את בסיס השכר של ניזוק. הדרך המקובלת לעשות זאת היא לבדוק כמה הוא הרוויח בשוק העבודה לפני פגיעתו. במסגרת זה, נהוג לעשות שימוש בשכר הניזוק לפני התאונה, זאת מתוך ההנחה שלרוב השכר לפני התאונה מלמד על השכר שהיה משולם לו אלמלא נפגע.
על אנשים שבוחרים לעבוד בלי לדווח על הכנסותיהם ("עבודה בשחור") להיות מודעים לכך כי הדבר עלול לפגוע בזכויותיהם במקרה של תאונה חלילה
למה מתכוונים כשמדברים על הכנסה לא מדווחת ביחס לתביעה נזיקית?
השכר של שכירים וההכנסות של עצמאים מדווחות לרשויות המס ולביטוח לאומי. כידוע, יש מצבים שבהם מכל מיני סיבות אנשים בוחרים לעבוד בלי לדווח על הכנסותיהם ולקבל שכר במזומן מבלי שמונפק להם תלוש שכר (אם הם שכירים), או מבלי להוציא חשבונית (אם הם עצמאים).
קיראו עוד >>> פיצוי נזיקין בגין מות הנפגע - מדריך
זה יכול לקרות למשל עקב רצונו של אדם להמשיך לקבל קצבה מהביטוח הלאומי שמותנית בכך שהוא לא עובד (אבטלה, הבטחת הכנסה) או כדי להקטין את נטל המס. לעתים אנשים לא מדווחים על הכנסותיהם בשל חובות ורצון להימנע מעיקול הכספים, או בשל סכסוך גירושין.
בשפת העם מכנים זאת "עבודה בשחור", ויובהר באופן הכי ברור: זה לא חוקי, זו עבירה פלילית, זה אסור וזה גם לא מוסרי (שכן פירושו של דבר ששומרי החוק מממנים את מי שמעלים הכנסות). בנוסף, אי דיווח על הכנסות עלול לפגוע בזכויות במקרה של תאונה חלילה.
מהי המשמעות של אי דיווח על הכנסה למי שנגרמו לו נזקי גוף?
מי שעבד מבלי לדווח על הכנסותיו, נפגע בתאונה, לא עבד בגללה ובהמשך נותרה לו נכות, מבקש פיצוי על אובדן ההכנסה בשל פגיעתו. אלא שאין לו תלושים כתובים או שומות על הכנסות רשומות. למעשה, כלפי חוץ אין לו הכנסות כלל או שהכנסותיו נמוכות משמעותית מאלו שהרוויח בפועל. במצב זה, שבו לכאורה אותו אדם לא הרוויח דבר לפני התאונה, לא נגרם לו נזק כלכלי, שכן גם לאחר התאונה הוא לא מרוויח ולא מפסיד.
הנחת המוצא היא כי ההכנסות שכן דווחו הן ההכנסות בלבד. עם זאת, לנפגע עומדת זכות לנסות ולהביא ראיות והוכחות כי הכנסתו בפועל היתה גבוהה יותר
האם העובדה שנפגע לא דיווח על הכנסתו היא סוף פסוק מבחינתו?
ממש לא. בפסיקה נקבע כי החישוב הנזיקי צריך להיעשות לפי הכנסת האמת בפועל, כולל זו שלא דווחה. הנחת המוצא היא כי ההכנסות שכן דווחו הן ההכנסות בלבד. עם זאת, לנפגע עומדת זכות לנסות ולהביא ראיות והוכחות כי הכנסתו בפועל היתה גבוהה יותר. ברור כי לנפגע יש אינטרס להגדיל את הכנסותיו שלא דווחו לפני פגיעתו כדי שהכנסות מוגדלות אלו ישמשו לחישוב הנזק. מאחר שאין רישומים, אז אם הניזוק הרוויח מאה שקל, מה מונע ממנו להגיד שהרוויח למשל 200 שקל או 300 שקל?
נפסק כי על בית המשפט להתרשם מבחינה עובדתית וראייתית (באמצעות הוכחות) כי אכן היתה הכנסה לא מדווחת ולקבוע מה היה גובהה. כלומר, על בית המשפט לבחור אם להאמין לנפגע שמדווח כי הרוויח 200 שקל, אף שקודם לכן דיווח כי הרוויח 100 שקל בלבד.
מה דורש בית המשפט מניזוק לצורך הוכחת הכנסות האמת שלו?
בית המשפט ידרוש מהניזוק נטל ראייתי גבוה מאוד. המשמעות: אמירות כלליות של הניזוק כי הרוויח יותר, לא יספיקו. על הניזוק לחשוב היטב כיצד הוא מוכיח הכנסה לא מדווחת, ובית המשפט לא יסתמך רק על מה שיאמר הניזוק, כמי שהינו בעל עניין מובהק.
קיראו עוד >>> נזקי גוף אחרי תאונה: כיצד מחושב הפיצוי?
בתי המשפט הוסיפו בעניין זה כי מי שמודה שלא אמר אמת לרשויות המס בעבר, יש להקפיד עימו כשהוא מבקש להוכיח הכנסה לא מדווחת לאחר פגיעתו, ולהניח כי הוא עלול לשקר. בתי המשפט קבעו כי יש להניח שבשלב כזה או אחר, אם הניזוק לא היה נפגע בתאונה, הוא היה נתפס על ידי רשויות המס. לכן, מההכנסות שלהן הוא טוען בתביעתו הנזיקית מופחתים המס והקנסות (התיאורטיים הללו). יש קולות בבתי המשפט הסבורים כי יש להתעלם מהכנסות לא מדווחות בחישוב הנזיקי כדי שלא לתת פרס בידי חוטאים, אך נכון להיום זו אינה ההלכה המשפטית הנוהגת.
יש קולות בבתי המשפט הסבורים כי יש להתעלם מהכנסות לא מדווחות בחישוב הנזיקי כדי שלא לתת פרס בידי חוטאים, אך נכון להיום זו אינה ההלכה המשפטית הנוהגת
אילו השלכות עלולות להיות לניזוק שטען כי הרוויח בפועל יותר מכפי שדיווח?
בעקבות אקט כזה, סביר להניח כי רשויות המס יקבלו דיווח על הכנסתו הלא מדווחת של הניזוק. במצב כזה תהיה בידי רשויות המס הודאה של הניזוק, כולל פירוט על הכנסותיו הלא מדווחות. על הניזוק לחשוב היטב, אם ההטבה שאולי תצמח לו מהטענה בהליך הנזיקי לא תזיק לו בסכום ניכר יותר, עד כדי הרשעה פלילית, מול רשויות המס.
השורה התחתונה - יש לזה סיכוי?
בוודאי, סיכוי תמיד קיים, אבל בתי המשפט מחפשים דוברי אמת, ומי שהעלים הכנסות נתפס כמי שמגיע כדובר שקר עד שלא יוכח אחרת. הנטייה תהיה להימנע מהוספת ההכנסה או להוסיף סכום כלשהו, אך הרבה פחות מכפי שנטען. והנה עוד סיבה להצהיר אמת על הכנסות, שמא חלילה תהיה תאונה, והניזוק שהתרגל להכנסה זמינה ימצא עצמו ללא יכולת לעבוד וגם ללא הכנסה, ועוד עליו להתלבט אם הוא מוכן גם להיכנס להליך פלילי בשל כך.
